עפר קליין מקבוצת הראל ביטוח ופיננסים: נתונים חשובים צפויים להתפרסם בישראל ביומיים הקרובים

מחר אנו מצפים למדד של 0.1% ולאינפלציה שתעלה ל- 1.5% וביום חמישי אנו מצפים לנתוני צמיחה חלשים ברבעון השני
מחר, אנחנו מצפים למדד של 0.1 אחוז ולאינפלציה של 1.5 אחוזים ב-12 החודשים האחרונים.

מחר יפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש יולי – אנחנו מצפים למדד בשיעור של 0.1 אחוז בעיקר בשל עלייה עונתית בסעיף הדיור שתקוזז עם המשך ירידה במחירי ההלבשה וההנעלה והירידה במחיר הדלק. מכאן, שהאינפלציה במבט של ה-12 החודשים האחרונים תעלה ל-1.5 אחוזים (לא הייתה שם ב-4.5 השנים האחרונות). מדד אוגוסט צפוי לעלות ב-0.3 אחוז (עלייה נוספת במחירי הדיור המזון ובמחירי הנופש). ב-12 המדדים הקרובים אנו צופים אינפלציה של 1.2 אחוזים, זאת בהנחה של יציבות במחירי הסחורות ובשע"ח הנוכחי.

ביום חמישי, אנחנו מצפים לנתוני צמיחה חלשים ברבעון השני. למרות זאת, אין שינוי בתחזית הצמיחה השנתית שלנו.

ביום חמישי בצהריים יפורסמו נתוני הצמיחה של הרבעון השני - בעיקר בשל חולשה נקודתית בצריכה הפרטית היצוא וההשקעה מול המשך גידול מהיר ביבוא. נתון חלש מאוד עלול לשנות את ההערכות השוק לגבי קצב האינפלציה וקצב עליית הריבית. בראייה שנתית, על פי האינדיקטורים הראשוניים, להערכתנו הרבעונים הבאים צפויים להציג צמיחה באזור ה-3 אחוזים ולתמוך בתחזית השנתית שלנו לצמיחה של 3.7 אחוזים השנה.

בחודשים הקרובים נראה עלייה מהירה בגירעון כאחוז מהתוצר.

הכנסות המדינה ממסים עמדו ביולי על כ-28 מיליארד ₪ (פחות או יותר מהתאם לתוואי). במקביל, הוצאות הממשלה ממשיכות לגדול בקצב מהיר מהצפי, לכן הגירעון המצטבר עד כה השנה עלה ל-11.4 מיליארד ₪, הגבוה ביותר לאותה התקופה מאז 2012. כאחוז מהתוצר הגירעון עלה קלות ל-2.1 אחוזים, מהצלבת תוואי ההכנסות ותוואי ההוצאות הצפוי אנו מצפים שבחודשים הבאים נראה עלייה מהירה בגירעון כאחוז מהתוצר.

למרות תחושת הפיחות בשקל - מתחילת החודש השקל דווקא התחזק מול סל המטבעות

למרות תחושת הפיחות בשקל - מתחילת החודש השקל התחזק מול סל המטבעות בקרוב לאחוז, כאשר פיחות של כ-2 אחוזים מול הדולר והיין היפני קוזזו על ידי ייסוף מול מרבית המטבעות האחרים במיוחד מול האירו, הקרונה השבדית וכמובן הלירה הטורקית.

הפער בין הגידול בשכר בסקטור העסקי לציבורי בשנה האחרונה צפוי להביא ללחצים לעליית השכר בסקטור הציבורי בחודשים הבאים.

על פי נתוני חודש מאי, השכר בסקטור העסקי עלה ב-12 החודשים האחרונים בכ-5 אחוזים, לעומת הסקטור הציבורי שעלה מעט מתחת ל-2 אחוזים. פער זה להערכתנו יוביל ללחצים לעליית שכר בסקטור הציבורי בחודשים הבאים.

המשבר בתורכיה ואנחנו

הטלת סנקציות ומכסים מצד ארה"ב על טורקיה, הובילו להידרדרות נוספת בכלכלה הטורקית, הניכרת בעיקר ובאופן מידי במטבע הטורקי (פיחות מעל ל-70% מול הדולר מתחילת השנה) ובתשואות האג"ח, ומשם משתרשרת לתוך הכלכלה – לחברות יצרניות, למשקי בית, לבנקים ולממשלה.

נראה כי ככל שיימשך העימות, גדל הסיכוי שנראה משבר כלכלי חמור בטורקיה עד כדי סיכון לפשיטת רגל של הכלכלה, שישפיע גם על מדינות הקשורות בה. יתר על כן, היות ומרבית המימון לקרן המטבע הבינ"ל מגיע מארה"ב - סביר שיקשה על טורקיה גם לקבל חבילת חילוץ מקרן המטבע.

אירופה במידה לא מבוטלת חשופה לכלכלה הטורקית; טורקיה היא שותפת הסחר החמישית בגודלה של האיחוד האירופאי, עם היקף סחר בסחורות ובמוצרים של כ-180 מיליארד אירו בשנה. בנוסף, על פי הנתונים המתפרסמים (BIS), ישנה גם חשיפה במישרין של בנקים באירופה לטורקיה.

מבחינת ישראל – בצד הריאלי, בשנת 2017 היקף היבוא הישראלי מטורקיה הסתכם ב-2.9 מיליארד דולר (כ-5% מסך יבוא הסחורות – בהם מכוניות, מוצרי חשמל ומוצרי מזון) – יבוא זה יוזל לאור היחלשות המטבע הטורקי והחברות המייבאות יוכלו להגדיל את הרווח שלהן. מנגד, ישראל ייצאה ב-1.4 מיליארד דולר לטורקיה – בעיקר: כימיקלים, ותזקיקי נפט (75% מהיצוא), ציוד חשמלי, מתכות ומינרלים - אלו צפויים להיפגע. אך לא מדובר בפגיעה משמעותית נוכח היות יצוא הסחורות לטורקיה רק כ-2.5% מסך יצוא הסחורות הישראלי.