כל מה שרציתם לדעת על מה שהישראלים עושים ברשת

בזק

גיא הדס, סמנכ"ל תקשורת תאגידית בבזק מציין: "דו"ח האינטרנט של בזק לשנת 2018 מהווה מראה לשינויים העמוקים שאנחנו עוברים כתוצאה מהמהפכה הדיגיטלית. אנו עדים לעלייה מהירה וחדה בשימושים השונים באינטרנט, וכמות התוכן שבית ישראלי ממוצע צורך גדלה תוך שנה אחת בלבד ב-30% ויותר. בקרב משפחות הצופות בתוכן וידיאו ובטלוויזיה על גבי האינטרנט מגיע נפח המידע החודשי אף ל-1,000 גיגה.

הטכנולוגיות והתכנים, שהתפתחו בקצב עצום, משנים באופן חסר תקדים כל רובד בחיינו – החל מהדרך שבה אנחנו צורכים תכנים, דרך אופן ניהול העסקים והדרך שבה מתפתח הצרכן החדש, וכלה בחינוך שאנו מעניקים לילדים שלנו ובדרך בה הם מתמודדים עם המציאות המורכבת סביבם. כדי לספק את צורכי העידן הדיגיטלי, בזק משקיעה בתשתית מתקדמת ואמינה ומתכוננת כבר היום לגידול העצום בשימוש הצפוי גם בעתיד".

עיקרי הדוח:
בכל בית מורידים בממוצע קבצים בנפח של כ-240 גיגה בחודש, עליה של 30% תוך שנה אחת בלבד
Fake News זה כבר Old News: ירידה בצריכת חדשות ברשתות החברתיות. לעומת זאת, 50% חושבים שהפוסטים והציוצים של עיתונאים ברשתות החברתיות הם אמינים.
אינסטגרם עוקפת את פייסבוק בקרב בני נוער עם 88% משתמשים לעומת 61% בפייסבוק
מותה של הרשת החברתית: הפייסבוק משתנה מחברתית לקהילתית:89% חושבים שהקהילות בפייסבוק הן מקור שימושי ויעיל

הנוער חי ב-Story: 61% מעלים מידי שבוע סטורי באינסטגרם. 21% מעלים כל יום. לעומת זאת, 75% מהמבוגרים לא יודעים בכלל מה זה אומר
השיימינג בעלייה, אבל הנוער מנסה למגר אותה: 67% נחשפו גם השנה לתופעת השיימינג, אבל כרבע מהנוער דיווח שהוא מוחק את המידע ולא מעביר או משתף
אמיצים ברשת: 15% מכלל בני הנוער שיחקו במשחק אומץ ברשת השנה או מכירים מישהו שהתנסה
ההורים איבדו שליטה: שליש מההורים מאפשרים זמן מסך לילדים מתחת לגיל שנה. 43% לא מגבילים כלל את זמן המסך של ילדיהם וכתוצאה מכך הילדים נמצאים מול מסכים במצטבר יממה בשבוע! 30% מההורים בכלל לא חושבים שיש חסרון בחשיפה ממושכת למסכים

מאוהבים בעצמנו? הישראלים מצלמים פחות את הנוף, משפחה וחברים ויותר את עצמם: 27% מצלמים בעיקר סלפי. עלייה של 12.5% לעומת 2015
בוחרים את ראש העיר ברשת: מרבית הישראלים חושבים שלרשת השפעה רבה על בחירת ראש העיר, ו-40% נחשפו למועמדים ברשות המקומית דרך הרשתות החברתיות
הנוער לא עוצר בדרך לשירותים: 25% מבני הנוער צופים בתכני וידיאו בשירותים ובאמבטיה
נטפליקס זה בסיסי: עלייה באחוז המשתמשים בישראל בנטפליקס.
קניות באינטרנט זה סטנדרט: 78% מהישראלים כבר קונים ברשת
5 יחידות יוטיוב: 92% מקפידים להשתמש ביוטיוב ככלי עזר בלימודים

בזק פרסמה היום את הדוח החמישי למצב האינטרנט בישראל לסיכום שנת 2018.
הדוח, אשר סוקר את הרגלי השימוש וההתנהגות של הישראלים בעידן הדיגיטלי, מבוסס על מחקר מעמיק שערכה החברה על האינטרנט בישראל, המגמות השולטות בו ושימושיו השונים, וכן על נתונים מפעילות החברה ומערכותיה. לצורך הדוח נערך בין השאר סקר בשיתוף מכון המחקר TNS, בקרב 1300 נדגמים בגילאי 13+ מכלל המגזרים. הסקר כולל קטגוריות שונות המרכיבות את החיים הדיגיטליים של כל אחת ואחד מאתנו. הסקר ונתוני התשתיות שנאספו ממערכות בזק בצרוף אנליזה של נתוני השוק, משקפים תמונת מצב של החיים בישראל בעידן הדיגיטלי לשנת 2018.

מהדוח עולה כי בסוף שנת 2018 מספר המשתמשים באינטרנט בישראל עומד על כ-6.6 מיליון. הגולש הממוצע מוריד כיום קבצים בנפח של כ-8 גיגה בממוצע ביום, עליה של 30% תוך שנה אחת בלבד. 36% מבני הנוער משלמים על מוסיקה. תחום הענן ממשיך לצבור תאוצה, כאשר 71% מגבים תמונות וסרטונים ושומרים מידע על גבי הענן.

בנוסף, נסקרו בדוח נתונים רבים אודות תופעות והרגלים שלנו כמשתמשים, תוך התמקדות ב- 6 תחומים שהפכו מרכזיים בשנים האחרונות: רשתות חברתיות, תוכן וטלוויזיה, אפליקציות וסמארטפונים, כלכלה דיגיטלית, IOT וילדים דיגיטליים.

רשתות חברתיות:
אם רק לפני שנתיים בסך הכול פייסבוק הייתה הרשת החברתית העיקרית של בני הנוער, השנה אינסטגרם משאירה לה אבק ודוחקת אותה אחורה. 88% מהם ציינו שהם פעילים בעיקר באינסטגרם, לעומת 61% בפייסבוק.

פייסבוק הפכה השנה מרשת חברתית לרשת קהילתית. 89% מהנשאלים חושבים שהקהילות בפייסבוק שימושיות.

בעבר היינו מצטלמים בשביל הפייסבוק ו"שופכים" את רחשי לבנו על גבי העמוד שלנו, אך לא כך עוד. כ-34% ציינו שהם לא כתבו או הפסיקו לכתוב פוסטים בשנה האחרונה, מספר דומה הפסיקו להעלות תמונות. הפייסבוק הפך למקור אמין ויעיל לחיפוש המלצות ו-39% אמרו שהשנה הם חיפשו יותר המלצות בפייסבוק בהשוואה לשנה קודמת. זוכרים שבפרסומות אומרים "חפשו אותנו בפייסבוק"? 31% ציינו שהשימוש העיקרי שלהם בפייסבוק הוא פנייה לחברות מסחריות.

1 מכל 5 ישראליים מרגיש שהפוסטים בפייסבוק שהוא נחשף אליהם לא רלוונטי לגביו. 56% אף ציינו שזה מפריע להם.
Fake newsזה כבר Old news. בזירה של צריכת החדשות דרך הרשתות החברתיות, אנו רואים ירידה בצריכת חדשות ברשתות החברתיות. רק 37% צורכים חדשות ברשתות החברתיות לעומת 48% אשתקד. 50% חושבים שהפוסטים והציוצים של עיתונאים ברשתות החברתיות הם אמינים.
הנוער חי ב- Story. החיים של בני הנוער היום חשופים למאות אם לא אלפי עוקבים וכל רגע בחייהם זוכה לתהילה של 24 שעות. 61% מבני הנוער ציינו שהם מעלים סטורי (Story) מידי שבוע ו-21% ציינו שהם מעלים כל יום.

המבוגרים לעומת זאת, לא מדברים את שפת הרשתות ו-75% מהם בגילאי 35 ומעלה לא יודעים בכלל מה זה סטורי. 72% לא יודעים מה זה האשטאג.
למרות המלחמה העיקשת בתופעת השיימינג, לצערנו גם השנה נרשמה עלייה ו-67% מהנשאלים ציינו שנחשפו לשיימינג כזה או אחר באינטרנט וברשתות החברתיות. עם זאת, יש גם צד חיובי וכרבע מהנוער דיווח שעושה פעולה אקטיבית להפסקת השיימינג כאשר הוא נחשף אליו, באמצעות מחיקת המידע מבלי להעביר או לשתף.

אמנם זה נראה ממש מזמן, אבל רק לפני פחות מחודשיים בחרנו ראש עיר ומסתבר שהבחירות המוניציפאליות השנה התרחשו רבות בזירה הדיגיטלית. 40% ציינו שנחשפו למועמדים ברשות המקומית ושמעו עליהם באמצעות הרשתות החברתיות. 54% חושבים שלאותן רשתות חברתיות הייתה השפעה רבה על ההצבעה לרשויות המקומיות. תזכרו את זה בעוד כמה חודשים כשניגש שוב לקלפי להצביע לראש הממשלה הבא של ישראל.

אגב פוליטיקה, התחלנו לפנות לפוליטיקאים דרך הפייסבוק. 18% ציינו שפנו לפוליטיקאים דרך הפייסבוק כדי לתמוך, להביע מחאה או לשאול שאלה.
הוואטסאפ שלנו הגיע לעידן הפרסומות ו-44% דיווחו שהם מקבלים פרסומות לוואטסאפ שלהם מחברות וגופים מסחריים. אגב, בשנת 2017 76% מהציבור העיד שיתעצבן מאוד אם יתחיל לקבל הודעות מסחריות בוואטסאפ. כנראה שאנחנו כבר שם.

תוכן וטלוויזיה:
השנה, האמצעי העיקרי לצפיית תכני ווידיאו באינטרנט בקרב בני הנוער הוא הסמארטפון. 46% צופים בדרך כלל בתכני וידיאו דרך הסמארטפון שלהם, לעומת 30% במחשב.
71% מבני הנוער ציינו שאת תכני הווידיאו שלהם הם מעדיפים לצרוך במיטה שלהם, לעומת 49% מהמבוגרים. בחדר האמבטיה/ שירותים המבוגרים לוקחים הפסקה ורק 13% מהם צופים בתכני ווידיאו, לעומת 25% מבני הנוער.

יש מישהו בישראל שלא מכיר את הפרופסור מ"בית הנייר"? סביר להניח שלא, כי למרות שנטפליקס עדיין לא מחליף את שירותי הטלוויזיה הרגילים אותם אנו מכירים, אחוז החדירה שלו בישראל בעלייה מתמדת. 18% ציינו שהם צופים בתכני טלוויזיה ווידיאו דרך נטפליקס. בני הנוער גם מאוד אוהבים את ההמלצות של נטפליקס ו-62% מהם משתמשים בהם. כנ"ל לגבי הנשים עם 64% לעומת 27% מהגברים.

אפליקציות וסמארטפונים:
על הרבה דברים בחיים שלנו היינו מוכנים לוותר, אבל על הוואטסאפ, כנראה שאין סיכוי שזה יקרה. 78% ציינו שלא היו מוותרים על הוואטסאפ בשימוש היומיומי שלהם בסמארטפון ומשאירים הרחק מאחור את הפייסבוק עם 40% ואת האפליקציות של התחבורה הציבורית והחניות עם 16% בלבד. ה- WAZE אגב, שומר על מקום גבוה עם 47% שציינו שלא היו מוותרים עליו.

כאשר נכנסה ספוטייפי לחיינו בסערה, כולם היו בטוחים שהיא תעשה מהפכה בשירותי המוזיקה הקיימים היום והיא אכן הציגה נתוני חדירה מרשימים של 14%. עם זאת, הישראליים עדיין מעדיפים את הYoutube- כאמצעי העיקרי להאזנה למוסיקה היום עם 43% מהנשאלים, לעומת 21% אפליקציות ואתרי מוסיקה (45% בקרב הנוער). הרדיו נשאר מאחור עם מספר דומה של 22% שציינו שהוא האמצעי העיקרי שלהם לשמיעת מוזיקה.

האם העולם המודרני והדינמי שהכול בו זמין ונגיש לנו, הפך אותנו לעצלנים עד כדי כך שגם להקליד כבר אין לנו כוח? כ-20% מהציבור פשוט הפסיק להקליד ועבר לפקודות קוליות. בקרב משתמשי אייפון, סירי הפכה לחברה הטובה ביותר, כאשר 74% מבני הנוער ו-41% מהמבוגרים משתמשים בשירותיה.

הנוער חוזר להיפגש פנים אל פנים. האמנם? 61% מבני הנוער התנסו בשיחות וידיאו קבוצתיות. 33% מבצעים שיחות וידיאו לפחות פעם בשבוע. המבוגרים עדיין מעדיפים את הפרלמנט שלהם ואת התקשורת הבינאישית בלי אמצעים דיגיטליים ורק 23% מהם התנסו בשיחות וידיאו קבוצתיות.

בכל בית ישראלי אפשר למצוא בארון, מוסתר מאחור, את אלבומי התמונות המתפוררים. בישראל 2018 הרגלי הצילום השתנו מהקצה על הקצה. 27% ציינו שהתמונות העיקריות שהם מצלמים במהלך השבוע זה את עצמם, או בשם המוכר יותר, סלפי (עלייה של 12.5% בהשוואה ל-2015).
הנוער נכנס לכושר ו-52% מהם דיווחו שמשתמשים באפליקציות כושר. לעומת המבוגרים שרק 30% מהם משתמשים באפליקציות אלו.

נסיים את הפרק בנימה חיובית: השנה נרשמה ירידה משמעותית באחוז המשתמשים בסמארטפון בזמן הנהיגה. אולי זאת המודעות, אולי זאת הגברת האכיפה בכבישים ואולי זאת העובדה שהחיים שלנו יותר חשובים מעוד SMS שהתקבל, אבל השנה רק 13% ציינו שמשתמשים בנייד שלהם במהלך הנהיגה.

כלכלה דיגיטלית:
כל שנה, בחודש נובמבר, מתכנסים כל אוהבי השופינג למיניהם לחודש משמח, חודש הקניות אונליין, במסגרתו הם מעניקים לעצמם עשרות פריטים חדשים, רובם לא באמת נחוצים והופכים את חברות המסחר האלקטרוני למאושרות יותר. למרות שלכל בלאק פריידי יש עשירי לחודש, קניות באינטרנט זה כבר סטנדרט ו-78% מאיתנו קונים ברשת. שליש מהרכישות נעשות באמצעות הסמארטפון. משנה לשנה אנו שמים לב שלחגיגה מצטרפות גם מאות רשתות ישראליות ו-64% ציינו שביצעו רכישה באתר ישראלי, לעומת 45% באתר בחו"ל (כדוגמת ASOS, eBay, עלי אקספרס, NEXT ועוד(. כנראה שאנחנו גם לא ממש מפחדים מהמכס, כי ההוצאה המקסימלית הממוצעת גדלה מ-1000 שקל ל-1400 שקל.

מכיוון שקניות אונליין הפכו לדבר שבשגרה, אנחנו גם סומכים עליהם הרבה יותר בכל הקשור לאבטחת כרטיסי האשראי שלנו. כ-40% מאפשרים לאתרים ואפליקציות לשמור את פרטי האשראי שלהם, כדי לא להזין את מספר הכרטיס כל פעם מחדש. הזכרנו בפרק הקודם שהפסקנו להקליד, נכון?
בכל הקשור להיכן אנחנו מחפשים מוצרים באינטרנט, גוגל הוא כבר לא הבחירה הראשונה שלנו. 37% פונים ישירות לאתרי ה- Ecommerce (eBay, אסוס וכו'). פייסבוק אגב, אי שם מאחור עם רק 4%.

אם בעבר היינו דואגים שתמיד יהיה לנו כסף מזומן בארנק, בשנים האחרונות היה לנו חשוב שיהיה כרטיס אשראי. עכשיו אפילו את הארנק אנחנו לא לוקחים איתנו ומשאירים בבית. 42% ציינו שהם מבצעים פעולות פיננסיות באמצעות הסמארטפון בעזרת אפליקציות העברות ואיסוף כספים (bit, pepper pay, paybox).
אבל כשזה נוגע למטבעות דיגיטליים, שם עדיין אין לנו אמון. 44% לא באמת מבינים או יודעים מה זה ביטקוין או איך אפשר לעבוד איתו ורק 5% מהציבור השקיעו או השתמשו במטבעות ווירטואליים.

האינטרנט הוא לא רק מנוע חיפוש, אלא גם מקור נהדר להשלמת הכנסה. כמעט שליש מהישראליים "עושים כסף באינטרנט", 34% בקרב הנוער. אז כיצד עושים כסף דרך האינטרנט אתם שואלים? 12% באמצעות ביקור באתרים ומתן ביקורות, 10% דרך מכירת מוצרים ברשת, 7% בצפייה בפרסומות, מספר דומה בעזרת תגובות ברשתות החברתיות. תשכחו מלמלצר, פשוט תתחילו לצפות בפרסומות.
תשע עד חמש בבית? האינטרנט הוא המשרד החדש. 39% מהצעירים בין הגילאים 18-34 ציינו שהם עובדים מהבית לעיתים קרובות.

IOT (האינטרנט של הדברים):
הבתים שלנו ממשיכים להיות חכמים ו-19% (חמישית מהבתים) ציינו שבביתם יש מכשירים חכמים שמאפשרים להם לשלוט בהם באמצעות אפליקציה בסמארטפון. עלייה של 4% מהשנה החולפת.
ומה לגבי הערים שלנו ברחבי ישראל? הן לא נתפסות כל כך חכמות, כאשר ממוצע הציונים שהישראלים נותנים לעיר שלהם בתחום ה"עיר החכמה" עומד על 3.7 בלבד (בסולם של 1 עד 10).

כנראה שבקרוב הרופא שלנו יישאר בלי עבודה, כי אנחנו כבר לא כל כך אוהבים ללכת אליו. הרפואה המקוונת עולה מדרגה ומכפילה את עצמה תוך שלוש שנים בלבד. 30% ציינו שיצא להם לבצע צ'אט באינטרנט עם רופא, כולל שאלות בפורומים שונים, לעומת 15% בלבד בשנת 2015 (בקרב גילאי הביניים 35-54)

ילדים דיגיטליים:
תוך שנה אחת בלבד, משחק הפורטנייט הרחיב משמעותית את אחוז הגיימרים בקרב הנוער. מעולם שכמעט ולא שמעו עליו בישראל, לעולם שנכנס כמעט לכל בית. 47% מבני הנוער נוהגים לשחק במשחקי רשת באמצעות המחשב מול אנשים אחרים בארץ ובעולם. 37% מהנוער שיחקו פורטנייט מידי יום במהלך החופש הגדול השנה. 30% מבני הנוער הוציאו בממוצע 357 שקלים על המשחק במהלך החופש הגדול.

בשנה האחרונה נכנס לישראל המושג "משחקי אומץ" במסגרתו המשתתפים מקבלים משימות באמצעות אפליקציות, בדרגות קושי שונות, החל מצילום תמונה תמימה ועד משימה שעלולה לסכן את חייהם. אותם משתתפים צריכים לבצע משימות אלו כדי "להתקדם" במשחק. 15% מכלל הנוער התנסה במשחקי אומץ או מכיר מישהו שהתנסה.

"המורה, היוטיוב שלי לא עבד אז לא הכנתי שיעורי בית". 92% ציינו שמשתמשים ביוטיוב ככלי עזר בלימודים. 57% מהם משתמשים בתדירות גבוהה לצורך לימודים, הכנת שיעורי בית או הכנה למבחנים.
דור ה-Z שלנו מכור למסכים ומבלה את רוב שעות היום שלו מול מסך כזה או אחר. שליש מההורים מאפשר זמן מסך לילדים לפני גיל שנה. 46% מההורים מאפשרים לילדים מעל גיל שנתיים. 43% מההורים לא מגבילים כלל את זמן המסך של הילדים וכתוצאה מכך ילדים נמצאים במצטבר יממה בשבוע מול המסך! (זמן ממוצע מול מסך:3.3 שעות ביום). 30% מההורים בכלל לא חושבים שיש חסרון בחשיפה ממושכת למסכים לילדים מתחת לגיל 13.