מחוייבים לתעשייה הישראלית!

שר הכלכלה אלי כהן וזיוה איגר

משרד הכלכלה קורא לממשלה להבהיר כי ייכלל רכש גומלין במכרזי התשתיות במטרה למנף את ההוצאה הממשלתית לחיזוק ופיתוח התעשייה במדינה

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן: ". השימוש ברכש גומלין נועד לחזק את התעשייה המקומית ולפעול להגברת הייצוא, שהינם בראש סדר העדיפויות של המשרד. החלת חובת רכש גומלין גורפת במכרזי התשתיות צפויים להחזיר למשק הישראלי כ-74 מיליארד₪, זאת בנוסף ל2 מיליארד דולר שמושקעים מדיי שנה בתעשייה המקומית בזכות חובת רכש גומלין. נמשיך לעמוד על כך שחברות זרות ירכשו בחזרה מהתעשייה הישראלית, גם במכרזי התשתיות, מה שיאפשר את הרחבת התעסוקה, התעשייה והכנסות המדינה"

ראש הרשפ"ת זיווה איגר: "רכש הגומלין הוא כלי עבור המשק הישראלי לחיזוקהתעשייה ולקידומה. החלת חובת הרכש בתר"ש תשתיות באופן גורף תהווה ביטוי למחויבות הממשלה כלפי התעשייה הישראלית ולצורך בחיזוק המשק, וזאת תוך יצירת תועלת גם לחברות הזרות."

שומרים על התעשייה הישראלית: בישיבת הממשלה הוצגו נתוני תרומת רכש הגומלין למשק הישראלי והשפעתו על הגידול בתעסוקה והעליה בתוצר, בייצוא ובהכנסות המדינה.

משרד הכלכלה קרא לממשלה לוודא את הכללת רכש גומלין במכרזי התשתיות בתר"ש הנוכחי, על מנת למנף את ההוצאה הממשלתית המשמעותית לחיזוק ופיתוח התעשייה במדינה.

הרשפ״ת (הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי) במשרד הכלכלה והתעשייה הציגה בישיבת הממשלה שהתקיימה היום (ראשון) את פעילות הרשות בשש השנים האחרונות ואת נתוני תרומת רכש הגומלין למשק בהתאם למטרותיה החברתיות והכלכליות של המדינה. בין הנתונים שהוצגו לממשלה נכלל רכש הגומלין עליו דיווחו החברות הזרות בישראל בשנת 2018, 4 מיליארד דולר, שהתבצע בשיתוף עם 1,065 חברות ישראליות, כ-236 מהן פועלות בפריפריה וכ-429 מהן מוגדרות כחברות קטניות ובינוניות.

רכש הגומלין בישראל מתבצע מתוקף תקנות חובת המכרזים (חובת שיתוף פעולה תעשייתי), כאשר גוף ממשלתי מבצע עסקה עם ספק זר בסכום העולה על 5 מיליון דולר, ועל כן הספק הזר מחויב בביצוע חלק מהרכש בתעשייה הישראלית. נתוני רכש הגומלין שהוצגו מראים כי החברות הזרות מימשו בתעשייה הישראלית פי 2.3 מעבר להתחייבותיהן בגין הרכש, ותרמו כ-2 מיליארד ₪להכנסות המדינה וכ-14 מיליארד ₪לתוצר.

נתוני רכש הגומלין נותחו על ידי הרשפ"ת בשיתוף חברת EY, ובחנו את השפעת רכש הגומלין על מספר פרמטרים, בהם: יצוא, תל"ג, מספר המועסקים, הכנסות המדינה, עלות הרכש הממשלתי, רכישת ידע ושיטות עבודה ופתיחת השוק לחברות מקומיות. לאור ריבוי הפרויקטים הממשלתיים בתחום הרכבות, תחום זה מציג נאמנה את תרומת הרכש לחברות ישראליות. כך לדוגמא, במסגרת שיתוף הפעולה בין ענקית התחבורה הקנדית־גרמנית בומברדייה לבין חברת פולירית מקיבוץ זיקים בוצעו הסמכות שאפשרו העמקת שיתוף הפעולה בין החברות ופעילות בגרמניה בנוסף לישראל. כמו כן, על בסיס הידע שנרכש התחיל שיתוף פעולה בין פולירית לבין ענקית הרכבות הגרמנית סימנס.

הרשפ"ת הציג נתונים אלו בישיבת הממשלה לאור תחילתו של תר"ש התשתיות הממשלתי, במסגרתו צפויות התקשרויות בסך כ-200 מיליארד ₪ בין גופי ממשלה לבין חברות זרות. הכלת חובת רכש גומלין גורפת במכרזים אלו צפוי להחזיר למשק הישראלי כ-74 מיליארד₪ ולספק חיזוק משמעותי לתעשייה הישראלית. הצורך בהחלטת הממשלה ברורה עולה לאור פרשנויות שונות שניתנות על ידי הגופים הממשלתיים לתקנות חובת המכרזים, אשר מובילות לאי-קיום חובת רכש הגומלין.