יניב חברון, אלומות

"אם להאמין לשוק האג"ח האמריקאי – אנחנו ערב משבר פיננסי" קריסה של השווקים שתגיע מהר מאוד למערכת הבנקאית, מה שיאלץ את הבנק המרכזי האמריקאי להפחית ריבית ואת הבנקים המרכזיים בעולם לחזור ולרכוש נכסים
אם להאמין לשוק האג"ח האמריקאי – אנחנו ערב משבר פיננסי, קריסה של השווקים שתגיע מהר מאוד למערכת הבנקאית, מה שיאלץ את הבנק המרכזי האמריקאי להפחית ריבית ואת הבנקים המרכזיים בעולם לחזור ולרכוש נכסים. בכל זאת ריבית - אין ממש מה להוריד שם.

חלק מעקום התשואות האמריקאי ל-2-5 שנים התהפך אתמול והשיפוע הפך לשלילי, תופעה המתרחשת בעת של משבר פיננסי וכניסה למיתון בעקבות צפי של המשקיעים שהבנק המרכזי יאלץ להפחית ריבית כדי לתמוך בכלכלה. התשואות הממשלתיות לשנתיים עמדו ברמה של 2.805% ובזמן הזה התשואה ל-5 שנים, ירדה לרמה נמוכה יותר של 2.77%. גם הפער בין התשואות ל-1-10 שנים ירד מתחת לרמה של 0.2%, מה שיעיק מאוד על רווחי המערכת הבנקאית שם ולכן הוביל לצניחה של מניות הבנקים בארה"ב אתמול ב-5%. העקום האמריקאי מגלם כיום תרחיש מוזר של עליית ריבית לחודש דצמבר בהסתברות גבוהה ולאחר מכן הפחתת ריבית. אחרת קשה להסביר מדוע מישהו ירכוש אג"ח ל-5 שנים בתשואה של 2.79% כאשר אג"ח לשנה נותן תשואה של 2.7%.

את התרחיש הזה, וגם הכשל בלשונו של יו"ר הפד ג'ורום פאואל מיום רביעי שעבר, לא ממש מסביר את ההתהפכות העקום האמריקאי וגם לא את ההשתטחות שלו. בסך הכל אמר פאואל כי הוא מאמין שהפד קרוב מאוד לריבית ניטרלית, לא אמר בכמה ולא אמר שיעצור שם, כאשר ההערכות עד כה היו כי ריבית נטרלית היא ברמה של 3%. אבל גם אם הכוונה של פאואל היתה להעלאת ריבית אחת נוספת בדצמבר ולא יותר מזה (אני ממש לא מאמין שזו היתה הכוונה), זה ממש לא מסביר ההשתטחות של העקום האמריקאי, שכן אם אתה מזהה משבר פיננסי או מיתון בפתח, אתה לא ממשיך לעבר ריבית ניטרלית, אלא מפחית ריבית כבר היום כדי לעודד השקעה וצריכה פרטית שתרכך את ה"נחיתה הקשה" שכביכול נמצאת בפתח – מסקנה, הפד לא רואה נחיתה כזו.

התרחיש הסביר הוא כי משקיעי האג"ח פשוט נתקלו בפחד גבהים מתגלגל

החשש מ"הר החובות" של הסקטור העסקי האמריקאי והגלובלי, מעליית המינוף של הסקטור הפרטי, החשש מעלייה בגירעון האמריקאי בעקבות רפורמת המיסים של טראמפ והתייקרות הריבית על חובות אלו, החשש מפגיעה בכלכלה ובצמיחה בעקבות מלחמת הסחר עם סין ושאר החששות משקיעה של אירופה, השפעות הברקזיט וכו'. העלאת ריבית בחודש דצמבר, איתותים והדלפות חיוביות מהמשא ומתן עם הסינים וכניסת נתונים חיוביים נוספים מהכלכלה האמריקאית, יוכלו להפוך את המגמה בהמשך... בהנחה שיגיעו.

בניגוד לתחילת השבוע, אתמול גם שוק המניות הצטרף לאיתותים השליליים והגיב בירידות חדות של עד 4% במדדים המרכזיים. את הטריגר לירידות או לפחות לחלק הארי שלהם סיפק הנשיא האמריקאי שקרה לעצמו "מר מכסים" ובעצם איים שאם השיחות עם סין ייכשלו - הוא יטיל מכסים ויעביר את מלחמת הסחר לשלב הבא שלה. זאת לאחר שרק בסופ"ש העביר מסר חיובי ואמר שהיחסים בין ארה"ב וסין מתקרבים וגם הוא וגם הנשיא הסיני מעוניינים בעסקה. המשקיעים המבולבלים שוב חזרו לפקפק במסרים שקיבלו ותהו מדוע לא יצאה הודעה משותפת וקונקרטית יותר לעיתונות.

בינתיים, שוק האג"ח המקומי מנותק מהמציאות, או לפחות מהמגמה הגלובלית – בעוד העקום האמריקאי מאותת על משבר פיננסי או מיתון, העקום הממשלתי המקומי מאותת על צמיחה אדירה ואינפלציה שתוביל להמשך עליות ריבית ע"י הבנק המרכזי. תשואות האג"ח ל-30 שנה עומדת ברמה של 3.5% בעוד האמריקאית ירדה מתחת לרמה של 3.2% ושיפוע העקום המקומי ל-1-10 שנים נושק לרמה של 2%, פי 10 מעקום האמריקאי(!). ככה זה שבעוד בעולם רואים האטה, מיתון וחולשה באינפלציה, בבנק המרכזי בישראל משדרים מסרים של התאוששות והתבססות של האינפלציה. מי צודק? ובכן כנראה שהאמת איפשהו באמצע ומה אנחנו רואים כרגע זו אותה תנודתיות שליוותה אותנו מתחילת השנה ורק הופכת להיות קיצונית יותר.