הערכת האפקטיביות של התוכניות "עתודה מדעית-טכנולוגית" ו"לתת חמש" בהעלאת שיעור הנבחנים במתמטיקה ובמקצועות מדעיים-טכנולוגיים בהיקף מוגבר

בנק ישראל

משרד החינוך מפעיל בחלק מחטיבות הביניים והתיכונים את התוכנית "עתודה מדעית-טכנולוגית" במטרה להעלות את שיעור הניגשים לבחינות הבגרות ב-5 יחידות לימוד (יח"ל) במתמטיקה ובשני מקצועות מדעיים-טכנולוגיים נוספים (להלן מצרף מקצועות העתודה); כן הוא מפעיל בתיכונים את התוכנית "לתת חמש" לחיזוק לימודי המתמטיקה בהיקף של 5 יח"ל.

תכנית העתודה הביאה עד 2017 לגידול של 4–5 נקודות אחוז בשיעור תלמידי בתי הספר של העתודה הנבחנים ב-5 יח"ל במתמטיקה ובמצרף מקצועות העתודה בהשוואה לתלמידי בתי הספר שלא השתתפו בשתי התוכניות.

השפעת תוכנית העתודה על התלמידות הייתה גדולה ב-1–2 נקודות אחוז מאשר על התלמידים, וכך גם על אלו שציוניהם במבחני המיצ"ב במתמטיקה בכיתה ח' היו גבוהים מהממוצע.

התוכנית "לתת חמש" העלתה את שיעור הנבחנים ב-5 יח"ל במתמטיקה בקרוב ל-3 נקודות אחוז והשפיעה רק על הבנים.

העלייה של שיעור הנבחנים ב-5 יח"ל במתמטיקה בזכות שתי התוכניות לא לוותה בירידה של ממש של שיעור העוברים את הבחינה ובציוניהם.

ממצאים ראשוניים מצביעים על כך שתוכנית העתודה העלתה את הסיכוי של בוגרי החינוך הערבי להתחיל (עד 2018) בלימודים לתואר ראשון במדעים בסדר גודל של 2 נקודות אחוז. בשלב זה הנתונים אינם מאפשרים לבחון את הסוגיה גם לגבי תוכנית "לתת חמש" ובקרב בוגרי החינוך העברי.

מחקר שערכו נעם זוסמן מחטיבת המחקר של בנק ישראל ודוד מעגן מאגף בכיר חינוך וחברה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וגרסה מקוצרת שלו תופיע ב"לקט ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות" של בנק ישראל שיפורסם בקרוב, בוחן את השפעתן של שתי תוכניות לתגבור לימודי המתמטיקה והמדעים בבתי הספר שיזם משרד החינוך: "עתודה מדעית-טכנולוגית" ו"לתת חמש".

בתוכנית העתודה, שהחלה לפעול בשנת 2011, זוכים התלמידים מכיתה ז' ועד י"ב לתוספת שעות הוראה להעמקה של התכנים המדעיים-טכנולוגיים. בשנת 2018 השתתפו בה 32 חטיבות ביניים עצמאיות ו-239 תיכונים (לרבות שש-שנתיים), שהם כ-23% מסך התיכונים (שאינם של החינוך המיוחד או של החינוך החרדי). ההוצאה של התוכנית הסתכמה בשנת 2018 בכ-107 מיליוני ש"ח והעלות המצטברת לתלמיד בכיתות ז' עד י"ב עמדה על כ-10 אלפים ש"ח.

בתוכנית "לתת חמש" מתווספות שעות הוראה לתגבור לימודי המתמטיקה בחלק מבתי הספר התיכוניים (שאינם בתוכנית העתודה) וננקטות פעולות נוספות בכלל מערכת החינוך. התוכנית החלה בשנת 2015 ובשנת 2018 השתתפו בה 406 תיכונים, שהם כ-39% מסך התיכונים (שאינם של החינוך המיוחד או של החינוך החרדי).

המחקר הסתמך על שילוב מספר קבצים מִנהליים הנמצאים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וכלל בתי ספר שפעלו ברציפות בשנים 2006–2017 (למעט אלו בחינוך החרדי, בתי ספר של החינוך המיוחד, בתי ספר חקלאיים ובתי ספר קטנים) תוך השוואה בין בתי הספר שהשתתפו בכל אחת מהתוכניות לבתי ספר שלא השתתפו בהן.

באיור 1 מוצגת התפתחות שיעור הנבחנים ב-5 יח"ל במתמטיקה במהלך השנים, בחלוקה בין בתי ספר תיכוניים בתוכנית העתודה, בתוכנית "לתת חמש" ובתי ספר אחרים שלא השתתפו אף באחת משתי התוכניות. לפני הפעלתן נרשמה ירידה מתמשכת ודומה של שיעור הנבחנים ב-5 יח"ל במתמטיקה בכל שלושת סוגי בתי הספר, ואילו לאחר הפעלתן התהפכה המגמה, והעלייה בשיעור הנבחנים הייתה מהירה יותר בבתי הספר שבתוכניות. שיעורי הנבחנים במצרף מקצועות "עתודה מדעית-טכנולוגית" התפתחו באופן דומה.

אמידות סטטיסטיות שהביאו בחשבון את מאפייני הרקע של התלמידים, בתי הספר, המורים ועוד מצאו כי שיעור הנבחנים ב-5 יח"ל במתמטיקה בבתי הספר שהשתתפו בתוכנית "עתודה מדעית-טכנולוגית" גדל מתחילת התכנית ועד שנת 2017 ב-5 נקודות אחוז בהשוואה לשיעור בבתי ספר אחרים. זוהי עלייה ניכרת בהשוואה לשיעור הנבחנים בבתי הספר של העתודה לפני תחילת התוכנית, שעמד על כ-13%. השפעת התוכנית הייתה גדולה בכ-1–2 נקודות אחוז בקרב תלמידות בהשוואה לתלמידים ואצל אלו שציוניהם במיצ"ב במתמטיקה גבוהים מהממוצע בהשוואה לאלו שציוניהם היו נמוכים מהממוצע.

תוכנית העתודה העלתה עד 2017 את שיעור הנבחנים במצרף מקצועות העתודה בכ-4 נקודות אחוז; ערב הפעלת התוכנית שיעור הנבחנים במצרף עמד על כ-8%, ולכן מדובר על עלייה של מחצית בשיעור. חלק ממנה נבע מגידול של שיעור הנבחנים ב-5 יח"ל במתמטיקה; ואולם גם השיעור של הנבחנים בפיזיקה ובמדעי המחשב בהיקף של 5 יח"ל בבתי הספר של העתודה עלה ב-2–3 נקודות אחוז יחסית לשיעורם בבתי הספר האחרים. התוכנית העלתה את שיעור הנבחנים ב-5 יח"ל במתמטיקה בכ-3 נקודות אחוז גם בהשוואה לבתי הספר שהשתתפו בתוכנית "לתת חמש".

באשר לתוכנית "לתת חמש", המחקר מצא כי היא העלתה את שיעור הנבחנים ב-5 יח"ל במתמטיקה בקרוב ל-3 נקודות אחוז (השיעור עמד על כ-13% ערב הפעלת התוכנית) בהשוואה לשיעור בבתי ספר אחרים. השפעת התוכנית התמקדה בתלמידים (עלייה יחסית של כ-4 נקודות אחוז), ולא הורגשה אצל התלמידות.
ממצא חשוב של המחקר הוא שלאחר יישום שתי התוכניות שיעור העוברים את הבחינה ב-5 יח"ל במתמטיקה והציון בה לא ירדו ירידה של ממש, כלומר העלייה בכמות הנבחנים לא באה על חשבון ההישגים.

שתי התוכניות נועדו בעקיפין להעלות את שיעור הפונים ללימודים אקדמיים של מקצועות המדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM), העשויים להוביל להשתלבות מוצלחת בשוק העבודה, לרבות בענף ההייטק. חלק גדול מבוגרי התוכנית, ששירתו בצבא ומעוניינים להמשיך ללימודים גבוהים, טרם הספיקו לעשות כן. לפיכך המחקר מגבש אומדנים ראשוניים להשפעת תוכנית העתודה על השתלבותם של בוגרי החינוך הערבי (למעט גברים דרוזים), שסיימו י"ב עד 2016, בלימודי תואר ראשון במדעים (עד 2018).

שיעור זה עלה בסדר גודל של 2 נקודות אחוז בהשוואה לבוגרי בתי הספר הערביים האחרים (בשנת 2012 החלו ללמוד מדעים 4.7% מבוגרי בתי הספר הערביים של העתודה). התוכנית גם הגדילה בכנקודת אחוז את שיעור המתחילים ללמוד את המקצועות שיש להם זיקה להייטק (כ-3.7% מבוגרי בתי הספר של העתודה ב-2012 החלו ללמוד את מקצועות ההייטק). בעתיד יהיה מקום לערוך אמידות דומות בקרב בוגרי החינוך העברי, עם הגעתם לגיל השכיח להתחלת לימודים גבוהים, ובקרב תלמידי בתי הספר של "לתת חמש".

חשבון עלות-תועלת מקורב של תוכנית "עתודה מדעית-טכנולוגית" מלמד שהעלות הממוצעת לתלמיד בבית ספר שהשתתף בתוכנית מכיתה ז' עד י"ב היא כ-1,100 ש"ח והגידול של השכר הצפוי במהלך החיים בזכות העלייה בסיכוי להתחיל לימודים אקדמיים במדעים בהשוואה לזה של בוגרי מדעי החברה עומד על כ-14 אלפי ש"ח במונחים של ימינו (כלומר לאחר היוון). מכאן שהתועלת של תוכנית העתודה גדולה בסדר גודל של יותר מפי עשרה מעלותה.