מחקר חדש בבנק ישראל

השפעת גובה קצבאות הילדים על היצע העבודה
בתחילת העשור הקודם הפחיתה הממשלה באופן חד את קצבאות הילדים.
הפחתת קצבאות הילדים בתחילת העשור הקודם הגדילה את היצע העבודה של משפחות מרובות ילדים בהשוואה למשפחות עם מעט ילדים. עיקר ההשפעה הייתה על בגירים מעוטי השכלה.
במחקר לא נמצאה השפעה מובהקת של הפחתת הקצבאות על קבוצות אוכלוסייה אחרות.

כיצד משפיעה מערכת הקצבאות הממשלתית על היצע העבודה? לשאלה זו חשיבות רבה לאור השינויים הגדולים שביצעה הממשלה בגובה הקצבאות ובהרכבן בשנים האחרונות. במחקר שמפרסם היום בנק ישראל מנתחים דוקטור יובל מזר מחטיבת המחקר של בנק ישראל ודוקטור יניב ריינגוורץ מאוניברסיטת חיפה את השאלה הזו באמצעות בחינה של השפעת ההפחתה של קצבאות הילדים בישראל משנת 2003 (איור 1) על שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, שהוא אינדיקטור להיצע העבודה.

המחקר עושה שימוש בשיטת "הפרש ההפרשים" (difference-in-differences) ובמאפיינים האישיים של העובדים כדי לאמוד את השינויים בהיצע העבודה של נשים וגברים מרובי ילדים בהשוואה לשינויים בהיצע העבודה של נשים וגברים מעוטי ילדים, תוך ניטרול מרבי של ההשפעה האפשרית של גורמים אחרים. נמצא כי הפחתת הקצבאות הביאה לעלייה משמעותית בהיצע העבודה של משפחות מרובות ילדים– עלייה של כ-3.6 נקודות האחוז בשיעור ההשתתפות של נשים מרובות ילדים ושל כ-2.3 נקודות האחוז בשיעור ההשתתפות של גברים מרובי ילדים, ביחס לנשים וגברים מעוטי ילדים . עוד נמצא שעיקר ההשפעה הייתה על משפחות מרובות ילדים ביישובים מוחלשים, וכן בעיקר עבור נשים או גברים מעוטי השכלה. אלו הקבוצות שהפחתת הקצבאות הקטינה את הכנסתן בשיעור הגבוה ביותר. לעומת זאת, לא נמצאה השפעה של הקיצוץ בקצבאות על שיעורי ההשתתפות בקרב אוכלוסיית החרדית והנשים הערביות.

גמישויות היצע העבודה שנמצאו עבור המשפחות מרובות הילדים בישראל הן גבוהות בהשוואה לקבוצות שונות שנבחנו במחקרים בספרות הבין לאומית.

המחקר אמנם מאשש את ההנחה הרווחת כי למדיניות הפחתת קצבאות הילדים הייתה השפעה חיובית על היצע העבודה, אולם מהמחקר עולה גם כי זו השפיעה במיוחד על קבוצות האוכלוסייה שצוינו לעיל, וכמעט שלא על קבוצות אחרות.

ההשלכה לעיצוב המדיניות העולה מן הממצאים היא כי בעת עריכת שינויים גדולים בתשלומי ההעברה יש לקחת בחשבון את השפעתם על התמריצים לעבודה. בפרט, תכניות המתנות סיוע כספי למשפחות בגיל העבודה בתעסוקה, כמו מענק ההכנסה, יוצרות איזון טוב יותר בין התמריצים לתעסוקה והפחתת העוני מאשר קצבאות ילדים, שאינן מותנות בתעסוקה.