דברי נגיד בנק ישראל בתדרוך העיתונאים

אודות המדיניות המוניטרית שהתקיים בבנק ישראל
אתמול והיום התקיימו בבנק ישראל דיוני הוועדה המוניטרית לצורך קבלת החלטת המדיניות.

סוף שנה ותחילת שנה חדשה זו נקודת זמן טובה לעצור, להסתכל לאחור וגם להביט קדימה. החיים לצד המחזוריות בהתפשטות הנגיף היא המציאות בה אנו נמצאים וכנראה נימצא גם בעתיד הנראה לעין. כשהסתכלתי על דבריי במסיבות העיתונאים האחרונות, ראיתי כיצד ביולי דיברנו על יציאה מהגל השלישי ובאוקטובר התייחסנו לגל רביעי. כעת, כששנת 2021 הסתיימה, ושנת 2022 עומדת בפתח אנחנו מתמודדים עם גל חמישי. המציאות הקיימת, המחזוריות והסיכונים המתמידים נשקפים בפנינו כל העת ונלקחים בחשבון בניתוח תמונת המצב הכלכלית ובקבלת החלטות המדיניות המוניטרית.

איננו יכולים לדעת בוודאות כיצד הגל החמישי, "גל האומיקרון", יבוא לידי ביטוי מבחינה בריאותית וכלכלית. מסתמן שהוא הולך להיות שונה בהיקף ההדבקה ובמידת השפעתו על התחלואה הקשה. אלו משפיעים גם על אופן ההתמודדות בה הממשלה בוחרת לנקוט. עם זאת אפשר לומר, שהמשק הישראלי למד לתפקד לצד הנגיף, להסתגל אליו ולהצליח לקיים פעילות כלכלית גם כשאיומי התחלואה והסיכונים ניצבים לפניו. לכן, אנחנו נדרשים לעשות כמיטב יכולתנו לאפשר לכלכלה להמשיך לפעול תוך שמירה על הבריאות והשליטה בהיקפי התחלואה.

אעבור כעת למבט על ההתפתחויות הכלכליות המרכזיות. אנו מעריכים שהתוצר בשנת 2021 שהסתיימה לפני מספר ימים התרחב ב-6.5%. זאת על-פי תחזית חטיבת המחקר שפורסמה היום. מדובר בצמיחה מרשימה שמעידה על עוצמת ההתאוששות, ומצביעה על כך שרמת התוצר מתקרבת למגמה שהייתה צפויה לולא המגיפה. כשמסתכלים על הפעילות עצמה, אנו רואים שהמאזן המצרפי של סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס חזר כבר בתחילת 2021 לתחום ההתרחבות ומאז ממשיך להימצא בתחום זה. הרכישות בכרטיסי אשראי ששימשו אינדיקטור מוביל לבחינת הפעילות במשק בשיאו של המשבר חזרו למגמות ארוכות הטווח שלהן ואף עלו מעבר להן. כמובן, שבהתאם למחזוריות התחלואה כך גם הפעילות בכרטיסי אשראי משתנה, וכרגע ניכר הקושי בענפים מסויימים ובפרט מאז התפשטות זן האומיקרון.

קשיים בשרשראות האספקה העולמיות ומגבלות בצד ההיצע הינם אתגרים נוספים שחווינו בשנה החולפת. אלו הובילו לכך שחברות דיווחו על קשיים מתגברים לאורך השנה ברכישת חומרי גלם וציוד. עם זאת, ההערכות הן שאלו יתמתנו במהלך השנה הבאה, לאחר שגל האומיקרון ידעך, והם צפויים להקל על הפעילות העסקית בארץ ובעולם. במבט על סחר החוץ, שהוא משמעותי כל-כך במשק קטן ופתוח כשל ישראל, ניכר כי יצוא השירותים המשיך להתרחב כחלק מהשינוי המבני שמתרחש במשק. שינוי זה אף הואץ בזכות מאפייני החדשנות הישראלית, ובהובלת ענפי הטכנולוגיה שהביקוש למוצריהם גבר בתקופת הקורונה. גם היבוא לישראל עלה בכל מרכיביו, על אף הקשיים בשרשראות האספקה.

בשוק העבודה ניצבנו בפני מורכבויות גם בשנה האחרונה, אך במבט על המצב הנוכחי ניתן לומר שחלה התאוששות ניכרת ואנו מתקרבים בחלק מהמדדים לרמות ששררו לפני המשבר. לכך תרמו דעיכת גל התחלואה הרביעי ואיתו המשך תהליך חזרת המשק לשגרה עסקית, וסיום מרבית תנאי רשת הבטחון בשוק העבודה. עם זאת, יש לזכור שמדובר בתהליך מורכב ויש להמשיך לבחון וללוות את תהליך ההתאוששות של שוק העבודה – בוודאי כעת עם התגברות התחלואה ואיתה פוטנציאל הפגיעה בפעילות. ברקע חלה עלייה מתמשכת במספר המשרות הפנויות ולצידה ירידה בשיעור האבטלה, מה שעשוי להעיד על הידוק מסוים של שוק העבודה. רמות השכר במשק לא חרגו מהמגמה שנרשמה לפני המשבר ובחלק מהענפים חלה לאחרונה האצה מסוימת בשכר. חשוב יהיה לעקוב אחר התפתחויות אלו בחודשים הקרובים.

ברצוני לעבור כעת לתחום הפיננסי. זוהי המערכת שמניעה את הפעילות הריאלית, ומכאן חשיבותה הרבה. אנו רואים מזה זמן שוק אשראי ישראלי שמתפקד היטב עם ריביות יציבות ונמוכות. בחינת קשיי המימון בקרב העסקים בגדלים השונים ממשיכה להצביע על רמות קושי נמוכות הדומות לאלו שהיו לפני המשבר. אני מאמין שבשנה הקרובה נוכל להמשיך ולתרום לשכלול ולפיתוח שוק האשראי עם קידומם של הבנקאות הפתוחה, המעבר בין בנקים בקליק, הרפורמה בעולם המשכנתאות ועוד.

לאור מה שהזכרתי עד כה ועל סמך נתונים נוספים, חטיבת המחקר פרסמה היום תחזית מקרו-כלכלית מעודכנת. על פי התחזית, התוצר צפוי לצמוח בשנת 2022 בקצב של 5.5%. בנוסף, החטיבה פרסמה לראשונה את התחזית לשנת 2023 בה צפוי התוצר לצמוח בקצב של 5%. שיעור האבטלה הרחבה צפוי להמשיך לרדת ולהסתכם ב-4.4% בסוף שנת 2023. האינפלציה צפויה להאט ולעמוד בשנת 2022 על 1.6% ולהתייצב במרכז תחום היעד, על 2% בסוף שנת 2023. בהתייחס לסיכונים לתחזית, הסיכון מהתפתחותם של הגל הנוכחי וגלי תחלואה נוספים שישפיעו באופן משמעותי על הפעילות עודנו קיים אך פחת לאור ההתאמות שהמשק ביצע מאז פרוץ המגפה. סיכונים נוספים שקיימים הם אי-הוודאות בנוגע לאינפלציה בחו"ל בתקופה הקרובה וההתפתחויות בשוק המט"ח אשר עשויות להשפיע על האינפלציה בישראל.

באשר לאינפלציה, זו נמוכה יותר בישראל מאשר במרבית מדינות ה-OECD. למעשה, האינפלציה בישראל היא בעשירון התחתון של מדינות ה-OECD. מצב זה מאפשר לנו סבלנות בניהול המדיניות המוניטרית תוך המשך בחינה וניתוח של ההתפתחויות השונות. בנוסף, הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה הקרובה ולשנים הבאות כולן נמצאות בתוך תחום היעד והן אינן משקפות ציפייה להאצה. אני רוצה להיות ברור - אנחנו במקום אחר ממדינות עם לחצים אינפלציוניים וזה יתרון חשוב של הכלכלה הישראלית כרגע.

נכון גם להזכיר שמצב זה, שהאינפלציה בישראל נמוכה ביחס לעולם מאפיין את השנים האחרונות ואינו תופעה ייחודית לתקופת הקורונה. בשנים האחרונות ניתן לציין מספר גורמים שהשפיעו על כך: כמו שינויים מבניים במשק, חלקם ביוזמת הממשלה, לצד התרחבות הרכישות באינטרנט שגורמים לגידול בתחרות וללחץ כלפי מטה על המחירים; סביר להניח שגורמים אלו ימשיכו להתקיים גם בעתיד הקרוב. בנוסף האינפלציה בישראל, בתור משק קטן ופתוח, מושפעת הן משער החליפין והן מהתפתחות המחירים העולמיים של הסחורות והאנרגיה. גם בתחום השכר ההסכם אליו הגיעה הממשלה לאחרונה צפוי לתרום למיתון הלחצים לעליית שכר.

בשכר הדירה נרשמה עלייה מתונה ברוב החודשים בשנה שחלפה, אך בתקופה האחרונה הוא עלה בקצב גבוה יותר. יהיה צורך לעקוב בהמשך עד כמה עלייה זו מתמידה על רקע העלייה במחירי הדירות. אלו כזכור אינם כלולים במדד המחירים לצרכן ועלו בשיעור גבוה מאוד בשנה האחרונה. בתחום זה על הממשלה לספק פתרונות להמשך הגדלת התחלות הבנייה ולתת ודאות לשוק הדיור שהיקפי הבניה יהיו גבוהים לאורך זמן.

לגבי שוק המט"ח, אחזור ואומר, תכנית ה-30 מיליארדי דולר שהפעלנו בשנת 2021 הייתה תכנית מיוחדת לזמנים מיוחדים. כפי שאמרתי לא אחת לאחריה איננו מוגבלים בהתערבות. הבנק ימשיך לפעול בשוק המט"ח על-פי הצורך ובהתחשב בפעילות הכלכלית של המשק.

במבט על העולם נראה כי הכלכלה העולמית ממשיכה להתאושש והיקף הסחר העולמי עולה ומצוי ברמות גבוהות של התרחבות. עם זאת, התפשטות זן האומיקרון ברחבי העולם מגדילה את אי-הוודאות והחשש מפני מגבלות משמעותיות על הפעילות הכלכלית. התממשות של חשש זה עלולה להוביל להאטה בתהליך ההתאוששות הגלובלית ובעיקר להעיב על שחרור מגבלות הייצור והאספקה העולמיים. חרף העלייה באי הוודאות, במרבית השווקים הפיננסים נרשמו עליות בתקופה הנסקרת.

באשר למדיניות המוניטרית הגלובלית, ניכר כי הצמצום המוניטרי נמשך בהדרגה לאור התפתחות האינפלציה. בארה"ב, הפד הותיר את הריבית ללא שינוי אך הכפיל את קצב צמצום תכניות הרכישות, כך שאלו צפויות להסתיים במרץ. בנוסף הוא עדכן כלפי מעלה את תחזית קצב העלאות הריבית הצפויות. באירופה הותיר ה-ECB את הריבית ללא שינוי והודיע על צמצום הרכישות בשווקים. באנגליה, החליט הבנק המרכזי להעלות את הריבית כמו גם במספר מדינות נוספות בהן חרגה האינפלציה מיעדה.

כפי שהסברתי בתחילת דבריי, המצב בישראל שונה, מה שמאפשר לנו סבלנות בבחינת ההתפתחויות ובניהול המדיניות המוניטרית. לפיכך בתום הדיונים החליטה הוועדה המוניטרית להותיר את הריבית על כנה. אנו בוחנים בכל עת את תנאי השוק והתפתחות המחירים, והמדיניות המוניטרית המרחיבה תמשיך ללוות את היציאה של המשק הישראלי מהמשבר הכלכלי.

בריאות איתנה לכולם.