ערים חכמות – צו השעה גם בפריפריה

אופיר פינס

רק לפני שבועות ספורים שכחה סערת הבחירות לרשויות המקומיות, כאשר אחת הסוגיות אשר בלטו בקמפיינים השונים הייתה פיתוח הרשות כ"עיר חכמה" מוטת טכנולוגיה לתועלת השירות לתושב. אך בעוד שבערים "חזקות" במרכז הארץ, המציאות בשטח צועדת לכיוון ה"חוכמה" העירונית, הרי שבקרב רשויות רבות בפריפריה הדרך להגשמת חזון העיר החכמה נראה עדיין רחוק

"המטרה - לאפשר לכל תושבי ישראל לחיות במקום חכם"
"בסופו של יום, כל פרויקט של עיר חכמה עולה הרבה מאד כסף. מנגד, אי אפשר שלא להיות עיר חכמה, זהו צו השעה. אלא שבמקביל, גדלים הפערים בין רשויות מקומיות חזקות ועצמאיות - ובין הרשויות שבפריפריה. לכן, המטרה היא לאפשר לכל תושבי ישראל לחיות במקום חכם", כך אמר אופיר פז-פינס, ראש המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב. פז-פינס, לשעבר שר וח''כ מטעם מפלגת העבודה, דיבר בכנס השנתי המרכזי בישראל לתקשוב בשלטון המקומי- Smart City 2019. האירוע, שנערך בחמישי האחרון (3/1) הפגיש מאות מקצוענים העוסקים בתחום הערים החכמות ובהם ראשי ערים, מנהלים בכירים, מנהלי טכנולוגיות, מנהלי אגפים וחברות סטארט אפ הפועלות בזירת הפתרונות לערים חכמות.

את הכנס הנחו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ויהודה קונפורטס, עורך ראשי של הקבוצה. פז-פינס אמר כי "יש פה סיפור לא פשוט: הקשר של עיר חכמה לערי המרכז החזקות והעצמאיות, אל מול הקשר שלה לערי הפריפריה ולערים מוחלשות. יש צורך להתמודד עם מצב זה, על מנת שלא להגדיל את הפערים". תפקידן של הרשויות המקומיות, הסביר פז-פינס, "הם פיתוח שטח הרשות, שיפור רווחת התושבים, אספקת מערכות חינוך, רווחה ותעסוקה, ואספקת שירותים ותשתיות".

לעיר החכמה, ציין פז-פינס, "ישנם כמה יתרונות: שיפור איכות החיים, חינוך, בטיחות, רווחה, תחבורה ואיכות סביבה, שיפור וייעול השירות לתושבים. עוד יתרונות הם שיפור הכלכלה העירונית, יצירת כלכלה שיתופית, התייעלות תפעולית, שיפור התדמית ובניית שקיפות לתושבים". כך, אמר, "לדוגמה בנייה של מערכת תאורה חכמה, ניהול הפינוי של הזבל, ועוד". מה שנדרש, הסביר פז-פינס, "זו השקעה ראשונית גבוהה. נדרש תכנון ותכנון ארוך טווח. לאחר תכנון האסטרטגיה, יש לבנות ממשקים של כלל המערכות בעיר – לאלה של העיר החכמה.

עוד יש להקים רשת תקשורת אופטית ותשתיות לתמיכה בהן". כך, אמר פז-פינס, "ברצון לקדם את הרשויות ולהפכן לערים חכמות, אנו יוצרים בעיה אשר מעצימה את אי השוויון בשלטון המקומי – פער שקיים כבר כיום". הפתרונות, סיכם פז-פינס, "הם בכמה רמות: הפעילות של המשרד לשוויון חברתי, במסגרת מיזם "ישראל דיגיטלית". היא מבינה את חשיבות הנושא - ועוזרת לרשויות נטולות כסף; הקמת פרויקטים חכמים בערים פריפריאליות; סבסוד ממשלתי; הקמת קרנות למימון פרויקטים של ערים חכמות; הכשרת כוח אדם מקצועי לתחום; שינוי חקיקה שיאפשר לרשויות לחלוק ידע ולשתף אותו; אשכולות דיגיטליים". "לדיגיטל אין גבולות מוניציפליים", סיכם פז-פינס, "חייבים לאפשר שירותים רב-עירוניים. למנוע מצב בו העיר החכמה משרתת את הרשות החזקה כלכלית הנמצאת במרכז הארץ – ואילו לתושבי הפריפריה הכלכלית, או הגיאוגרפית, לא תהיה עיר שכזו, כי אין לה משאבים למימוש החזון של עיר חכמה".

"השקעה אסטרונומית בתחום הערים החכמות"
"בשנים 2018-2019 השקיעה הממשלה בתחום של ערים חכמות יותר מ-300 מיליון שקלים. זהו סכום אסטרונומי והוא יגדל", אמר בכנס אבי כהן סקלי, מנכ''ל המשרד לשוויון חברתי. "המשרד לשוויון חברתי אחראי גם על מיזם "ישראל דיגיטלית". כשנכנסנו למשרד, בחודש מאי 2015, המונח 'ערים חכמות' ומיזמים חכמים לא היה בראש סדר העדיפויות והשיח, ועסקנו בבריאות ובחינוך. התחלנו במהלך של כניסה לתחום במהלך 2016. בסוף 2017 פרסמנו קול קורא לרשויות המקומיות, בקריאה 'תרימו אתר אינטרנט', 'תעשו CRM'.

הופתענו מכך שמתוך 256 רשויות, 231 מהם פנו אלינו - וקיבלו תקציב העונה על הדרישות שלהם בתחום. זה היה המהלך הראשון, במסגרתו הוצאנו 250 מיליון ש"ח". בספטמבר 2018, אמר כהן סקלי, "עלינו מדרגה, יצאנו לדרך עם מיזמים חכמים אחרי שיח מעמיק עם הרשויות המקומיות. גם כאן, יותר מ-200 רשויות נענו לפניה שלנו והגישו הצעות. החלק השני בפעילות שלנו ייסגר החודש, ינואר 19, ובמסגרתו נקצה לו 100-120 מיליון שקלים". "יש פה סכומים אסטרונומיים שהממשלה הקצתה לתחום ערים חכמות", סיכם כהן סקלי, "שיתוף הפעולה עם החברות ועם הרשויות הוא מעמיק. יש חיבור עצום בין המגזר העסקי, הרשויות המקומיות והממשלה. בסופו של דבר, התכלית היא שהאזרחים יקבלו שירותים טובים יותר מהרשויות".