סימון והפרדת "מחוסנים" ו"לא מחוסנים" הוא בבחינת תקדים, לקבוצות הקניונים אין את הכלים ליישם ולאכוף החלטה זו

shutterstock

הנדון: פנייה דחופה בקשר למתווה "הצמידים" בקניונים בהיותו מפלה, פוגעני, בלתי סביר ובלתי מידתי
בשם מרשתנו, קבוצת עזריאלי בע"מ ("עזריאלי"), הרינו מתכבדים לפנות אליכם בעניין הדחוף שבנדון, כדלקמן:
אתמול בשעות הערב (14.12.2021), התפרסם כי בדיון בהשתתפות ראש הממשלה, שר הבריאות וגורמי מקצוע נתקבלו החלטות - שכפופות לאישור הממשלה וועדת החוקה של הכנסת - ולפיהן, בין היתר, יוחלו על כלל מתחמי המסחר הסגורים (קניונים ודומיהם), שגודלם מעל 10,000 מ"ר, כללי "תו ירוק", באופן שבו תיווצר הבחנה, הלכה למעשה, בין מי שרשאי לבקר בחנויות בקניונים לבין מי שרשאי לבקר בחנויות חיוניות בלבד בקניונים (שאינו אלא מכבסת מילים כלפי אזרחים בלתי מחוסנים - "הבלתי מחוסנים").
בהתאם לאותם פרסומים, יידרשו בעלי הקניונים "לסמן" את אוכלוסיית בעלי "תו ירוק" באמצעות ענידת צמידים צבעוניים אשר יאפשרו להם, ורק להם, להיכנס לחנויות השונות ברחבי הקניון, בעוד שהבלתי מחוסנים יהיו רשאים להיכנס ל"מקום שירות חיוני בלבד" ("מתווה הצמידים בקניונים").
על פניו נראה, כי מתווה הצמידים בקניונים נעשה באופן נמהר, וחלילה, נחפז, ולפי הפרסומים בכוונת הממשלה לאשרו בהליכי בזק וייתכן שאף יעשה ניסיון להחילו מיום שישי הקרוב, 17.12.2021.
נבהיר, כי עזריאלי מוצאת חשיבות רבה בשמירה על בריאות הציבור בכלל, ושמירה על בריאות לקוחותיה והבאים בשעריה, בעלי העסקים וכל מי שמבקר בקניונים ובנכסיה השונים של עזריאלי בפרט. עניינו של מכתב זה אינו בהתערבות בשיקולי הממשלה או בהבעת עמדה נגד עצם ההבחנה בין מחוסנים ומחלימים לבין מי שאינם מחוסנים.
למיטב הבנתה של קבוצת עזריאלי ולפי הפרסומים מאתמול, רעיון מתווה הצמידים בקניונים "נולד" במחשבה לסייע במניעת התפשטות התחלואה בנגיף הקורונה בישראל והתפשטות וריאנט האומיקרון במיוחד, כמו גם לקדם ולעודד התחסנות ילדים ומבוגרים שאינם מחוסנים ולייצר סביבה בטוחה עבור האוכלוסייה המחוסנת. כפי שיפורט להלן, תכליות אלו לא יושגו, כלל ועיקר, בדרך המוצעת.
מתווה הצמידים המוצע לא יוכל להגשים את התכליות אותן הוא נועד לשרת, וזאת בראש ובראשונה כאשר הוא מאפשר למחוסנים ולאלו שאינם מחוסנים לשוטט יחד בכלל השטחים הציבוריים בקניונים ויוצר הבחנה מלאכותית, בלתי אפשרית ובלתי מוצדקת בין חנות במתחם אחד (חנות בחלל קניון) לבין חנות במתחם אחר.
בנוסף, המתווה המוצע יסיט את ציבור המבקרים בקניונים אל חנויות זהות שמיקומן מצוי במרכזי קניות אחרים, ושם ימשיכו המחוסנים והבלתי מחוסנים לבצע קניות יחד, ופעם נוספת לא הוגשמה אף תכלית מבין התכליות שביקשה הממשלה להשיג. יתרה מכך, הצפיפות הרבה שתיווצר בחנויות הממוקמות במרכזי קניות אחרים וכן הצפיפות שתיווצר בכניסה לקניונים "הגדולים" לשם "סימון" הבאים בשעריהם, תיצור מגמה הפוכה של התפשטות הנגיף.
לשיטתנו, ככל שישנה הצדקה להבחנה בין מחוסנים ומחלימים לבין בלתי מחוסנים, הרי שההבחנה צריכה להיעשות באופן שוויוני ובכל מתחמי המסחר, ללא אפליה, באופן הגיוני ובר-יישום וללא הטלת חובה "לסמן" אזרחים ולהפריד בין אוכלוסיות כאלו או אחרות. במתווה המתגבש פשוט אין כדי להגשים אף אחת מהתכליות שהמתווה נועד להגשים.
בנוסף, לצד החשיבות בשמירה על בריאות הציבור אין לזנוח את החשיבות בשמירה על כלכלה בריאה ומתפקדת ויש לנקוט משנה זהירות בקביעת הוראות מפלות לרעה, ללא הצדקה, שאינן מגשימות את התכליות העומדות בבסיס ההחלטה, מוחלות באופן שרירותי ופוגעני, ומטילות נטל תפעולי בלתי סביר.
הנה כי כן, נראה, כי ממשלת ישראל החליטה לערוך ניסוי חסר תקדים באמצעות סימון אזרחים (מעשה מוקשה כשלעצמו), ולחייב גוף עסקי פרטי להיות שותף לאכיפתו של אותו ניסוי, אשר עזריאלי לא יכולה לבצעו הלכה למעשה, ואשר כורך בחובו השלכות אתיות וחברתיות קשות. זאת במיוחד, כאשר אותו "סימון" ייעשה רק בקניונים "הגדולים", לטובת הכניסה לחנויות עצמן - וללא כל הגבלה שהיא במתחמי קניות אחרים או בחנויות רחוב; הרי לך אבסורד החלל הקטן.
מתווה הצמידים בקניונים לוקה ולקוי בפגמים רבים, ומהווה, על פניו, מעשה בלתי חוקתי, מפלה לרעה, בלתי סביר, בלתי מידתי וללא כל יכולת אמיתית להגשים את תכלית מניעת התרחבות התחלואה בקרב האוכלוסייה או עידוד ההתחסנות. יתרה מכך, יישום המתווה עלול לגרום לפגיעה אנושה דווקא לבעלי העסקים ולבעלי הקניונים, אשר שומרים על החוק ומשתפים פעולה עם הוראות ממשלת ישראל. בנוסף, וכאמור, המתווה המתגבש גם אינו ישים ואינו מעשי.
נפרט להלן בתמצית את הדברים.
לפי המתווה המתגבש יוצרת ממשלת ישראל הבחנה מפלה ובלתי סבירה באופן קיצוני, כך שכניסה לחנות מסוימת תיעשה באין מפריע, ללא בדיקת תו ירוק, בין כלפי מחוסנים ובין כלפי בלתי מחוסנים, כל עוד החנות מצויה במתחמי קניות מסוימים, אולם אם החנות נמצאת בתוך קניון "גדול" - או אז הכניסה לתוך החנות עצמה, בשונה מהכניסה לקניון, תהיה מוגבלת רק למי שיענדו את הצמידים הצבעוניים. זאת למרות, שבכל רחבי הקניון, בשטחים הציבוריים, יסתובבו מחוסנים ומחלימים לצד בלתי מחוסנים. במה מובחנת חנות אופנה שנמצאת בקניון מאותה חנות במתחם אחר?!
הבחנה מפלה ובלתי סבירה נוספת במתווה המתגבש היא בין קניונים "קטנים" לבין קניונים "גדולים", מעל 10,000 מ"ר. פועל יוצא מהאמור הוא שבקניונים קטנים, המשתרעים על פני שטח קטן יותר, יוכלו להצטופף ללא הגבלה מחוסנים ובלתי מחוסנים, בעוד שדווקא במקומות שבהם ניתן לשמור ביתר קלות על מרחק בין האוכלוסיות חלה הגבלה דרקונית ומפלה. המחשבה שנגיף הקורונה "מדלג" בין קניונים "גדולים" בלבד ופוסח על פני חשיפות בין אוכלוסיות בעלות סיכון תחלואה גבוה כשאלו מבקרות במתחמי מסחר אחרים, זהים לחלוטין, אלא מעט קטנים יותר, היא לא פחות ממגוחכת.
מתווה הצמידים בקניונים מפלה גם בהיותו יוצר הבחנה בלתי רלבנטית בין מרחבים שונים במרחב הציבורי. כך למשל, במרחבים שונים שבהם הייתה החלה של כללי "תו ירוק" לא נדרש מבעלי המקום "לסמן" אזרחים, ואילו כעת - באופן תקדימי - נדרש בקניונים "הגדולים" בלבד "לסמן" אוכלוסיות תוך יצירת מרחב מסומן ומבחין באופן פוגעני בין מבקרי המתחם. אין ספק שהבחנה בלתי עניינית זו אינה משרתת את התכליות שנועדה להגשים. אין כל הבחנה עניינית ומוצדקת בין מתחם של חנות סגורה בתוך קניון לבין מתחם של אותה חנות בדיוק מחוץ לקניון, ובין קניון "קטן" לבין קניון "גדול".
אם בעצם הכניסה של אוכלוסיית בלתי מחוסנים לחנות סגורה או למתחמים מסחריים סגורים יש משום סכנה לבריאות האוכלוסייה, אז ההתמודדות עם סיכון זה צריכה להיעשות כלפי כל בעלי החנויות בכל המתחמים, יהיו אשר יהיו, לשם הגשמת התכלית הבריאותית.
כמו כן, מתווה הצמידים בקניונים אינו ישים ובלתי מעשי. ממשלת ישראל מנסה לכפות על בעלי קניונים להיות "סלקטור" עבורה, להשתתף בניסוי של "סימון" אזרחים, ולאלץ אזרחים לענוד חפצים על גופם שיתייגו אותם. בכל הכבוד, בעלי קניונים ועסקים בישראל אינם ואסור להם שיהיו גורמי אכיפה של החלטות ממשלה ואין לאלצם להיות שותפים ליישום החלטה נחפזת, חסרת כל הגיון, בעלת השלכות מרחיקות לכת ומשמעויות מורכבות ושליליות מבחינות חברתיות, כלכליות ואתיות.
מעבר לכך, נכסי עזריאלי הם נכסים עם שימושים מעורבים, הכוללים משרדים, קופות חולים, מרפאות, כניסה ויציאה מרכבות ותחבורה ציבורית, וממילא לא זו בלבד שהמתווה אינו מתאים ואינו סביר, הרי שהוא גם אינו ישים, וייצור הלכה למעשה דרישה לביצוע פעולות "עיקוב" אחר תנועת אנשים, וזאת כשמדובר בעשרות אלפי אנשים מדי יום.
מתווה הצמידים בקניונים הוא (גם) בלתי מידתי בכך שהוא חוטא למטרות שעומדות בבסיסו. כדי למנוע מאוכלוסיית בלתי מחוסנים להיכנס לחנויות לא צריך "לסמנם" או "לסמן" אחרים, ודי להורות על בדיקת תו ירוק או תעודת התחסנות בכניסה לחנויות עצמן - ולכל החנויות, ללא כל הבחנה ביחס למתחם שבו הן מצויות.
מתווה הצמידים בקניונים אינו משרת כלל את המטרות הבריאותיות. בתוככי החנות אין כל הבדל בריאותי או חשיפתי-אפידמיולוגי בין אם החנות ממוקמת בתוך קניון "גדול" ובין אם היא ממוקמת בתוך מתחם קניות אחר. אדרבה, מתווה הצמידים בקניונים יגרום למבקרים רבים להסתובב דווקא במתחמי קניות קטנים יותר ומצומצמים, ודווקא במקומות גדולים, בהם אנשים יימצאו מרוחקים אחד מהשני, תחול ההגבלה המחמירה. זאת במיוחד, כאשר אין כל אינדיקציה ממשית כי קניונים "גדולים" מהווים מקור הדבקה בעל סיכון גבוה יותר מאחרים, וכאשר ב"גלי" התחלואה הקודמים לא חלה כל הבחנה או מגבלה מיוחדת על הקניונים "הגדולים" דווקא.
יודגש בהקשרים אלו, כי עובדי החנויות עצמם, שמספרם נאמד באלפים רבים של עובדים, בשכבות גיל צעירות ואשר לעיתים רבות משתייכים לאוכלוסיות שממעטות להתחסן, אינם מחויבים בכל אותן הגבלות וממילא יהיו חשופים לכל באי החנויות. מדובר בכמות גדולה מאד של עובדים נדרשים, אשר המתווה אינו אמור לחול עליהם, ונוכחותם בחנויות הרבות יוצרת חשיפה אינטנסיבית ממילא, אשר אינה מקבלת מענה במתווה המוצע ואשר הממשלה אינה מעניקה לבעייתיות זו כל פתרון.
ככל שממשלת ישראל סבורה, כי קיים ערך בריאותי וציבורי להגביל את אוכלוסיית הבלתי מחוסנים מכניסה לחנויות וצמצום החשיפה כלפיה עליה להורות כך באופן רוחבי, ולא להפלות בין קניונים "גדולים" לבין מתחמי קניות אחרים, ללא כל שוני רלבנטי ענייני שקיים ביניהם.
נראה, כי המתווה המוצע לעיל נועד למעשה להילחם, בתופעת הבלתי מחוסנים, וגם אם ניתן לומר כי עידוד ההתחסנות הוא תכלית ראויה, הרי שהאמצעים הנבחרים ככל הנראה לא יעודדו חיסונים ולא יצמצמו את החשיפה עם אוכלוסיית מי שלא התחסן. מתווה זה רק יפגע בבעלי עסקים ובכלכלה, כך שמדובר באמצעי שאינו תואם את התכלית ואין כל ספק, כי פגיעתו בצדדים שלישיים תמימים עולה על הנדרש.
בשורה התחתונה - המתווה המוצע ידיר את רגלי הלקוחות מהקניונים ויגרום לפגיעה אנושה בבעלי הקניונים ובבעלי העסקים (מרביתם עסקים קטנים ובינוניים), וזאת מבלי שיהיה בכך כל תועלת מבחינת המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה ועליית התחלואה.
זאת ועוד, מתווה הצמידים בקניונים מתגבש מבלי שניתנה לבעלי הקניונים "הגדולים" זכות טיעון ממשית ומסודרת, טרם קבלת ההחלטה, בפני הגופים שקיבלו את ההחלטה או אמורים לקבל את ההחלטה בעניינם. כידוע, חובתם החוקית של גופי השלטון לספק זכות טיעון לכל גורם שעלול להיפגע מהחלטה מנהלית וזאת כנגזרת מעקרונות הצדק הטבעי.
במקום להתמודד עם מפרי חוק, עם אכיפת ריחוק חברתי או באופן ישיר עם תופעת הבלתי מחוסנים, בדומה למדינות שונות באירופה שנקטו בסנקציות כלפי מי שלא התחסנו, ממשלת ישראל תמצא כפוגעת באופן גורף וחסר תכלית דווקא בבעלי הקניונים ובבעלי העסקים בקניונים, אשר ניצבו לאורך כל תקופת הקורונה, בסגרים ובהגבלות, לצד ממשלת ישראל ויישמו את ההוראות השונות.
יפים לענייננו דברי בית המשפט העליון שנכתבו אך לאחרונה בעניין בג"ץ 6939/20 עידן מרכז דימונה בע"מ נ' ממשלת ישראל (נבו 2.2.2021)‏‏ וכאילו נכתבו על ענייננו ממש:
"פגיעתה של המגפה קשה וחמורה, בתחומי חיים שונים. תחום הבריאות הוא הראשון והעיקרי שבהם, אך גם חלקו של התחום הכלכלי לא נגרע. הנה כי כן, לצד המאבק הבריאותי, אשר לו משפט הבכורה, יש לשקול גם את מידת הפגיעה בזכויות, ובצרכי המשק, ולבחון אם קיימות חלופות פוגעניות פחות, אשר עשויות להשיג את המטרות הבריאותיות. נקודת המוצא היא אפוא מניעת פגיעה מקום שבו הדבר אינו הכרחי, ואינו משרת בהכרח את המטרות הבריאותיות..." [ההדגשות הוספו - הח"מ]
הנה כי כן, עניינה של פנייה דחופה זו להקדים התראה למשגה, ולבקשכם לבטל את מתווה הצמידים בקניונים, להימנע מלקדמו, ולחלופין, לגבש מתווה חוקי, שוויוני ואחיד ביחס לכלל העסקים, יהא מיקומם אשר יהא.
בנסיבות הדחופות של ענייננו, בהתחשב בנזק הרב שעלול להיגרם מהחלת מתווה הצמידים בקניונים, וכדי שעזריאלי תוכל לכלכל צעדיה ולבחון פנייה לערכאות המשפטיות בעניין הנדון, אתם מתבקשים להשיב למכתבנו בהקדם, ולא יאוחר מ-24 שעות ממועד שליחתו.
בנוסף, וככל שקיים מידע או נתונים חדשים ומקצועיים, שגרמו לשינוי החד והקיצוני במדיניות הממשלה- נבקש לקבלם לידינו בדחיפות. מידע ונתונים שכאלו הם בעלי השלכה ישירה על עזריאלי ונדרש לבחון את האמור בהם באופן יסודי ומעמיק, ובפרט אם הדבר משמש בסיס מקצועי ממשי לשינוי המדיניות הקיימת של הממשלה כלפי הקניונים.
אין באמור במכתבנו זה, או במה שלא נאמר בו, כדי לפגוע בזכות או בטענה כלשהן העומדות לעזריאלי, והללו שמורות לה במלואן.

בכבוד רב,
זוהר לנדה, עו"ד ערן וינר, עו"ד ענת אבן-חן, עו"ד

העתק:
קבוצת עזריאלי בע"מ

----------------