זיכרון השואה בצל התגברות האנטישמיות בעולם

משואה - המכון הבינלאומי ללימודי השואה

בטקס הנערך בשיתוף משרד החוץ, יתכנסו כ-60 שגרירים והוא יעמוד השנה בסימן התגברות האנטישמיות והגזענות בעולם.

המרצים המרכזיים בטקס יהיו: ריצ'רד אלן גרין, עורך חדשות בכיר שהוביל את פרויקט הסקר שערכה הרשת בנובמבר האחרון שהראה שהאנטישמיות באירופה לא רק שלא נעלמה, היא חיה ובועטת; פרופ' יהודה באואר מגדולי חוקרי השואה בימינו; השגריר הרוסי אנטולי ויקטורוב, בנאום פומבי ראשון של שגריר רוסיה בישראל ונציג הממשלה שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ.

איה בן נפתלי, מנכ"ל מכון משואה: "בזכרו את השואה, על העולם לדעת שאנטישמית ופשעי שנאה כלפי יהודים, מהווים אות אזהרה לעצם קיומה של כל חברה חופשית וליברלית. השנאה מתחילה ביהודים אך לעולם לא נגמרת בהם".

25 בינואר, מכון משואה בתל יצחק

הטקס הממלכתי לציון יום הזיכרון הבינלאומי לשואה יתקיים זו השנה ה-14 במשואה, המכון הבינלאומי ללימודי השואה, בתל-יצחק. הטקס יתקיים ב-25.1 ויעמוד השנה בסימן התגברות האנטישמיות והגזענות בעולם. בטקס הנערך בשיתוף משרד החוץ יתכנסו 60 שגרירים הנמצאים בישראל. עורך חדשות בכיר ב-CNN ריצ'רד אלן גרין, הוזמן על-ידי מכון משואה להרצות בפני הקהילה הדיפלומטית הבכירה על הסקר האקסקלוסיבי שפרסמה הרשת בנובמבר האחרון, ושעורר מהומה רבה כשממצאיו הראו שהאנטישמיות מעולם לא נעלמה באירופה.

מרצה נוסף בטקס יהיה פרופ' יהודה באואר, מגדולי חוקרי השואה בימינו, שייתן את זווית הראייה ההיסטורית של האנטישמיות. הוא יסקור בהרצאתו את המשמעות של הרדיקליזציה של הגזענות והאנטישמיות בעולם בשנים האחרונות. בשם הקהילה הדיפלומטית, יישא נאום השגריר הרוסי בישראל, מר אנטולי ויקטורוב (Anatoly Viktorov). נאומו יהיה הנאום הפומבי הראשון של שגריר רוסיה בישראל. את ממשלת ישראל ייצג בטקס שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ. את הטקס תנחה העיתונאית דנה וייס.

ריצ'רד אלן גרין (Richard Allen Greene) עורך חדשות בכיר ב-CNN שהוביל את פרויקט הסקר שפורסם ברשת בנובמבר האחרון שכותרתו: "האנטישמיות באירופה לא נעלמה, היא חיה ובועטת". בסקר השתתפו מעל ל-7000 איש ברחבי אירופה (אוסטריה, צרפת, גרמניה, בריטניה, הונגריה, פולין ושוודיה). ממצאיו הצביעו על המשך קיומה של האנטישמיות באירופה. ממדי האנטישמיות שנחשפו בסקר הפתיעו רבים וגילו כי יותר משליש מהאירופאים מעולם לא שמעו על השואה, גם בפולין שעל אדמתה היה אושוויץ. כ-25% מהאירופאים מאמינים כי השפעתם של היהודים היא גדולה מדי בעסקים ובעולם הכספים. בהונגריה, מספרם מגיע ל-42% ואילו 44% מהאירופאיים מסכימים לקביעה כי האנטישמיות בתאוצה באירופה. הסקר הראה גם כי שנאת הזרים היא באחוזים גבוהים מאוד.

איה בן נפתלי, מנכ"ל מכון משואה: "בזכרו את השואה, על העולם לדעת שהאנטישמיות מהווה אות אזהרה לכל חברה ליברלית ודמוקרטית. השנאה מתחילה ביהודים אך לעולם לא נגמרת בהם. בעשורים הראשונים שלאחר מלחמת העולם השנייה והשואה, דומה היה שהזוועות שנחשפו יהוו לעד בלם בפני כל ביטוי של גזענות ואנטישמיות. אולם, האמונה בעולם חופשי ונאור שהתגבשה בשנות ה-50 של המאה שחלפה הומרה במפנה המאה ה-21 בתהליכים מואצים של רדיקליזציה גזענית, של אנטישמיות ושל שנאת זרים.

יש מתאם ברור בין אנטישמיות לחוסר סובלנות וגילויי שנאה כלפי קבוצות אחרות באוכלוסייה - איסלאמופוביה, שנאת זרים (קסנופוביה), שנאת מהגרים, הומופוביה וכד. במדינות בהם קיימת רמה גבוהה של אנטישמיות נמצא במקביל גם שיעור גבוה של ביטויי שנאה כלפי קבוצות מיעוט אחרות. יתר על-כן, התברר כי רמות השנאה לקבוצות ההשתייכות השונות היו ביחס הפוך לשיעור נוכחותם של יהודים ושל זרים באותן מדינות. חוסר סובלנות הינו איום על לכידותן של חברות פלוראליסטיות ודמוקרטיות בעולם המערבי כולו, כמו-גם על החברה הישראלית של ראשית המאה ה-21".

במשואה נפתחה תערוכת קבע בשם "תעשיית השנאה – דעות קדומות, אנטישמיות וגזענות במאה השנים האחרונות" ופרק מרכזי בה מתמקד ברדיקליזציה של גזענות ואנטישמיות בשנים האחרונות. המסר בתערוכה הולם במדויק את תוצאות סקר CNN בכך שהיא מראה כיצד בשנתיים האחרונות מתעצמות בעולם תנועות קיצוניות וביטויי אנטישמיות וגזענות, ואלה חוזרים לתפוס מקום מרכזי בהוויה החברתית והפוליטית באירופה ובצפון אמריקה. בנוסף, מוצג בה הדמיון הבולט והמפתיע בין ביטויי האנטישמיות של תנועות הימין והשמאל הקיצונות. למרות שהן מייצגות אידיאולוגיות מנוגדות, הן משתמשות באותם דימויים ובאותם טיעונים, שבמרכזם תיאוריית הקשר היהודי העולמי.

מכון משואה
משואה - המכון הבינלאומי ללימודי השואה הוא מוסד לשימור מידע הכולל ארכיון ציבורי ובית ספר מרכזי להוראת השואה, שנועד לעורר שיח על משמעותה לחברה ולתרבות בת זמננו. המכון מתמקד בקורות השואה ובשאלות העקרוניות הנובעות מלימודה, כמו גם בתהליכי עיצוב הזיכרון בחברה הישראלית ובשיח הבינלאומי ובהשפעתם על עיצוב זהותנו היום.

יחודה של משואה בין מוסדות ההנצחה והמוזיאונים טמון בדגש המושם על דיון בהיבטים של זיכרון השואה הרלבנטיים לשיח הישראלי והבינלאומי בן זמננו. גישה זו יוצרת זיקה בין היבטים היסטוריים לשאלות של תרבות, זיכרון ושאלות של זהות המשליכות על חיינו היום.

איה בן נפתלי, מנכ"ל המכון: "השואה היא קו פרשת המים של זמננו. למרות הזמן שחלף היא נוכחת תדיר בשיח הישראלי ואף בשיח הבינלאומי. התובנה כי השואה היא חלק מהותי כל כך בהווייתנו, היא הציר המרכזי בעבודתנו במשואה. הגישה החינוכית של "משואה" מבוססת על ההנחה כי ההיחשפות לאירועי השואה מעמידה בפני הדורות שאחריה שאלות נכבדות על מהות האדם, העם, המדינה, התרבות והחינוך, ואלה מובילות לשאלות של זהות אישית וקולקטיבית הרלבנטיות במיוחד לעולמם של אנשים צעירים. האתגר הגדול שלנו הוא להפוך את יחסם של בני הנוער מהתבוננות בנושא השואה כאירוע היסטורי, להתייחסות לשואה ולאופן שבו זוכרים אותה, גם כאל סוגיה המאפשרת לנו לבחון את חיינו היום ואת המשמעות הרלבנטית של דיון בנושא השואה לערכי הליבה שלנו כישראלים, כיהודים וכבני אדם.

"הסמינרים במשואה מגשרים בין ההיסטוריה והזיכרון באמצעות דיון בשאלות של זהות יהודית, ישראלית ואנושית. בסדנאות ובפעילות במוזיאון ובמרכזי המולטימדיה, אנו מבקשים לברר לא רק מה קרה ואיך אירע מה שאירע? כי אם גם לדון בשאלות על משמעות זיכרון השואה. זאת מתוך ההבנה כי ההתבוננות בבחירות שאנשים עשו בתקופה אחרת מעוררת צעירים למחשבה על "המורכבות של רע וטוב, על אפשרויות הבחירה שיש להם כבני אדם פרטיים, על האחריות שלהם כלפי עצמם וכלפי אחרים, ועל הזהות שלהם. אנו עושים זאת מתוך גישה המעודדת פתיחות ומאפשרת למשתתפים לבחון מחדש את עמדותיהם, ולהעלות שאלות, דגשים ומשמעויות מן העולם המוכר להם.

"עבור הישראלים הצעירים של ראשית המאה העשרים ואחת, עיצוב זיכרון השואה מתרחש היום יותר מכול, במרחב התקשורתי ובאווירה מרובת נרטיבים. האתגר שלנו במשואה הוא לבחון את הזיכרון ואת השינוי שחל ביחסה של החברה הישראלית לניצולים. אנו עושים זאת באמצעות השיח התרבותי בארץ, כפי שהוא משתקף ביצירות מקוריות בתחומי האמנות והתקשורת השונים. תצוגות המתמקדות במשמעות הזיכרון הן מטבען בעלות יסוד של קונפליקט פעיל אשר נועד לעורר את המבקר למחשבה. ניתוח היצירות בפרספקטיבה היסטורית מאפשר לנו ליצור חוויה המעוררת את המשתתפים למחשבה על השפעת זיכרון השואה על התובנות שלנו בנוגע לעולם שסביבנו ולערכיו.

"ככל שאנו מתרחקים מאירועי השואה כך הולכת השואה ותופסת מקום נרחב בשיח התרבותי ובשיח הציבורי בישראל. התערוכות והסדנאות במוזיאון משואה, גם אם הן עוסקות באירועים ההיסטוריים, הן אקטואליות ומאפשרות לבחון את השפעת השואה והעיסוק בה על הזיכרון הקולקטיבי של החברה הישראלית, מתוך הנחה שהזיכרון הוא דינאמי ומשתנה בהשפעת הנושאים העומדים על סדר היום הציבורי".