החשב הכללי במשרד האוצר פרסם את הדוח השנתי של היחידה לניהול החוב הממשלתי לשנת 2017

משרד האוצר

החשב הכללי, רוני חזקיהו: "המשך מגמת השיפור באינדיקטורים הכלכליים והפיננסיים ומדיניות ניהול חוב אחראית הביאו להעלאת תחזית הדירוג של המדינה ע"י חברת S&P ל"חיובית" ולהנפקה עצמית מוצלחת אשר העידה על אמון המשקיעים בכלכלת ישראל. הקיטון הנומינאלי בתקציב הריבית מאפשר הפניית משאבים לפיתוח תשתיות ולהוצאות חברתיות. הגידול בהנפקת אג"ח מיועדות מהווה אתגר משמעותי במדיניות ניהול החוב בפרט ולשוק ההון בכלל"

החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, פרסם היום את דוח ניהול החוב לשנת 2017 לפיו עולה כי מגמת הירידה ביחס החוב הציבורי (כולל חובות רשויות מקומיות) והממשלתי מהתוצר נמשכה זו השנה השמינית ברציפות. שיעור החוב הציבורי והממשלתי מהתוצר עמדו על 60.9% ו- 59.2% (נמוך מהגבול העליון ע"פ אמנת מאסטריכט), בהתאמה המשקף ירידה של 1.4% ו-1.5% משנת 2016.

היקף החוב הממשלתי לסוף שנת 2017 הסתכם ב-747.1 מיליארד ש"ח לעומת 740.8 מיליארד ש"ח אשתקד. בנוסף, בשנת 2017 המשיכה מגמת הארכת תיק החוב כחלק מהקטנת סיכון המיחזור כך שהטווח הממוצע לפדיון (ATM) עלה לרמה הגבוהה אי פעם מ-7.5 שנים ל-7.8 שנים.

בשנת 2017 העלתה חברת הדירוג S&P את תחזית דירוג האשראי של ישראל לתחזית "חיובית". העלאה זו מחזקת את איתנותה הפיננסית של המדינה בעיני המשקיעים הגלובליים ותמכה בביצוע הנפקה דולרית בינואר 2018 בהיקף של 2 מיליארד דולר אשר אופיינה בביקושי שיא של 18 מיליארד דולר.

סך הוצאות הריבית ביחס לתוצר המשיכו לרדת אף בשנת 2017 ועמדו על 2.9% לעומת 3.1% בשנה קודמת. סך הוצאות הריבית בשנת 2017 הסתכמו ב-37.1 מיליארד ₪ המשקפים ירידה כוללת של כ-500 מלש"ח. הוצאות הריבית על החוב הממשלתי (ללא אג"ח מיועדות) ירדו בכ-1.3 מיליארד ₪, בין היתר, לאור מיחזור חוב בעלויות גיוס נמוכות, וכן בשל ייסוף השקל.

לעומת זאת, הוצאות הריבית על אג"ח מיועדות עמדו על 10.1 מיליארד ₪ (גידול של כ-700 מלש"ח), זאת לאור היקף הגיוס נטו החיובי באפיק זה. סך הסובסידיה השנתית השוטפת עבור איגרות חוב מיועדות הינה כ-6.9 מיליארד ₪ מהן 5.2 מיליארד לקרנות הפנסיה ו-1.7 לחברות הביטוח והמהווה גידול של כ-19% ביחס לסובסידיה של 5.8 מיליארד ₪ בשנת 2016. היקף הסבסוד מסך הריבית המשולמת עבור חוב לא סחיר הינו 68%.
כמו כן, היקף גיוס גבוה של אג"ח מיועדות (כ-30 מיליארד ₪) הביא לדחיקה של הגיוסים בחוב הסחיר, כך שהגיוס נטו (קרן בלבד) של החוב הסחיר היה שלילי ועמד על כ-10 מיליארד ₪.