האוקראינים רוצים את ההיי- טק הישראלי והסכם סחר חופשי בין המדינות

סגן ראש ממשלת אוקראינה הצהיר אמש בביקור מיוחד בישראל, כי ממשלתו מעוניינת לקדם שיתופי פעולה עם חברות ישראליות בתחום ההיי-טק, החדשנות והחקלאות
יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, ד"ר צבי מרום: "אוקראינה נותנת שירות נהדר לתעשיית ההייטק הישראלית ואנחנו שמחים על הידוק שיתוף הפעולה. לנו, כמנהלים בהייטק, חבל שהממשלה נכשלת בהכשרת כוח אדם ישראלי אשר יכול להשתלב בתעשייה הצומחת בעולם"

המשלחת גם מעוניינת לקדם הסכם לאזור סחר חופשי בין ישראל לאוקראינה, שצפוי ל- "הקפיץ" את היקף הסחר בין שתי המדינות. ההסכם צפוי להיחתם ולהיכנס לתוקף עד סוף השנה

האוקראינים רוצים את ההיי-טק הישראלי: על רקע הפוטנציאל הגדול הטמון בשיתוף הפעולה בין ישראל לאוקראינה והמחסור החמור של תעשיית ההיי טק הישראלית בכוח אדם איכותי ומקצועי, כגון מהנדסים והנדסאים, הגיעה השבוע לארץ משלחת אוקראינית בכירה בראשות סגן ראש ממשלת אוקראינה, סטפאן קוביו, במטרה לפתח את תעשיית ההיי-טק האוקראינית בשיתוף עם חברות ישראליות. את המשלחת מארחים בארץ לשכת המסחר ישראל-אוקראינה בשיתוף עם התאחדות התעשיינים, והבוקר (ד') נערך עבורם אירוע מיוחד בבית ההתאחדות בתל אביב.

באירוע אמרו חברי המשלחת כי הם הגיעו לארץ במטרה לאתר חברות היי-טק ישראליות שצריכות כוח אדם לפיתוח ומחקר, וליצור שיתוף פעולה בינן לבין חברות אוקראיניות מתחום ההיי-טק. כיום, אוקראינה מקדמת חקיקה ומקימה פלטפורמה לפיתוח אקוסיסטם של חדשנות ומעוניינת להשתמש בניסיון הישראלי בתחום. זאת כאשר כבר היום בין 10-15 אלף מהנדסי תוכנה באוקראינה, עובדים במסגרת פרויקטים ישראלים.

באירוע חשף בנוסף סגן ראש ממשלת אוקראינה, כי לצד קידום תחום ההיי טק, המשלחת בראשותו מעוניינת לקדם את המשא ומתן לכינון הסכם לאזור סחר חופשי בין ישראל לאוקראינה. ההסכם צפוי להיחתם ולהיכנס לתוקף עד סוף השנה. לדבריו "ההסכם הינו בעל חשיבות רבה ליחסי המדינות וכניסתו לתוקף תקדם את היחסים הכלכליים הבילטראליים ותגדיל את היקף הסחר בין המדינות בתוך 5 שנים בכ-15%, כך שסך היקף הסחר צפוי להיות גבוה ממיליארד דולר. ההסכם צפוי להפחית מכסים הן על יצוא ישראלי לאוקראינה והן על יבוא מוצרים לישראל, וישפר את הגישה ההדדית בתחום הסחורות של שתי המדינות. כמו כן ההסכם צפוי להקל על יצואנים ישראלים להתמודד בשוק האוקראיני וכך לאפשר לחזק את הייצוא הישראלי ולהגדיל את הצמיחה במשק". כמו כן הוא הצהיר כי ממשלתו בפרט מעוניינת לקדם שיתופי פעולה עם חברות ישראליות בתחום ההיי-טק, החדשנות והחקלאות.

על פי נתוני משרד הכלכלה והתעשייה, הייצוא מישראל לאוקראינה בשנת 2017 הסתכם בכ-125 מיליון דולר, והיקף הסחר כולו בשנת 2017 עמד על כ-880 מיליון דולר.

יו"ר לשכת המסחר ישראל – אוקראינה, מר יבגני שולגין, הודה לקוביו על ביקורו בארץ ואמר כי "הפוטנציאל העיקרי של היחסים הכלכליים בין שתי המדינות מצוי בתחום של חדשנות והשקעות. גרעין שלו מבוסס על חברות סטארט אפ ותשתית בורסאית. זאת הדרך המודרנית והאוניברסאלית לשיתוף פעולה בין כלכלות של המדינות שלנו".

יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, ד"ר צבי מרום, אמר כי לצערו לתעשיית ההיי-טק הישראלית אין כיום מנוס אלא לפנות לחברות אאוטסורסינג זרות בכדי למצוא עובדים. "אוקראינה נותנת שירות נהדר לתעשיית ההייטק הישראלית ואנחנו שמחים על הידוק שיתוף הפעולה. לנו, כמנהלים בהייטק, חבל שהממשלה נכשלת בהכשרת כוח אדם ישראלי אשר יכול להשתלב בתעשייה הצומחת בעולם. תעשיית ההיי-טק הישראלית היא בין המתקדמות ביותר בעולם, אך היא סובלת ממחסור חמור בכוח אדם איכותי, אשר חיוני לשם המשך התפתחותה. אמנם אנו ידועים בעולם כ – 'מעצמת חדשנות', אך ללא אנשים מוכשרים שיוכלו להמשיך ולהצעיד את ישראל קדימה, לא נוכל לשמר את מעמדנו בעולם. לכן בלית ברירה חברות ישראליות פונות לחפש עובדים במדינות בחו"ל, בהן אוקראינה, שימלאו את החלל המקצועי החסר. על כן אני רואה בכנס זה למעשה קריאת השכמה לממשלת ישראל, שצריכה להתחיל לקחת אחריות ולהציב לעצמה כמשימה לאומית, לקדם את החינוך הטכנולוגי ולדאוג לדור העתיד של תעשיית ההיי-טק הישראלית".

לסגן ראש ממשלת אוקראינה הצטרפו למשלחת גם הבכירים ביותר בתחום בממשל האוקראיני- ראש הראשות הפיננסית לחדשנות האוקראיני ולדימיר סטבניוק, ויו"ר מכון היצוא האוקראיני מאריאנה קאהניאק. אליהם מתלוות גם חמש חברות אאוטסורסינג אוקראיניות- כמו כן הצטרפו למשלחת יצרני ריהוט אוקראיניות.

מהצד הישראלי הבכירים שמארחים את המשלחת, הנם יו"ר לשכת המסחר ישראל – אוקראינה, יבגני שולגין,יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, ד"ר צבי מרום, מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה, פרץ וזאן, מנכ"ל לשכת המסחר ישראל-אוקראינה, ולד צ'רקסקי, מנהל מחלקת אירופה במשרד הכלכלה והתעשייה, עמי לוין, יו"ר ארגון הגג של לשכות המסחר, מריאן כהן, מנכ"ל איגוד הגג של לשכות המסחר הדו-לאומיות, יורם אלדד ועוד.

באשר להסכם הסחר החופשי, בין המוצרים המיוצאים מישראל, אשר יקבלו פטור ממכס באוקראינה מיד עם כניסת ההסכם לתוקף ניתן למנות בין היתר- מוצרי פלסטיק וגומי, ציוד רפואי, כימיקלים ופירות וירקות כגון תמרים, אבוקדו, אפרסמון ומיצי פירות. כמו כן אמור ההסכם להוריד את המכסים על מוצרים אשר מיובאים מאוקראינה בהם: חיטה ומוצרי חקלאות שונים, מזון מעובד, שמנים מסוגים שונים, ברזל, פלדה וחומרי גלם נוספים המיועדים לתעשייה ובכך לסייע בהפחתת יוקר המחייה בישראל. הורדת המכסים על מוצרי חקלאות ומזון מעובד צפויה להוביל להגדלת הייבוא ובכך להוות בשורה חשובה לצרכן הישראלי.

אוקראינה היא בין יצואניות הדגנים וחומרי גלם לתעשייה הגדולות בעולם. אוקראינה היא יצרנית זרעי החמניות וזרעי הכותנה (המשמשים לייצור שמן) הגדולה בעולם, יצרנית החיטה השישית בגודלה ויצרנית התירס והשעורה הרביעית בגודלה בעולם. בנוסף לכך אוקראינה היא היצרנית השנייה בגודלה בעולם של ברזל ופלדה מעובדים למחצה המשמשים כחומרי גלם לתעשייה. נתונים אלה משתקפים היטב גם בהרכב היבוא של ישראל מאוקראינה.

באוקראינה כיום רואים במדינת ישראל דוגמה ושותף מרכזי לשיתוף פעולה כלכלי בהווה ובעתיד. דבר הבא לידי ביטוי בין היתר בכך שקבוצת הידידות הבין פרלמנטרית עם ישראל בבית הנבחרים האוקראיני מונה 130 חברים. זוהי אחת הקבוצות הידידות הבין-פרלמנטאריות עם ישראל הגדולות בעולם. עובדות אלו מהוות בסיס ייחודי ליחסים בין שתי המדינות והזדמנות יוצאת דופן למדינת ישראל.

כמו כן "לשכת המסחר והתעשייה ישראל – אוקראינה" עוסקת בבניית פלטפורמה חדשנית לפיתוח יחסים בילטראליים בין מדינת ישראל ואוקראינה בנושאים הנוגעים לסחר, שיתוף פעולה כלכלי ושיתוף פעולה גיאופוליטי. בנוסף כבר היום בין 10-15 אלף מהנדסי תוכנה באוקראינה, עובדים במסגרת פרויקטים ישראלים. אוקראינה הנה אחת המדינות המובילות במזרח אירופה בתחום מיקור חוץ של שירותי פיתוח.