נאמני הבימה בדו"ח ראשון

הבימה

הנאמנים הזמניים לתיאטרון הבימה, עו"ד דורית לוי טילר ורו"ח חן ברדיצ'ב, הגישו דו"ח ראשון לבית המשפט, בו הדגישו כי "תיאטרון מחויב לשרת אמות מידה תרבותיות ויצירתיות, אשר לא אחת – אינן עולות בקנה אחד עם היכולת 'להרוויח כסף'" >> הנאמנים מצאו סיבה לאופטימיות: "תפוסת ההצגות טובה – חלקן מלאות עד אפס מקום" ו"חרף התרעומת ותחושת העוול – עובדי התיאטרון נרתמים להבראתו ומסייעים לנאמנים במלאכתם, כך שפעילות התיאטרון מתנהלת כסדרה ומתוך אופטימיות"

"המשותף להסדרי ההבראה בעבר בתיאטרון, הוא מתכונת חוזרת של העמדת מענקים והלוואות - כנגד התחייבות להתייעלות ואיזון תקציבי. מתוך לימוד הנתונים, התנהלות התיאטרון לאורך העשורים וניסיון לגבש תפיסה ריאלית של התיאטרון – דומה כי התייחסות אליו בעיניים 'עסקיות', בטרמינולוגיות פיננסיות מקובלות, הינה שגויה מעיקרא. תיאטרון אינו עסק.

תיאטרון מחויב לשרת אמות מידה תרבותיות ויצירתיות, אשר לא אחת – אינן עולות בקנה אחד עם היכולת 'להרוויח כסף'. הפנמה ואימוץ מסקנה כזו, מובילה בהכרח לשינוי הגישה של 'הסדרי הבראה' ויצירת מתכונת חדשה, שונה, שתבטיח קיום תיאטרון לאומי נושם וחי למאה השנים הבאות", כך כותבים עו"ד דורית לוי טילר ורו"ח חן ברדיצ'ב, הנאמנים הזמניים מטעם בית המשפט לתיאטרון הבימה, בדו"ח פעילות ראשון שהגישו לפני זמן קצר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

בחודש שעבר הורה בית המשפט המחוזי בתל-אביב על מינוים של עו"ד לוי-טילר ורו"ח ברדיצ'ב כנאמנים זמניים לתיאטרון והורה להם לפעול בדחיפות לשם גיבוש הסדר נושים שמטרתו הבראת התיאטרון ומציאת פתרון שיאפשר את תשלום שכרם של מאות עובדי התיאטרון. מהדו"ח עולה כי "בתוך פחות משעה ממועד המינוי, התייצבו הנאמנים בתיאטרון, נפגשו עם המנכ"לית, עם עובדי ההנהלה, עם שחקנים ועובדים ששהו באותה עת בתיאטרון ובהתאם להוראות בית המשפט הנכבד, נערכו להמשך הפעילות, לרבות להעלאת ההצגות ביום המינוי ואילך – כמתוכנן".

לפי הנאמנים, מאז שמונו הם "מתייצבים בתיאטרון מדי יום, אוספים מידע, פותרים בעיות למכביר ומנהלים את התיאטרון ניהול שוטף על כל רבדיו. הנאמנים לומדים אודות ניהול התיאטרון ופעילותו... ועומדים על המורכבות האדירה שבניהול התיאטרון... המועצמים שבעתיים נוכח מצוקתו הכספית של התיאטרון, מצוקה בת שנים, שלא לאמר – עשרות שנים".

הנאמנים מתארים "כרוניקה של הסדרים חסרי תוחלת" לפיה "התיאטרון יצר במשך השנים חובות והתחייבויות שהפכו ל'גיבנת' מכבידה ומציקה, אשר אינה מאפשרת התנהלות עסקית שוטפת ומקובלת... הנאמנים נכחו לדעת כי לתיאטרון 'הבימה' קשיים כספיים בני עשרות שנים. תחת ההנהלה הנוכחית, תחת זו שלפניה, תחת זו שלפני זו שלפניה, תחת נאמנים, וממונים, ויועצים, ותחת הליכים משפטיים, יהא כינויים אשר יהא".

"התיאטרון מתנהל, מזה שנים, במתכונת של 'כיבוי שריפות' תוך המחאת תקבולים עתידיים, הלוואות למימון משכורות ומימון שוטף ונטילת התחייבויות והתקשרות בהסכמים שאין ביכולתו של התיאטרון לקיים. מתכונת הישרדותית זו, במצוקה תזרימית קשה וקבועה, הובילה, באופן בלתי נמנע, להפרה עקבית של התחייבויות התיאטרון כלפי יוצרים, שחקנים, ספקים, עובדים, נותני שירותים ועוד. החברה אף ניכתה כספים כדין ממשכורות עובדים, מבלי להעבירם ליעדם", נכתב.

בשל כך, קובעים הנאמנים "במשך השנים, הפכה הנהלת התיאטרון את תרבות (או אי תרבות) הפרת ההתחייבויות וגרירת חבויות - לתרבותה הארגונית. הדבר נעשה בריש גלי, תוך שהנהלת התיאטרון ומוסדות המדינה, יודעים ומודעים לכך."

הנאמנים מדגישים כי "חובותיו הצבורים של התיאטרון למדינה בסכומי עתק, והמחויבות לפרעם על מנת לזכות בכספי תמיכה, במענקים, ובהכרה של מוסדות המדינה, הביאו את התיאטרון למחנק תזרימי מתמשך, לניהול הישרדותי של הנהלת התיאטרון, למצוקה יומיומית בניהול, ולעמידת ההנהלה נוכח התחייבויות שוטפות שלא ניתן לפרוע. התוצאה הייתה – הפרה מסיבית של התחייבויות לעובדים, לשחקנים, ליוצרים ולספקים, ואיתור פתרונות מימון שנגסו בהכנסות התיאטרון."

הנאמנים הצביעו בדו"ח על שורה של פעולות אשר פגעו בהכנסותיו וברווחיו ומצריכות טיפול, ובתוך כך: מכירת כרטיסים לגופים משווקים במחירים נמוכים, לשם הקדמת תזרים המזומנים. על כך כתבו הנאמנים, "יש לבטל ולהימנע מהתנהלות זו לחלוטין! הנאמנים כבר פעלו, ופועלים לביטול התקשרויות כאלה, ומתווים מדיניות אשר שוללת התנהלות כזו". פעולה אחרת היא חלוקת כרטיסים והזמנות להצגות לעובדים ואחרים. "יש לצמצם נוהג זה למינימום של כרטיסים", נכתב.

עוד כותבים הנאמנים כי הם פועלים לשיפור השיווק והגדלת המכירות, שינוי מבנה מחלקת המכירות; ניצול שטחי התיאטרון שאינם בשימוש; העשרת הרפרטואר וגיוונו, התאמתו להיותה של "הבימה" תיאטרון לאומי ועמידה במירב הקריטריונים לשם קבלת תמיכה מיטבית מהמדינה; חיזוק פעילות ידידים; קבלת חסויות, תמיכות ותרומות; צמצום בעלויות ספקי חוץ; קבלת פטור מדמי שכירות; ביטול פעילות ניכיון שוברי אשראי, צ'קים וקבלת מימוני ביניים מספקים וגופים פיננסיים חוץ בנקאים, ועוד. על נושאים אלה נכתב כי הם נמצאים בטיפול הנאמנים.

הנאמנים מוסיפים וכותבים כי הם אף מצויים בעיצומו של הליך בדיקת ההצגות הקיימות ואלו המתוכננות, ובונים מערך תיקצוב הכולל את כל ומלוא העלויות הכרוכות בהפקת והעלאת הצגה, החל משלב ההפקה, החזרות, ההקמה וההצגות. "דומה שלא נערך בעבר תהליך מעמיק ביחס להצגות וככל שנערך – לא יושם דיו ולא זכה לדגש הנדרש ביישום כזה. תמחור שגוי, או תמחור חסר, הינו מתכונת בדוקה להפסדים מתמשכים", כותבים הנאמנים ומציינים כי מנגד, "תימחור יסודי של הצגות או פעילות בתיאטרון, יש בו כדי למנוע פעילות הפסדית וצבירה מתמשכת של הפסדים".

לפי הנאמנים, מטרת תוכנית ההבראה תהיה "להביא להגשמת החזון והמטרות של 'הבימה' כתיאטרון הלאומי, תוך מציאת איזון ראוי בין התוכן והגיוון האמנותי לבין האיזון כספי, איזון אשר יאפשר פעילות התיאטרון לטווח ארוך ללא יצירת גירעונות".

בהקשר זה מציינים הנאמנים כי למחרת מינויים התייצבו במשרדי החשכ"ל בירושלים, על מנת לקדם בדחיפות קבלת יתרת כספי התמיכה לשנת 2019. לפי הדו"ח, בשנת החולפת, היה התיאטרון זכאי למענקי תמיכה בסך של כ-17.1 מיליון שקלים, מתוכם שולמו לתיאטרון כ-12.9 מיליון שקלים. "עם מינויים, קיימו הנאמנים פגישות ושיחות עם סגני החשב הכללי במשרד האוצר, לשם הסדרת תשלום יתרת כספי התמיכה לתיאטרון, לשנת 2019, בסך כולל של 4,259,528 ₪, באופן מיידי", נכתב.

עוד הוסכם כי כספי התמיכה ישולמו לתיאטרון לאחר מתן אישורו של בית המשפט הנכבד לתוכנית ההבראה עבור התיאטרון. במקביל, מציינים הנאמנים כי ערכו בדיקה עצמאית בהולה ביחס לעלות שכר העובדים וניהלו משא ומתן עם ב"כ ההסתדרות, במטרה לאפשר את העמדת ההלוואה לשם תשלום שכר העובדים. הנאמנים הגיעו להסכמות עם ההסתדרות כי הכספים ישמשו לשכר שוטף לעובדים בתקופת ההפעלה ובדבר הקניית זכות לקבלת כרטיסים מוזלים כבטוחה לפירעון ההלוואה.

באשר למינויו של נועם סמל למנכ"ל התיאטרון, כתבו הנאמנים כי "כהונתו של נעם סמל זכתה לברכת גורמים רלוונטיים באוצר, במשרד התרבות, אצל הממונה ולתמיכה חמה בקרב עובדי התיאטרון, גורמים מוסדיים ובציבור הרחב". לפי הדו"ח, "סמל נכנס לתפקידו מיד עם אישור מינויו, ויחד עם הנאמנים מתייצב משחר עד ליל למשימות הרבות של ניהול התיאטרון – קלה כחמורה - החל בסידור וניקוי כניסת האמנים ועד לפגישה עם שרת התרבות."

כסימן לאופטימיות, הדגישו הנאמנים את התגייסותם ונאמנותם של עובדי התיאטרון, ש"חרף התרעומת ותחושת העוול ועל אף המצוקה הכספית המתמשכת ולמרות קשיים תפעוליים יומיומיים... חדורי רצון לסייע, נרתמים להבראת התיאטרון ומסייעים לנאמנים במלאכתם, כך שפעילות התיאטרון מתנהלת כסדרה ומתוך אופטימיות. עבור מרבית עובדי התיאטרון, אשר חלקם וותיקים מאד, התיאטרון הוא יותר ממקום עבודה. הוא בית", כתבו הנאמנים והוסיפו כי הם מקיימים פגישות ושיחות פרטניות עם שחקנים, יוצרים, במאים וגורמים מוסדיים שונים "ומספקים אוזן קשבת ואף מענה ביחס להליך ומטרותיו". עוד כתבו הנאמנים כי הם "עומדים בקשר רציף ושוטף עם ארגון השחקנים 'שחם' ועדכנו אותם בצעדים לתשלום שכר השחקנים" וכי הם "מקווים לשקם את היחסים עם היוצרים בפעילות השוטפת והעתידה לבוא ולרתום את היוצרים להליך ההבראה".
לצד נאמנות והרתמות העובדים והשחקנים הדגישו הנאמנים גם את נאמנות הקהל, "תפוסת ההצגות טובה - חלקן מלאות עד אפס מקום. נאמנות הקהל בתיאטרון עצמו, בפריפריה, לרבות קהל המנויים, הינה ערובה לשמירה על מוניטין התיאטרון כגוף תרבותי רלוונטי ואיכותי וערובה לשמירה על הכנסות התיאטרון והגדלתן."