בנק ישראל מפרסם היום את דוח היציבות הפיננסית למחצית השניה של 2019

בנק ישראל

בדוח היציבות מנתחים כלכלני הבנק את ערוצי החשיפה לסיכונים במערכת הפיננסית ואת רמת פגיעותם, מבטאים את הערכתם בעניין של הסיכונים העיקריים ובוחנים את כושר העמידות של המערכת בפני סיכונים אלה, בהתאם לתרחישי הקיצון הפוטנציאליים. דוח היציבות למחצית השניה מצומצם יותר ומציג בעיקר את השינויים ברמת פגיעותם של ערוצי החשיפה לסיכון ואת הסיכונים העיקריים.

מניתוח של הסביבה שבה פועלת המערכת הפיננסית המקומית ועל רקע ההערכות התקופתיות לעמידותה שבוצעו במחצית הראשונה של השנה עולה שיציבותה נשמרת. רמת הפגיעות הכללית של המערכת הפיננסית נותרה בינונית - ללא שינוי ביחס למחצית הראשונה של השנה. בהתחשב במאפייניו הייחודיים של המשק הישראלי ובהיותו משק קטן ופתוח, אנו מעריכים שהסיכונים מהסביבה העולמית, המרצה מחודשת לעלייה במחירי הנכסים, על רקע המדיניות המוניטרית המרחיבה שנמשכת בארץ ובעולם ואי-ודאות פוליטית, הם הסיכונים העיקריים שנשקפים ליציבותה של המערכת הפיננסית בישראל בטווחים הבינוני והארוך.

ממצאים עיקריים נוספים:

המשק ממשיך לצמוח בקצב שתואם את שיעור הצמיחה הפוטנציאלי, שיעור האבטלה ממשיך לרדת והביטחון התעסוקתי גבוה. האינפלציה נמצאת מתחת לגבול התחתון של היעד. חברות דרוג האשראי אשררו את הדרוג הגבוה של המשק הישראלי וציינו את תרומת ההי-טק לצמיחת המשק, את עמידות המשק לזעזועים ואת חלקו הנמוך של החוב החיצוני ביחס לתוצר, כשיקולים שתומכים בהחלטתם. אולם לצד אלה צוינו החולשות: הגירעון הממשלתי הגבוה ביחס ליעד והמציאות הפוליטית-שלטונית שמקשה על ביצוע שינויים פיסקליים נחוצים. בנוסף, התחזיות להמשך הצמיחה במחצית הנסקרת עודכנו כלפי מטה, במקביל להורדתן בעולם על ידי הגופים הבינלאומיים המרכזיים;

ההתפתחויות במחירי הנכסים בישראל ממשיכות להעיד על רמת סיכון בינונית בערוץ זה. הסיכונים בשוק המניות מצויים מתחת לממוצע ארוך הטווח. בשוק אג"ח החברות יש סימנים להערכת חסר של הסיכונים. למרות העלייה שנרשמה בחודשים האחרונים במחירי הדירות, האינדיקטורים משוק זה לא מצביעים על התנהגות נפיצה;

הסיכון שנשקף ליציבות הפיננסית מערוץ האשראי נותר ללא שינוי, ברמה בינונית-גבוהה. החוב של המגזר העסקי לתוצר ולתוצר העסקי נותר כמעט ללא שינוי, תוך המשך הגידול בחשיפת המערכת הפיננסית לאשראי לדיור, שמהווה מרכיב משמעותי במאזני הבנקים בישראל וגידול באשראי שלא לדיור, שמקורו בערוץ החוץ-בנקאי.

ריכוזיות המערכת הפיננסית בישראל והקצב האיטי יותר של הפיתוח הפיננסי בישראל, לא מאפשרים עדיין פיזור גדול יותר של הסיכונים בין השחקנים השונים כמקובל בעולם. ניתוח ההסתברות לחדלות פירעון, מעלה שרמת הסיכון של החברות הציבוריות נותרה יציבה ונמוכה בפרספקטיבה היסטורית;

סיכוני הנזילות בשווקים הפיננסיים ובפירמות ממשיכים להתקיים בעוצמה בינונית. נתונים מהמחצית השנייה מעידים על שיפור מסוים ברמת הנזילות בשווקים הפיננסיים, למרות שבהסתכלות היסטורית, הנזילות ברוב שוקי הנכסים הפיננסיים בישראל נותרה נמוכה;

הקישוריות במערכת הפיננסית המקומית נותרה בינונית-נמוכה. החשיפה הישירה בקרב המוסדות הפיננסיים בישראל מציגה מגמה מעורבת תוך התגברות החשיפה של הגופים המוסדיים לבנקים וצמצום היקף החשיפה הדו-צדדית בין הבנקים, בינם לבין גופים מוסדיים ולמוסדות פיננסיים בחו"ל. מנגד, החשיפה העקיפה, קרי, חשיפה של מוסדות פיננסיים לגוף שלישי משותף, חזרה להתגבר;

לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות והאסדרתיות, מספר השחקנים בשוק התשלומים והסליקה צפוי להמשיך ולגדול, מה שצפוי להגדיל את מגוון אפשרויות התשלום, הן בצד המשלם והן בצד המקבל את התשלום. בנוסף, עם הגידול במספר השחקנים והשימוש באמצעי התשלום החדשים, גדלים גם הסיכונים התפעוליים והחשיפה למעשי הונאה. הפיקוח על פעילות זו הדוק פחות בהשוואה לתאגידים הבנקאיים, אך נמצא בשלבי הקמה ובינתיים היקפי הפעילות הפחות-מפוקחת קטנים יחסית (תיבה ב').