״בואו נהרוג את הינוקא הזה כשהוא עוד קטן״

במשך שני העשורים האחרונים ויותר, שתעשיית ההייטק בישראל מונעת ע״י כספים המגיעים מקרנות ההון סיכון. מדי תקופה אנחנו מתבשרים על אקזיט כזה או אחר, מתגאים על החוכמה והיצירתיות של היזמים הישראלים שלנו, משפשפים ידיים בהנאה למחשבה על תקבולי המס הגדולים שיגיעו כתוצאה מהמכירה ואז מתאכזבים, כשמתברר שרוב המשקיעים בחברות הם משקיעים זרים, הפטורים מתשלום מס בישראל. מאמר מערכת מאת: אילן פלטו
במשך שני העשורים האחרונים ויותר, שתעשיית ההייטק בישראל מונעת ע״י כספים המגיעים מקרנות ההון סיכון. מדי תקופה אנחנו מתבשרים על אקזיט כזה או אחר, מתגאים על החוכמה והיצירתיות של היזמים הישראלים שלנו, משפשפים ידיים בהנאה למחשבה על תקבולי המס הגדולים שיגיעו כתוצאה מהמכירה ואז מתאכזבים, כשמתברר שרוב המשקיעים בחברות הם משקיעים זרים, הפטורים מתשלום מס בישראל.
מנקודת המבט של המשקיעים, הישראלים מודרו מההשקעה, ולא רק בגלל שאין מקורות להשקעה. הרי בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל בישראל מוזרמים מידי חודש מיליארדי שקלים שמחפשים אפיק השקעה הולם. אבל בשנת 2020, בעיצומו של משבר הקורונה חל שינוי. כתוצאה מהחלטות רגולטוריות, שהיו מחויבות המציאות כבר לפני עשור, באה לעולם תעשיה חדשה: שותפויות מו״פ ציבוריות. מדובר בעצם באותו מודל של קרנות ההון סיכון הפרטיות, אבל את הכסף מגייסים בבורסה ורוב המשקיעים הם ישראלים, ישירות או דרך הגופים המוסדיים המנהלים את הכסף.
נו, טוב, מה זה משנה בסופו של דבר אם הקרן היא פרטית או ציבורית? כי הרי בסוף בשני המקרים הכסף מגיע להשקעה ביזמות הישראלית וזה מה שחשוב בכלכלה. ראשית, בפעם הראשונה, נפתחה למשקיע הישראלי האפשרות להשקיע ישירות בסטארטאפים ישראלים, כי הרי מסלול ההשקעה המסורתי של קרנות ההון סיכון היה חסום. אין להם זמן וחשק להתעסק עם אלפי משקיעים מהציבור. תן להם לגייס במכה אחת 100 מיליון דולר מקרן אמריקאית וסגרת את ההתעסקות בגיוס. גם הדיווח הרבה יותר פשוט. מי צריך שקיפות. חס וחלילה שהציבור ישמע כמה מרוויחים מנהלי ההשקעות בקרנות הפרטיות וזאת לעומת השקיפות הנדרשת בדיווחים של שותפות הנסחרת בבורסה גבוהה, שלא לדבר על דמי הניהול.
רק לאחרונה פורסם ע״י רשות שוק ההון מחקר שנערך בנוגע להשקעות בקרנות פרטיות ובו נאמר ״נראה שדמי הניהול הנגבים בפועל ע״י קרנות ההשקעה הפרטיות עלולים להיות גבוהים משמעותית במקרים רבים מדמי הניהול המינימליים והתשואות בעתיד תהיינה נמוכות יותר״.
התעשייה החדשה, כמו כל חדשנות, בכל תחום, מטרידה את התעשייה המסורתית. האם מדובר פה בחדשנות משבשת הם שואלים. הספקנים יגידו ״עזבו, הם, שותפויות המו״פ, קטנות מידי. חבל להתעסק איתם״. אבל מדובר בחבר׳ה שמבינים טוב מאוד מה זו חדשנות משבשת. המומחיות שלהם היא לחפש השקעות שהן חדשנות משבשת, ופתאום צץ להם ״המטרד הזה״, בבורסה הישראלית.
אז מה עושים? ״צריך להרוג אותם כשהם עוד קטנים״, הם יגידו ״אסור לתת לחדשנות הזו להתרומם״. פתאום, באופן מפתיע אנחנו קוראים בתקשורת על ״הכישלונות״ של שותפויות המו״פ. הרי ידוע לכל שכדי לבחון הצלחה של קרן הון סיכון, פרטית או ציבורית, יש לחכות להבשלת ההשקעות, כך שמדובר ב- 3 עד 4 שנים לפחות. אבל למה לחכות שיגיעו ההצלחות? אז יהיה הרבה יותר קשה. ״צריך להרוג את הינוקא הזה שכשהוא עוד קטן״.
אז אנחנו, באיגוד החברות הציבוריות, אומרים למשקיעים: סבלנות. אין לבחון השקעות הון סיכון אחרי שנה אחת. האמינו לנו, ההצלחות יגיעו. מן הסתם, יהיו גם כישלונות, כמו בכל השקעות ההון סיכון, אבל בשותפויות המו״פ הציבוריות הכל יהיה גלוי, שקוף ומדווח.

* הכותב מכהן כמנכ״ל איגוד החברות הציבוריות