‏מחקר חדש קובע: המדינה מפסידה 103 מיליארד ₪ בשנה כתוצאה מחוסר הכנה לפנסיה

המשרד לשוויון חברתי וג'וינט-אשל מפרסמים מחקר חדש, שנערך ע"י אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ממנו עולה כי הכנה נכונה לפרישה משוק העבודה מעניקה ערך כלכלי עצום למשק
המחקר שנערך במרכז לפנסיה, ביטוח ופסיכולוגיה כלכלית באוניברסיטה, ממחיש את הצורך בהגברת המודעות בקרב אזרחים לחשיבות הלמידה וההכנה ליציאה לפנסיה וכן בחשיבות הפעלתם של מרכזי הכנה לפרישה, בדומה לאלו שכבר מפעילים המשרד לשוויון חברתי והג'וינט.

קרנות הפנסיה החדשות מחייבות את האזרחים לבחור בין אפשרויות רבות בזמן הפרישה. מרבית הפורשים אינם מודעים לאפשרויות העומדות לרשותם, ואינם מבינים או מפנימים את שיטת החישוב של הפנסיה, המבוססת על מדע האקטואריה. מחקר חדש שנערך על ידי פרופ' אביה ספיבק ופרופ' דוד לייזר מהמרכז לפנסיה, ביטוח ופסיכולוגיה כלכלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עבור המשרד לשוויון חברתי וג'וינט-אשל, ממליץ על הגברת המודעות וההבנה של מנעד אפשרויות הבחירה לאזרחים לקראת גיל פרישה, בחירות השוות הרבה מאוד כסף למשק וגם לאזרחים הוותיקים עצמם.

במסגרת המחקר נעשתה בדיקה כלכלית של ערך ההחלטות הנכונות למשק הישראלי, בהתאם למרכיבי ההחלטה המבוססים על: מועד הפרישה, בחירה נכונה של שיעורי פנסיית שארים ובחירה של פנסיה מובטחת. החישוב נעשה על אוכלוסיית המבוטחים בגילאי 55-64. נמצא שתוספת ההכנסה למבוטחים בגילאים הללו עומדת על 25% לדוחים את הפרישה בשלוש שנים. 9% לבחירת פנסיית שארים נכונה ו-5% לבחירת הכנסה מובטחת לעשר שנים, כאשר הסה"כ מגיע לסכום שמעל 100 מיליארד ₪.



בניגוד לקרנות הפנסיה הוותיקות, בקרנות החדשות יכול העובד לבחור את מועד פרישתו, וכך הוא יקבל את הערך האמתי של החיסכון לפנסיה. ערך זה מחושב על פי מדע האקטואריה המוכיח שלהחלטה על מועד הפרישה יש השפעה דרמטית על גובה קצבת הפנסיה. בדחיית פרישה, יש גם תוספת של הפרשות לקרן, גם קבלת תשואה על החיסכון שנמצא בשיאו בשנים שלפני הפרישה ויש גם תקופה קצרה יותר של תשלום הקצבה. החישוב מראה כי דחיית פרישה לשלוש שנים מגדילה את הפנסיה ב-25%. פנסיה של 4000 ₪ הופכת לפנסיה של 5000 ₪. לעומת זאת, פרישה מוקדמת של שלוש שנים מקטינה באופן סימטרי את הפנסיה גם כן בסכום ניכר [ב-20%]. המחקר הראה שכ-40% מכל הנשאלים היו מעדיפים לדחות את פרישתם כדי לזכות בהגדלת הפנסיה. הערך למשק של החלטה כזו הוא בתוספת ההכנסה כתוצאה מהעבודה שלוש שנים נוספות.

התשלום לבן הזוג לאחר פטירת האזרח הוותיק, הייתה קבועה בגובה של 60% מהקצבה בקרנות הפנסיה הוותיקות. לעומת זאת, בקרנות החדשות האזרח צריך לבחור את אחוזי פנסיית השארים לבן/בת זוגו, הנעים בין 30% ל-100%. [מינימום 30%]. המקרה השכיח הוא של אישה כשארה. על פי חישוב המומחים, במקרה שבו האישה עבדה לפני הפרישה, בדרך כלל יהיה משתלם עבור האישה לבחור ב-30% פנסיית שארים, מאחר ויש לה פנסיה משלה וגם קצבת זקנה מביטוח לאומי. אולם על פי תוצאות המחקר, נראה כי משיבים רבים מתכוונים לבחור ב-100% פנסיית שארים. החלטה נכונה מביאה לתוספת קצבה בערך כולל של 15.4 מיליארד ₪. כך לדוגמא, בעל המעוניין להשאיר לאשתו פנסיית שארים בגובה שהוא מקבל בעודו בחיים מתוך מחשבה שזה הדבר ההוגן והשוויוני, למעשה פוגע בשניהם, שכן התוצאה היא שהפנסיה שיקבלו כל עוד שניהם בחיים נמוכה ב-9%. מעטים הם הפורשים שמנצלים אופציה זאת, ויש ערך משמעותי להדרכה בנושאים אלו לפני הפרישה.

נושא שלישי הוא הכנסה מובטחת. פנסיה רגילה היא למעשה תשלום המתקבל רק אם המבוטח בחיים. אולם, אם המבוטח מעונין שיורשיו ימשיכו לקבל את קצבתו גם לאחר פטירתו במשך עשר שנים, יש לו אופציה לעשות זאת. תקנון הפנסיה מאפשר הכנסה מובטחת ל-10 שנים. מרבית המבוטחים סולדים מהרעיון שחסכו כל חייהם והכל נגמר בעקבות פטירה מוקדמת שלהם. המחיר האקטוארי של האופציה להכנסה מובטחת הוא נמוך באופן מפתיע – פחות מאחוז של ירידה בקצבה. מנגד, כשבוחנים את הערך, עבור הפורש, של הבטחה שחסכונותיו לא ירדו לטמיון במקרה של פטירה מוקדמת, מסתבר שערך זה דווקא גבוה מאוד, פי 10 מהעלות של הירידה בקצבה. מרבית המבוטחים אינם מודעים לאפשרות זו. מכאן, שיש ערך רב בהדרכה לפני פרישה, הן לפנסיונרים במימוש אפשרות הבחירה בכדי להיטיב את תנאיהם, כרווח העומד על כ- 13.8 מיליארד ₪ לעשר שנים.

במסגרת התוכנית של המשרד לשוויון חברתי וג'וינט-אשל לענות על פער זה ולסייע לאזרחים ותייקם להיערך ליציאתם לפנסיה, הוקמו מרכזים רשותיים, מרכזי "אפ 60+", המעניקים מענים בשלושה מישורים: סדנאות תהליכיות להתארגנות והסתגלות לתקופת החיים החדשה; מענה לסוגיות קונקרטיות כמו תעסוקה והתנהלות פיננסית; והכוונה לאורח חיי זקנה פעילה כמו תרבות, התנדבות, ספורט, אורח חיים בריא ועוד. עד כה פועלים ברשויות ברחבי הארץ כשמונה מרכזי אפ 60+ בהצלחה רבה, כשבחודשים הקרובים צפויים להיפתח 12 מרכזים נוספים.

השרה לשוויון חברתי, מירב כהן: "המחקר מוכיח באופן אמפירי את מה שאנחנו במשרד לשוויון חברתי כבר הבנו ומקדמים בתכניות עבודה בשטח: שמירת המבוגרים שלנו בשוק התעסוקה הוא אינטרס חברתי- כלכלי לאומי. עידוד התעסוקה בקרב אוכלוסיית המבוגרים מועילה לכולם: היא מועילה למשק ולצמיחת התוצר, היא מועילה לאזרחים הוותיקים עצמם, הן מבחינה כלכלית, והן מבחינה נפשית וחברתית והיא מועילה לנו כחברה השואפת לשוויון, גיוון והכלה. אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בישראל היא נכס, לא נטל, וככל שנשכיל לשמור אותם במעגל העשייה, בין אם דרך תעסוקה ובין אם דרך פעילות קהילתית, נרוויח את ההורים והסבים והסבתות שלנו מאושרים יותר, בריאים יותר ובודדים הרבה פחות".

מנכ"ל ג'וינט אשל, יוסי היימן: "בשלוש שנים האחרונות פיתחנו בשיתוף המשרד לשוויון חברתי, רשות שוק ההון והביטוח הלאומי סדנאות הכנה לפרישה על מנת לסייע לאזרחים לקבל את ההחלטות הנכונות עבורם לקראת פרישתם או המשך עבודתם. הסדנאות הוכחו במחקר של המרכז לרציונאליות באונ' העברית כי הן אפקטיביות ומניעות לפעולה. הסדנאות מתקיימות בשפות העברית, הרוסית והערבית. בקרוב גם לאוכלוסייה יוצאת אתיופיה. הפצת הסדנאות כזכות לכל פורש בישראל תהווה ערך עצום לפורשים העתידיים בישראל. זאת מבלי להוסיף כסף לקצבאות אלא רק לסייע בקבלת החלטות".

פרופ' אביה ספיבק, ראש המרכז לפנסיה, ביטוח ופסיכולוגיה כלכלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב: "מחקר זה הוא מחקר פורץ דרך מכמה בחינות. זו הפעם הראשונה שבה נבדקו ההעדפות של אנשים בגילאים הקרובים לפרישה: העדפות לגבי דחיית פרישה, לגבי הבטחת הכנסה בזמן הפנסיה ולגבי אחוזי פנסית השארים הרצויה להם. זו הפעם הראשונה שאנשים אלו הועמדו בפני התמריצים הכלכליים הנכונים כפי שנהוגים בקרנות הפנסיה. וכן, זו הפעם הראשונה שמתברר שאנשים רבים מוכנים לדחות את גיל הפרישה שלהם בשלוש שנים, בזכות תוספת הפנסיה של עוד 25%. וזו הפעם הראשונה שנעשתה הערכה כלכלית של החלטות נכונות של פרטים לפני הפנסיה שלהם. מחקר זה מראה את הצורך ללמד את האנשים לפני הפרישה איזה החלטות טובות הם יכולים לקבל, למשל, בסדנאות להכנה לפרישה של המשרד לשוויון חברתי והג'וינט. המחקר מראה כי לפי ההעדפות שנבדקו, התוספת הכלכלית למשק הישראלי היא משמעותית ביותר."