ביוזמה משותפת של שר התיירות ושר הבריאות - הוסדר ענף התיירות הרפואית בישראל

משרד התיירות

שר התיירות יריב לוין: "אני מברך על העברת החוק במליאת הכנסת. עשינו צעד חשוב להסדרת התחום בישראל. העיסוק בתחום התיירות הרפואית לישראל הפך בשנים האחרונות לתעשייה ענפה המכניסה לישראל מטבע חוץ רב, ומהווה מקור משמעותי למסים, תעסוקה, וכן אפיק גיוס משאבים מהותי למערכת הבריאות. הסדרה חוקית נכונה של התחום יש בה כדי לתרום לענף התיירות כולו, הן בהגדלת מספרי התיירים הנכנסים לישראל והן בשיפור תדמיתה של ישראל והצגת פניה היפות והמתקדמות בעולם".

סגן שר הבריאות ח”כ יעקב ליצמן: "מברך על אישור הצעת החוק שתעשה סדר בתחום תיירות המרפא ותתרום הן למערכת הבריאות והן לתיירות בישראל. בזכות ההצעה נוכל לקיים תיירות מרפא, תוך הבטחת טיפול ראוי ומקצועי בתיירים, ומצד שני נוודא כי תיירות המרפא לא תבוא על חשבון המטופל הישראלי וכי ההכנסות מתיירי המרפא יופנו לחיזוק המערכת הציבורית".

בבסיס הצעת החוק עומדים מספר עקרונות:
א. שמירה על המטופל הישראלי: הצעת החוק נועדה למנוע פגיעה בטיפול המוענק לחולה הישראלי ואף לשפרו במידת האפשר.
ב. הגדלת ההכנסות למשק הישראלי מפעילות תיירות רפואית.
ג. הבטחת טיפול מקצועי ואתי לתייר הרפואי: נקבעו כללים שיבטיחו לתייר קבלת טיפול מקצועי, אתי והגון, ויסייעו להתפתחותו של הענף לאורך זמן.

מה יש בחוק:
החוק מסדיר את עיסוקם של סוכני התיירות הרפואית – הקמת מרשם לסוכני תיירות רפואית וקביעת תנאי הסף למבקשים להירשם בו.
החוק קובע נורמות אתיות לפעילותם של סוכני תיירות רפואית - סוכני תיירות רפואית מופקדים על שמירת האינטרסים של תיירי המרפא. הם גם הגורם שמייצג עבור תייר המרפא את פניה של מערכת הרפואה בישראל, טרם הגעתו ארצה. יש להביא בחשבון כי סוכני תיירות רפואית באים במגע עם מטופלים שהם אזרחים זרים שאינם מתמצאים במערכת הרפואה בישראל ובאפשרויות העומדות בפניהם לקבלת טיפול.

 בנוסף לכך, במקרים רבים התיירים המגיעים סובלים ממחלות קשות ומגיעים לישראל כמוצא רפואי אחרון ולאחר שטיפולים אחרים נכשלו. במקרים מסוג זה החולה יהיה מוכן לשלם כמעט כל מחיר עבור הסיכוי להחלים. מצב זה של חוסר איזון ביחסי הכוחות בין הסוכן לתייר מעלה חשש לפעילות שאינה עולה בקנה אחד עם האינטרסים של התייר הרפואי, שעלולה להביא לפגיעה כלכלית ואף בריאותית בחולה. לפיכך, קיימת חשיבות רבה בקביעת נורמות אתיות לפעילותם של הסוכנים.
החוק קובע את חובות המוסד הרפואי - בתי החולים ידרשו לעמוד בכללים הנוגעים לאופן ביצוע פעילות התיירות הרפואית.

כללים אלו נועדו להשיג מספר מטרות:
מניעת פגיעה של התיירות הרפואית באיכות הטיפול הרפואי הניתן לחולה הישראלי.
העשרת הקופה של מערכת הבריאות הציבורית לטובת החולה הישראלי, על ידי הפנייה אליה, של ההכנסות שמקורן בפעילות זו. לשם כך ינקטו צעדים שיגבירו את שקיפות הפעילות הכלכלית בבית החולים, שמקורה בתיירות רפואית וכך יתאפשר מעקב אחר הכנסות ביה"ח מפעילות זו ואופן השימוש בהן.

רקע:
בעשורים האחרונים גדל באופן ניכר מספר הבוחרים באפשרות של תיירות רפואית, ופעילות זו הפכה לתופעה כלל עולמית. על אף הצעדים החלקיים שנעשו עד כה בתחום הסדרת הפעילות, טרם גובשה מדיניות ממשלתית ברורה בתחום תיירות רפואית בישראל. על פי נתוני משרד התיירות בשנים האחרונות מגיעים כ-30,000 תיירים רפואיים בכל שנה, כאשר רובם מגיעים מרוסיה, אוקראינה, מדינות מזרח אירופה, קפריסין וממדינות שכנות אחרות.
בפועל, התחום התפתח בהתאם ליוזמות של בתי חולים וגורמים עסקיים שונים. לפיכך, מצבו של ענף התיירות הרפואית כיום והשפעותיו על מערכת הבריאות והחולה הישראלי אינם מיטביים מנקודת ראות כלל מערכתית.
רוח היזמות שמביאים הסוכנים לענף תורמת לפיתוחו ולהבטחת המשך פעילות התיירות הרפואית בישראל.
פיתוח התיירות הרפואית בישראל תביא לתרומה משמעותית לכלכלה הישראלית ויסייע בפיתוח הרפואה הציבורית.