דברי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון בנושא "משבר הקורונה – תמונת המצב הכלכלית ומבט קדימה" במכללה למינהל

הנגיד פתח בסקירה על מצב הכלכלה הישראלית לאור המשבר וציין כי חשוב לזכור שהשלכות המשבר על ענפי המשק השונים אינן אחידות
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, נשא דברים במכללה למינהל בנושא "משבר הקורונה – תמונת המצב הכלכלית ומבט קדימה". המצגת אותה הציג מצורפת. להלן עיקרי דבריו:

הנגיד פתח בסקירה על מצב הכלכלה הישראלית לאור המשבר וציין כי חשוב לזכור שהשלכות המשבר על ענפי המשק השונים אינן אחידות. כך, ההשפעה השלילית מתרכזת בעיקר בענפים המושפעים ישירות ממגבלות הפעילות ומדרישות הריחוק החברתי, ובפרט ענפי המסעדות, התיירות, התרבות, הפנאי וכדומה. יש גם שוני ביכולת של עסקים לצלוח את המשבר לזמן ארוך יותר בהתאם לגודלם. מאפיינים אלו של המשבר מדגישים את תפקידה החשוב של המדיניות הפיסקלית, ובפרט, חשוב לנקוט צעדי מדיניות שיאפשרו חזרה של כמה שיותר אנשים למקומות העבודה שלהם. כמו כן הדגיש הנגיד כי חרף החדשות הטובות על ההתקדמות בפיתוח החיסון צריך לקחת בחשבון בעת קבלת החלטות מדיניות כי ייקח זמן עד שהחיסונים יגיעו לכלל האוכלוסייה. לפיכך יש להמשיך לנקוט בצעדי מדיניות לניהול התחלואה תוך תמיכה בהמשך הפעילות הכלכלית וסיוע למשקי הבית ולבתי העסק שנפגעו לצלוח את תקופת הביניים.

בהמשך דבריו סקר הנגיד את צעדי בנק ישראל עד כה במהלך המשבר. הנגיד ציין כי ננקט מספר רב של צעדים מוניטריים, חלקם כאלו שלא ננקטו מעולם ע"י הבנק המרכזי. כמו-כן הדגיש הנגיד כי הסינרגיה בין הצעדים המוניטריים והצעדים מול מערכת הבנקאות אפשרה לבנק ישראל לוודא כי אספקת האשראי לצליחת המשבר ולגישור על קשיי נזילות ותזרים נפרסה על פני כל רבדי המשק וברמת מחיר נאותה, עת שהריביות נותרו יציבות ואף ירדו בחלקן על אף הגידול בסביבת הסיכון. הנגיד הוסיף שבנק ישראל מנטר באופן שוטף את השווקים השונים, ואף פיתח כלים ייעודיים לכך במהלך המשבר, והבנק יוכל לנקוט בצעדי מדיניות נוספים ככל שיידרשו. הנגיד הרחיב גם באשר לפעילות בתור היועץ הכלכלי לממשלה שכללה סיוע של הבנק לגיבוש התוכניות הכלכליות לטיפול במשבר וגיבוש צעדי מדיניות למזעור הפגיעה הכלכלית, פרסום תחזיות מקרו-כלכליות בתדירות גבוהה מהרגיל, ביצוע ניתוחים והערכות כלכליות, ועוד.



הנגיד התייחס בנאומו לראשונה לאישור הדירוג הריבוני של ישראל (AA-) והותרת תחזית הדירוג כיציבה על ידי חברת S&P בסוף השבוע שעבר, וציין כי הודעה זו מעידה על איתנותה של כלכלת ישראל, אם כי בה בעת מאותתת על צעדים נדרשים על מנת לשמר את הדירוג, בעיקר בגזרה הפיסקלית, כך שאין לקחת מציאות זו כמובנת מאליה. כך למשל ציינו בדוח את יחס החוב לתוצר, כפרמטר חשוב לשמירה על רמת הדירוג הנוכחית תוך הכוונה אל מתחת לסף ה-80%. המשמעות הכלכלית של השארת דירוג האשראי היא שמדינת ישראל יכולה לגייס חוב במחירים נוחים יותר, והוצאות הממשלה על ריביות קטנות יותר, כך שניתן להפנות משאבים רבים יותר לטובת מחוללי צמיחה וסיוע לאזרחים. בנוסף ציין הנגיד כי בדו"ח שפורסם מוזכרות גם פעולותיו של בנק ישראל ותרומותיו לחוסנו של המשק הישראלי, למערכת הפיננסית ולמזעור הפגיעה הכלכלית שנגרמה עקב הנגיף, הודות לאפקטיביות וגמישות הצעדים המוניטריים העצמאיים של הבנק.
הנגיד הציג לראשונה תחזית של חטיבת המחקר בבנק לתוואי הרב-שנתי של יחס החוב לתוצר בהתאם לתרחישים השונים שנכללו בתחזית המקרו-כלכלית שפרסם הבנק לאחרונה, ותוך התייחסות למתווי מדיניות אפשריים. ניכר כי אי-הוודאות הגדולה בשנה הקרובה לגבי התפתחות התחלואה המשליכה על המצב הכלכלי, משפיעה במידה רבה על יחס החוב הצפוי בשנים הקרובות ולכן גם על המדיניות הפיסקלית הרצויה. בעוד שצמצום מהיר של הגירעון המבני באמצעות ריסון ההוצאות והעלאת שיעורי המס יכול להאיץ את הפחתת יחס החוב לתוצר, הוא גם עלול לפגוע בהתאוששות מהמשבר בתקופה בה שיעור האבטלה יהיה עדיין גבוה, בפרט אם התחלואה תדעך באיטיות. לכן המליץ הנגיד על מתווה פיסקלי גמיש יותר לשנה הקרובה, שיתבסס על אישור מהיר של תקציב לשנת 2021, ולהמתין עם קבלת החלטות מקיפות לגבי תקציבי השנים הבאות עד להתבהרות המצב הבריאותי, תוך הבניית מדיניות פיסקלית מותאמת להתפתחויות. הנגיד ציין גם שלמרות הגידול הניכר מאז פרוץ המשבר, הרי בהשוואה בין-לאומית החוב והגירעון הצפויים בישראל הינם בסביבת הממוצע של המדינות המפותחות ואף נמוכים ממנו.
הנגיד הדגיש בדבריו כי חשוב לאשר במהירות תקציב לשנת 2021. תקציב כזה יאפשר למשרדי הממשלה ולגופים העובדים מולם לתכנן בצורה טובה יותר את הפעילות לשנה הקרובה, יכלול את השינויים הנדרשים בהרכב התקציב (שמתבסס בשלב זה על תקציב 2019 שאושר בתחילת 2018) וימנע את הסיכון של ריסון פיסקלי לא מתוכנן שנובע מפעילות באמצעות תקציב המשכי. לצד זאת המליץ הנגיד לשמר את ההפרדה בין ההוצאות הישירות לטיפול במשבר הקורונה שכבר אושרו, בעיקרן רשת הביטחון לעסקים ולעובדים, לבין התקציב הרגיל שיוגדל בהתאם למגבלת ההוצאה הקבועה בחוק.
ניכר כי על סמך התחזית שהוצגה עמידה במגבלות ההוצאה התקציביות – עם אפשרות להחלפת חלק מהמגבלות החריפות הנגזרות ממנה בהעלאה של צד ההכנסות - לצד שליטה בתחלואה יוכלו לייצב את שיעור יחס החוב/תוצר ואף להביא לתוואי יורד בעוד מספר שנים. שמירה על הגירעון המבני ברמה שקדמה למשבר עלולה להביא לתוצאות הפוכות, בהן יתייצב יחס החוב/תוצר ברמות גבוהות ואף ימשיך לעלות.


הנגיד חידד כי ההיסטוריה מלמדת ששנים שלאחר משבר כלכלי מתאפיינות בצמיחה גבוהה ולכן זו ההזדמנות לבצע שינויים מבניים משמעותיים במשק. זאת ועוד, מידת ההצלחה למצות את שנות ההתאוששות ממשבר נובעת במידה רבה מתכנון סדור שמאפשר להוציא לפועל לאחר המשבר תהליכים מאיצי צמיחה ופריון, תוך התאמה לתובנות, הזדמנויות ושינויים שנובעים מהמשבר. בהמשך, בהתבסס על דוח הפריון שפרסם בנק ישראל לפני שנה ותהליכי החשיבה בבנק לאור תובנות מהמשבר עד כה, ציין הנגיד מספר דוגמאות לתהליכים כאלו כמו השקעה בתשתיות תחבורה, השקעה בתשתיות תקשורת ומספר צעדים להקלה בנטל הרגולטורי ואימוץ תהליכים דיגיטליים בשירותי הממשלה למגזר העסק:
השקעה בתשתיות תחבורה:
המאפיינים המיוחדים של המשבר אפשרו להאיץ את העבודה על פרויקטי תשתית חשובים במהלך המשבר ברחבי הארץ. לפיכך מומלץ להמשיך להגדיל את היקף ההשקעה בתשתיות התחבורה הציבורית: גידול האוכלוסייה המהיר בישראל מחייב לקיים לאורך זמן שיעור השקעה בתשתיות גבוה ביחס לעולם, על מנת להשיג ולשמר איכות תשתיות בת-השוואה למדינות מתקדמות. מומלץ להעניק העדפה להשקעה בשימוש בתחבורה ציבורית תת-קרקעית במרכז מטרופולין תל אביב, ובתחבורה ציבורית עם נתיבים ייעודיים באזורים פחות צפופים. בנוסף, לשם ייעול השימוש בתשתיות התחבורה הקיימות, רצוי להטיל מס גודש במקביל להרחבה מהירה של זמינות חלופות לניידות באמצעות התחבורה הציבורית והשיתופית.
השקעה בתשתיות תקשורת:
במהלך המשבר גדל השימוש בתשתיות התקשורת ובלטה חשיבותן לתפקוד שוק העבודה ותחומים נוספים כגון חינוך, שרותי ממשלה ועוד. המשבר המחיש את התועלת מהאצה והרחבה של ההשקעה בתשתיות התקשורת והממשלה אכן ביצעה מהלכים ראשוניים לקידומן. מומלץ להמשיך להסיר חסמים רגולטוריים המונעים פריסת תשתיות, תוך מתן מענה לנגישות במקומות בהם אין זה כדאי על בסיס מסחרי, באמצעות משאבים ציבוריים. מומלץ להסדיר מנגנון רגולטורי שיאפשר שיתוף תשתיות תקשורת אנכיות כך שייחסכו עלויות, להגביר את ההנגשה של התשתית הפיזית של בזק לכלל המפעילות לטובת פריסת תשתית מקבילה ביתר קלות. הקצב ורמות השירות של העברת הנתונים חיוניים לא רק לשיפור איכות החיים, אלא גם לתפוקה של העובדים, וליכולת להטמיע טכנולוגיות חדשות שבכוחן לתרום לפריון העבודה.
רגולציה והסביבה העסקית:
המגזר הציבורי התאים עצמו בחודשי המשבר לפורמט עבודה שונה ממה שהכיר טרם משבר הקורונה. תהליכי מחשוב של שרותי הממשלה החלו עוד בטרם המשבר אך הואצו במהלכו, במקביל לשינוי בפריסת כח העבודה הממשלתי, לרבות עבודה מרחוק. כתוצאה נוצרה הזדמנות לשינוי במגזר הציבורי במונחי גמישות העבודה ופריסתו ברחבי הארץ. ככל הנראה יערכו התאמות בהסכמי השכר ואופן ניהול מערך המגזר הציבורי בעידן שלאחר הקורונה. מומלץ לפיכך לקבוע יעדים בהסכמי השכר לאימוץ תהליכים דיגיטליים בשירותי הממשלה למגזר העסקי, כדוגמת תהליך של חתימה דיגיטלית שיחסוך את הצורך להגיע פיזית למשרדי הממשלה. בנוסף, יש לתקן את החקיקה כך שתאפשר קיצור תהליכים בהקמת עסקים, בהרחבתם ובפיתוחם, ייעול תהליכי הרגולציה, למשל באמצעות חובת הצהרה כתחליף לפיקוח, תוך הבטחה שהמנגנונים האמונים על תהליכים אלה יהיו מתוקצבים ברמה שתאפשר אכיפה אפקטיבית ושירות הולם. לבסוף, יש להרחיב את התהליך לפיו כל רגולציה חדשה חייבת בבחינת השלכותיה ועלותה הכלכלית. האצת התהליך של אימוץ רגולציה ממדינות מפותחות אחרות, אלא אם יש סיבות מהותיות להימנע מכך במקרים פרטניים, תסייע הן בהקלת הנטל הרגולטורי והן בהגברת התחרות במשק באמצעות הגברת החשיפה למוצרים מחו"ל. סביר להניח כי מרבית הצעדים בתחום הרגולציה והבירוקרטיה יכולים להיות מיושמים תוך שינוי בניהול העבודה וביחסי העבודה במשרדי הממשלה, ללא עלות תקציבית ניכרת.

בסיום דבריו הדגיש הנגיד כי הדרך המיטבית לקידום נושאים אלו היא מסגרת תקציבית ברורה וחקיקה מלווה מהירה, ואולם, בשל אי-הוודאות הגדולה, נכון בשלב זה למקד את התקציב בשנת 2021 ובהתמודדות עם המשבר ולקדם את המתווה הרב-שנתי להפחתת יחס החוב במסגרת תקציב 2022 שיידון בקיץ 2021. לצד זאת חשוב לקדם את הצעדים הדרושים להאצת הצמיחה והפריון. בנוסף הדגיש הנגיד כי את כל ההתאמות והשינויים הנדרשים לתקציב בשנים הבאות, יש לעשות במסגרת הגדרה ברורה של יעדים להתכנסות של המצרפים הפיסקליים ובליווי צעדי מדיניות שיוליכו להשגתם, מתוך ראייה ארוכת טווח הכוללת התייחסות למחויבות פיסקלית וחזרה לתוואי יורד ביחס החוב/תוצר תוך מספר שנים. האמינות הפיסקלית היא נכס אסטרטגי שעמד לרשות המשק הישראלי בטרם המשבר וחשוב לשמר אותה.