התכנית האסטרטגית הלאומית לייצור מתקדם בתעשייה – יוצאת לדרך!

משרד הכלכלה והתעשיה

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן: " התוכנית הלאומית לייצור מתקדם חיונית להעלאת הפריון, לשיפור כושר התחרות של התעשייה הישראלית, להעלאת הרווחיות ורמת השכר של העובדים ולצמיחה מחודשת של התעשייה, הגדלת הייצור ושיפור החוסן הכלכלה של ישראל. התוכנית הלאומית שגיבשנו לייצור מתקדם ממפה, לראשונה, את מגוון האתגרים וההזדמנויות העומדות בפני המשק הישראלי והתעשיה המקומית ואני קורא לתעשיינים להרים את הכפפה ולהצטרף לפעילות בכל התחומים, אשר יאפשרו לנו יחד לעמוד באתגר"
התכנית הינה פרי עבודה אסטרטגית מעמיקה שנעשתה במשרד בשנתיים האחרונות ואשר סוקרת את ההזדמנויות המרכזיות העומדות בפני התעשיה הישראלית מוטת הייצור, וממפה את עיקר החסמים והאתגרים עליהם יש לתת מענה בכדי לאפשר ניצול מלא של פוטנציאל הצמיחה.

במסגרת התוכנית מפרסם המשרד שורה של המלצות מדיניות הנוגעות לפעילות הממשלתית הנדרשת על מנת לייצר את התשתיות הנדרשות להצלחת המהלך.

רבות מהמלצות נמצאות כבר בשלבי יישום מתקדמים כאשר בשנים הקרובות יושקעו מעל 600 מלש"ח בקידום תוכניות ייעודיות לקידום ייצור מתקדם בתעשייה (תקציבי משרד הכלכלה והתעשייה והרשות לחדשנות).

משרד הכלכלה והתעשייה פועל אינטנסיבית לקידום נושא הייצור המתקדם והבאתו לסדר היום הציבורי והממשלתי. בד בבד עם גיבוש העבודה האסטרטגית הרחבה, המשרד לא שקט על שמריו וכבר עובד על מספר תכניות תמיכה משמעותיות לתעשייה במעבר למפעל חכם. כך שלצד המלצות המהוות קריאת כיוון לעתיד רבות מההמלצות המופיעות בתכנית כבר נמצאות בתהליכי פיתוח וביצוע בשלבים שונים.

מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה שי רינסקי: "חיזוק התעשייה המייצרת הינה יעד לאומי ואחד מיעדי המשרד המרכזיים. אימוץ התכנית והצלחת המהלך צפויה להביא לחיזוק הכלכלה הישראלית ולהשפעות חיוביות רבות על המשק ובכללם הגדלת התוצר הלאומי, שיפור החוסן הכלכלי, פיתוח מקורות תעסוקה איכותיים ושיפור בתנאי ההעסקה של עובדי התעשייה ועוד.".

מיכל פינק, סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון מדיניות: "ההתפתחויות הטכנולוגיות מרחיקות הלכת בשנים האחרונות זוכות לכינויים רבים: "industry 4.0" / "ייצור מתקדם" / "המפעל החכם" אך בסופו של יום כולן מכוונות להזדמנות ייחודית עומדת בפני תעשייה המייצרת בארץ ובעולם, הזדמנות הצפויה לשנות את כללי המשחק בתחום ובעלת פוטנציאל משמעותי לסייע בהגברת הפריון ויכולת התחרותיות של מדינות. המעבר לייצור מתקדם, מביא לתמורות משמעותיות באיזון בין תחרות המבוססת על עלויות כח אדם לבין תחרות המבוססת על יצירת ערך, יעילות ויתרון טכנולוגי, ולפיכך פותח חלון הזדמנויות חדש לחיזוק ושדרוג התעשייה המקומית בייצור מוצרים בעלי ערך מוסף גבוה וביעילות רבה יותר, מה שיגביר את יכולת התחרותיות של התעשייה המייצרת בישראל.

האתגר- הצטרפות התעשייה מוטת הייצור לסיפור ההצלחה של תעשיית החדשנות הישראלית
למרות שפריון העבודה בתעשייה בכללותה, גבוה משמעותית מהפריון במסחר ושירותים, גם הפריון בתעשייה הישראלית מצוי במגמת קיפאון ונמוך ב-27 אחוז מהפריון הממוצע במדינות ה-OECD. מהעבודה עולה כי השורש לפערים הינו בשונות המשמעותית ברמת הפריון בין ענפים בעצימות טכנולוגית גבוהה ותעשיות ההיטק לבין התעשייה מוטת הייצור ("המסורתית") אשר ככלל הינה בעלת פריון נמוך יחסית.

הפריון הנמוך יחד עם תהליכי גלובליזציה נרחבים הביאו לכך שחברות ישראליות רבות נאלצו להעתיק את פעילותן למדינות בהן שכר העובדים נמוך יותר וישראל איבדה חלק מפוטנציאל פעילות הייצור התעשייתי שהינו ענף משמעותי וחשוב לכלכלת מדינה מתקדמת. הטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדם בתעשייה זו מאפשרת לייצר בערך מוסף גבוה לעובד ובכך לשמר גם את שלב הייצור בישראל, תוך אספקת מקומות עבודה איכותיים בשכר ופריון גבוה למשק הישראלי.

מדינות מפותחות רבות (לדוגמא ארצות הברית, גרמניה, אנגליה, האיחוד האירופי) השיקו בשנים האחרונות תוכניות אסטרטגיות לתמיכה בהטמעת ייצור מתקדם בתעשייה שתכליתן חיזוק התעשייה המקומית ושימור שלב הייצור במדינה תוך שימוש בחדשנות טכנולוגית להעלאת הפריון על מנת לשמר יתרון תחרותי ובשכר גבוה אל מול חלופת כוח האדם הזול במדינות המתפתחות.

ייצור מתקדם- הגדרה

ייצור מתקדם הינו מושג חדש יחסית (המקושר לעולם תוכן המכונה "המהפכה התעשייתית הרביעית") המתייחס להבשלה של סט נרחב של טכנולוגיות תעשייתיות בעולמות הייצור בשנים האחרונות וחיבור עולם הנתונים והאינטרנט לתעשייה באופן המאפשר ייעול משמעותי ושינוי פרדיגמה של תהליך הייצור.
הגדרת ייצור מתקדם לצורך התכנית:
תהליך בתעשייה המכוון לשיפור הפריון והתוצאות העסקיות וכולל: (1) הטמעת שיטות ייצור חדשניות ו/או (2) שימוש בחומרים מתקדמים, ו/או (3) שילוב מערכות מידע בתהליך הייצור. יודגש כי התהליך יכול להיות מכוון ליצירת מוצר חדש ו/או לשיפור תהליך הייצור למוצר קיים.

ההזדמנות למשק הישראלי
דו"ח של הWorld economic forum- קובע שישראל נמצאת בין 25 המדינות הנמצאות בתנאי פתיחה טובים לניצול ההזדמנות שבמהפכה התעשייתית הרביעית וצפויה ליהנות מצמיחה של התעשייה אם תשכיל לפעול לניצול ההזדמנות.

התכנית מכילה מיפוי של הטכנולוגיות בעלות האימפקט הצפוי הגדול ביותר, וכן מציפה את מערך האתגרים וההזדמנויות שהמהפכה מזמנת למשק הישראלי.

לישראל יש הזדמנות למצב את עצמה כמרכז לחברות טכנולוגיה ולסטארט-אפים המספקים פתרונות ייצור מתקדמים במגוון תחומים ובכללם נתוני עתק (Big data), למידת מכונה (Machine learning), הגנת סייבר וייצור בהוספה. כבר היום מעל 11% מההשקעה העולמית בסטארטאפים המפתחים טכנולוגיות ייצור מתקדם מופנית לחברות ישראליות (עליה של 4% בשלוש שנים) אולם הפעילות רחוקה מלממש את הפוטנציאל שלה ויכולה לגדול משמעותית בחיבור נכון לתעשייה המקומית ועבודה למשיכת השקעות נוספות לתחום.

עקרונות התכנית

לתוכנית ארבעה קהלי יעד מרכזיים, ולכל אחד מהם אתגרים ייחודיים ותרומה ייחודית להצלחת המהלך:
(1) התעשייה מוטת הייצור (מתעשייה מתקדמת טכנולוגית ועד תעשייה מסורתית יותר), ובה מושקע עיקר המאמץ, על מנת שתעבור תהליכי שדרוג טכנולוגי אינטנסיבי לעולם הייצור המתקדם
(2) חברות טכנולוגיות המפתחות פתרונות ייצור מתקדם, שאותן יש לפתח ולחזק ואף לחבר לתעשייה מוטת הייצור כמקום להוכחת היתכנות לתועלת שני הצדדים
(3) חברות המפתחות מוצרים מתקדמים, לרבות משקיעים זרים וחברות להן מרכזי מו"פ בישראל. אוכלוסיה זו
יש למשוך להשקעות בתחום הייצור המתקדם ולפתיחת מפעלי ייצור מתקדמים בישראל.

התכנית מציעה עבודה במקביל בחמישה מישורי פעילות המבוססות על החסמים העיקריים שמופו, ההמלצות כוללות טיוב כלי מדיניות קיימים, לצד בניית כלים חדשים לגמרי.

להלן חמשת מישורי הפעילות המוצעים:

1. ביסוס תשתיות והנגשת ידע התומך בהטמעת ייצור מתקדם- מן העבודה והסקירה הבינלאומית עולה כי סביבה תומכת חדשנות בעלת תשתיות מתאימות יכולה לסייע ולקדם הטמעת ייצור מתקדם ופיתוח הסקטור התעשייתי במדינה. בין התשתיות החשובות יש למנות פיתוח יכולות מו"פ בטכנולוגיות הנבחרות, פלטפורמה להנגשת ידע אודות הפיתוחים לתעשייה, וכן תמיכה באקוסיסטם תוך פיתוח וחיזוק הקשרים ושיתופי הפעולה בין כלל השחקנים בתחום.

2. תמיכה וליווי תהליכי הטמעה טכנולוגית ברמת המפעל- תהליך של הטמעה טכנולוגית מסיבית, דגיטציה ומעבר למפעל חכם הינו תהליך מורכב במיוחד עבור מפעלים קטנים ובינוניים החסרים לעיתים קרובות את משאבי הזמן ההון והקשב הניהולי הנחוצים. לפיכך יש צורך בפיתוח כלים לתמיכה וליווי מפעלים בתהליך זה תוך יצירת מסלולים וכלים חדשים וכן התאמה של כלי המשרד הקיימים למהלך.

3. השקעות הון ונגישות לאפיקי מימון- תהליך הטמעת טכנולוגיות מתקדמות כרוך לעיתים קרובות בהשקעת הון משמעותית עם אופק החזר השקעה רחוק יחסית. מפעלי תעשייה, בדגש על הקטנים והבינוניים מתקשים לגייס מימון מתאים באפיקי המימון המסורתיים. לפיכך עולה צורך בתמרוץ ותמיכה הונית במפעלים הנכנסים לתהליך שדרוג טכנולוגי משמעותי תוך גישור על "עמק המוות" הקיים בין מו"פ להשקעות. כמו כן יש צורך בהקמת והנגשת אפיקי מימון חדשים ויצירתיים לטובת מטרה זו.

4. קידום ופיתוח הון אנושי מיומן לתעשייה המייצרת- אחד התנאים המרכזיים להטמעת ייצור מתקדם בתעשייה הינה זמינות גבוהה של כוח אדם מיומן ומוכשר טכנולוגית. בנוסף דרושה מערכת גמישה יחסית היודעת להשתנות בהתאם לצרכי המשק ולהכשיר כוח אדם במהירות ויעילות ולהתאימו לצרכים הטכנולוגים המשתנים בתדירות גבוהה הן ברמת המפעל והן ברמת המשק.

5. מיצוב מחדש של תדמיתה של התעשייה היצרנית כמנוע צמיחה למשק-על מנת להביא לשינוי משמעותי בתעשייה המייצרת בישראל יש ליצור שינוי תפיסתי ולעבור מגישה הרואה בתעשייה הישראלית המייצרת "תעשייה מסורתית" טכנית ומיושנת שאינה מציעה עניין או אופק תעסוקתי מבטיח, ל"תעשיית ייצור מתקדם" תוך שימת דגש על רמה טכנולוגית גבוהה, הכשרה מקצועית הולמת ואופק תעסוקתי מפתה. שינוי זה יביא למשיכת דור עתיד של תעשיינים מוכשרים ואמביציוזיים הנחוצים לתעשייה על מנת לצלוח את המעבר לייצור מתקדם בהצלחה.