המסחר בשוק מטבע החוץ ברביע הרביעי של שנת 2020

התפתחות שער החליפין – התחזקות השקל בהמשך למגמה ארוכת הטווח
במהלך הרביע התחזק השקל מול הדולר בשיעור של כ-6.6%, זאת בהמשך למגמה ארוכת הטווח. במקביל, התחזק השקל מול האירו בשיעור של כ-2%.
מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל במדד שער החליפין הנומינאלי האפקטיבי, התחזק השקל ב- 3.4%, בהמשך למגמה ארוכת הטווח.
במהלך הרביע נחלש הדולר מול המטבעות העיקריים, ובכללם האירו (4.6%), הפאונד הבריטי (6.2%), והיין היפני (2.5%), בהמשך להיחלשותו מול מטבעות אלה ברביע הקודם.



תנודתיות שע"ח –ירידה בסטיית התקן בפועל במקביל לעלייה קלה בסטיית התקן הגלומה

סטיית התקן של השינוי בשער החליפין שקל/דולר – המייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין – ירדה במהלך הרביע הרביעי של 2020 לרמה ממוצעת של 4.6%, זאת בהמשך לירידה הרביע הקודם.
סטיית התקן הגלומה באופציות על שער החליפין שקל/דולר הנסחרות "מעבר לדלפק" – המייצגת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין – עלתה מעט במהלך הרביע, ורמתה הממוצעת עמדה על כ-6.3%.
רמתה הממוצעת של סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מתעוררים עמדה במהלך הרביע על 10.8%. רמתה הממוצעת של סטיית תקן זו בשווקים מפותחים עמדה במהלך הרביע על 7.7%, ירידה של 0.5 נקודות האחוז בהשוואה לרביע הקודם.

פעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח

אומדן לפעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח מעלה כי ברביע האחרון של השנה רוב המגזרים המשיכו להתנהל בהתאם למגמה ברביע השלישי – הגופים המוסדיים (קרנות פנסיה, קופ"ג וחברות ביטוח) מכרו מט"ח נטו בסך של כ-5.2 מיליארד דולר; תושבי חוץ הגדילו את המכירות נטו להיקף של כ-6.2 מיליארדי דולרים. מנגד, המגזר העסקי המשיך לרכוש מט"ח נטו בהיקף של כ-1.8 מיליארד דולר.

נפחי מסחר
נפח המסחר היומי הממוצע ירד במהלך הרביע בכ-14% לרמה של כ-6.8 מיליארדי דולרים, כאשר עיקר הירידה נובעת מירידה בנפח המסחר היומי בעסקאות החלף.

חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר הכולל (עסקאות המרה, עסקאות באופציות ועסקאות החלף) ירד בכ- 2.2 נקודות האחוז ועמד בסוף הרביע השלישי על כ- 41%.