כמה כבר עולה לנו משבר האקלים?

משבר האקלים והחקלאות בישראל: בקיץ הנוכחי נרשם המחסור הגדול ביותר בפירות הקיץ מזה למעלה מ- 20 שנה
הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות מסכמת את קיץ 2021:

מסיכום נתוני הקיץ שנערך בקנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה כי הקרן תפצה את החקלאים בכ-205 מיליון ש"ח מתוכם למעלה מ-100 מיליון ש"ח בגלל מחסור בתוצרת

על פי נתוני קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, היקף הפיצויים שתשלם הקרן למגדלי הפירות בקיץ הנוכחי יעמוד על למעלה מ-86 מיליון ש"ח, לעומת 46 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד #
שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט: ההשלכות המרכזיות של ההתחממות הגלובאלית היא בשכיחות אירועי הקיצון ובשינויים בגורמי הנזק המרכזיים למגדלים – אם המדינה רוצה לשמור על אספקת מזון טרי סדירה, שמירה על קרקעות המדינה ואי תלות במדינות אחרות היא חייבת להיערך בהתאם

בדו"ח שפרסם בשבוע שעבר מתריע מבקר המדינה מהשלכות משבר האקלים וההתחממות הגלובלית ומפגיעה ביכולתה של המדינה לדאוג לאספקת מזון לאוכלוסייה. מסתבר כי לא מדובר בתחזית אפוקליפטית או בדיון תיאורטי, אלא במציאות. על פי סיכום נתוני קיץ 2021 שמפרסמת קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה כי במהלך הקיץ האחרון (אפריל-אוקטובר 2021) פיצתה קנט את החקלאים בישראל בלמעלה מ-205 מיליון ש"ח בגין נזקי מזג האוויר, מתוכם למעלה מ-100 מיליון ש"ח כתוצאה ממחסור בתוצרת חקלאית. בקנט אומרים כי ללא תכנית כלל מערכתית וללא תמיכה משמעותית בפרמיות הביטוח אותן משלמים החקלאים, המצב עלול להחמיר בשנים הקרובות.

מסיכום קיץ 2021 עולה כי קנט פיצתה את מגדלי הפירות בלמעלה מ-86 מיליון ש"ח. כפול מהיקף הפיצויים בקיץ הקודם. מרבית הנזקים, כ-70 מיליון ש"ח, נגרם כתוצאה מחוסר קיצוני ביבול של פירות הקיץ השונים ובכללם אפרסק, נקטרינה, אגס, שזיף ומשמש. בקנט מציינים כי עיקר הנזק נגרם כתוצאה מהחורף החם יחסית שעברנו ובמיוחד במחסור במנות קור ההכרחיות לחנטת הפירות. כתוצאה מכך, במהלך הקיץ היינו עדים לירידה תלולה בהיקף הפירות. בקנט מציינים כי הפיצוי שניתן לחקלאים בעקבות המחסור בפירות הקיץ רשם השנה שיא שלילי של למעלה מ-20 שנה ועמד על פי 5 מהיקף הפיצוי הרב שנתי הממוצע.

ענף נוסף בו נרשמה פגיעה משמעותית בקיץ האחרון הוא ענף הפלחה. לענף הפלחה, ובמיוחד בדרום הארץ, חשיבות לאומית נוספת של שמירה על קרקעות המדינה, החזקתן ועיבוד השטחים הפתוחים. עבור גידולים אלה פותח ביטוח מיוחד המבטיח הכנסה מינימלית למגדלים. בקיץ האחרון פיצתה קנט את מגדלי הפלחה בכ-27 מיליון ש"ח, מתוכם כ-26 מיליון ש"ח בגין אבדן הכנסה. מרבית הפיצויים ששולמו במסגרת ביטוח ההכנסה נבעו מחוסר יבול כתוצאה ממחסור בגשמים בנגב הצפוני והנגב הדרומי. כתוצאה מכך היקף היבול היה נמוך יותר משנים קודמות. בחלק מהחלקות כלל לא הייתה כדאיות לקצור את הגידולים.

ענף נוסף שסבל מנזקים משמעותיים בקיץ החולף הוא ענף גידולי זיתים לשמן. עיקר הנזק נגרם מגל החום באפריל שפגע בחנטה וכתוצאה מכך לירידה משמעותית בהיקף התוצרת. קנט תפצה את מגדלי זיתי השמן בכ-14 מיליון ש"ח, לעומת כ-4 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד.

נזק משמעותי נוסף נגרם בקיץ החולף לגידולי אגוזי האדמה. זאת בעיקר כתוצאה מגשמים קלים שירדו במהלך ספטמבר, במרכז הארץ ובעיקר בנגב. מדובר בתקופה בה מוציאים את הבוטנים לייבוש והגשמים המוקדמים (גם אם מדובר בממטרים מועטים) גורמים להרטבת הבוטנים גורמים לעובש ולהשמדת הגידולים. בעקבות זאת פיצתה קנט את המגדלים בכ-9 מיליון ש"ח. זאת לעומת פיצויים בגובה של כ-250,000 ש"ח בקיץ הקודם.

המדינה צריכה למנוע את התייקרות הפרמיות
שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט: "משבר האקלים אינו דיון אקדמי אלא מציאות יומיומית הפוגעת בחקלאות הישראלית ובגידולים השונים. בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים משמעותיים בגורמי הנזק ולפגיעה ביכולת החקלאים להתמודד עם תופעות אלה." אומר תורג'מן. "אם בעבר עיקר הנזקים לגידולים החקלאיים היה בחודשי החורף, ובעיקר כתוצאה מאירועי קרה, הרי שבשנה החולפת היינו עדים דווקא לחורף חם שפגע בצורה קיצונית בגידולים והביא לירידה דרמטית בהיקף פירות הקיץ. יתרה מכך, אירועים אקלימיים כמו גלי חום שהיו נדירים יחסית, הפכו בשנים האחרונות ל'נורמה' כאשר השנה היינו עדים גם לכך שהלילות הפכו לחמים יותר כך שהנזק לגידולים היה גדול יותר מבעבר".

לדברי תורג'מן, החקלאות הישראלית אינה 'עוד ענף'. החקלאות המקומית מבטיחה אספקת מזון סדירה כחול-לבן, שמירה על קרקעות המדינה ועל עצמאות המזון. זאת במיוחד לאור העובדה כי למשבר האקלים השלכות על החקלאות העולמית, ולא רק המקומית ולא ניתן יהיה להסתמך על מדינות אחרות. "כפי שקבע מבקר המדינה, המדינה חייבת להיערך להשלכות ארוכות הטווח של משבר האקלים והשלכותיו על יכולתה של המדינה לספק אספקה סדירה של מזון לתושבים. אחת ההשלכות היא התייקרות פרמיות הביטוח לחקלאים כתוצאה מהגידול בהיקף הנזקים. על מנת לסייע לחקלאים, בצורה ישירה, המדינה צריכה להרחיב את ההשתתפות בפרמיות ולאפשר לחקלאים לקחת את הסיכונים הנדרשים מהם לאור משבר האקלים ועל מנת להמשיך ולספק את התוצרת החקלאית בהיקף הדרוש למשק הישראלי". אומר תורג'מן.