איגוד רשתות שיווק המזון בלשכת המסחר תל אביב והמרכז ותשע רשתות שיווק עתרו היום לבג"ץ

איגוד לשכות המסחר

איגוד רשתות שיווק המזון בלשכת המסחר תל אביב והמרכז ותשע רשתות שיווק מזון: ויקטורי, טיב טעם, יינות ביתן, מחסני השוק, חצי חינם, מגה, מעדני מניה, סופר דוש וקשת טעמים עתרו היום (א') לבג"ץ ׁ(בג"ץ מס' 611/18) כנגד שר הכלכלה והרשות להגנת הצרכן בדרישה לבטל סעיפים מרכזיים בתקנות ובנוהלי האכיפה, המתייחסים להטלת עיצומים כספיים בגין אי סימון מחירים על גבי מוצרים.

בעתירה, שהוגשה על-ידי עורכי הדין פרופ' אריאל בנדור, ד"ר ישגב נקדימון, שרון קיסר ושי פניני, טוענים איגוד רשתות המזון בלשכת המסחר תל אביב והמרכז ורשתות השיווק, כי הרשות להגנת הצרכן אוכפת את החוק בעניין סימון מחירים באופן הנגוע בחוסר סבירות קיצוני, אשר גורם לפגיעה כבדה ובלתי מידתית בזכויותיהן החוקתיות לקניין ולחופש העיסוק.

העותרים מתייחסים לעובדה, כי הרשות להגנת הצרכן מטילה על עוסקים עיצומים כספיים בסכומי עתק של מאות אלפי שקלים בגין אי סימון מחיר על גבי כמות קטנה של מוצרים, אשר במקרים רבים נובע מטעויות אנוש שנעשו בתום לב.

על-פי העתירה, הרשות להגנת הצרכן מרוקנת למעשה מתוכן את הכלים המידתיים שניתנו בידה לאכיפת הוראות החוק בעניין סימון מחירים על גבי מוצרים ובוחרת לנקוט באמצעי הקיצוני של הטלת עיצומים כספיים, שהיא הסנקציה החריפה ביותר הקבועה בחוק. זאת במקום כלים מתונים יותר שהחוק מאפשר להפעיל, כמו הטלת התחייבות להימנע מהפרה או התראה מינהלית. התראה מינהלית היא הודעה של הרשות למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בה או יחזור עליה הוא יהיה צפוי לעיצום כספי. בהתחייבות להימנע מהפרה המפר מתחייב בפני הרשות להפסיק את ההפרה ולהימנע מהפרה נוספת בתוך תקופה שתיקבע על-ידי הרשות.

לטענת העותרים, כלי אכיפה אלה משיגים את אלמנט ההרתעה תוך פגיעה פחותה בבתי-העסק בהשוואה לסנקציה הקיצונית של הטלת עיצומים כספיים. העותרים מוסיפים וטוענים, כי תקנות האכיפה אינן מותירות שיקול-דעת להפחתת העיצומים הכספיים במקרים הראויים לכך.

העותרים מתארים בעתירה מציאות עגומה שבמסגרתה פקחי הרשות להגנת הצרכן עורכים ביקורות בבתי עסק, שאינן מתועדות כראוי, וזאת בניגוד להתחייבויות שניתנו בעניין זה לכנסת לפני חקיקת החוק. כך מוטלים עיצומים כספיים בסכומים גבוהים על סמך תמונות לא בהירות, המצולמות על-ידי פקחי הרשות, אשר אינן מוכיחות כראוי את ההפרות הנטענות, ותוך שלילת זכות טיעון ראויה ממנהלי הסניפים בנוגע לממצאים.

הרשות להגנת הצרכן אף אינה בוחנת את היחס בין כמות המוצרים שבהם נטען כי נמצאה הפרה של אי סימון מחיר לבין כמות המוצרים המוצעים למכירה בבית-העסק. כך מוטלים עיצומים כספיים בסכומי עתק בגין טענות להפרות של אי סימון מחיר על גבי כמות קטנה של מוצרים בבתי-עסק שבהם נמכרים מאות אלפי מוצרים.

העותרים דורשים אפוא לבטל סעיפים מרכזיים בתקנות ובנהלי באכיפה ולקבוע במקומם הוראות שירחיבו את השימוש בכלי האכיפה של התראה מינהלית והתחייבות להימנע מהפרה, ויקנו שיקול דעת להפחית את סכומי העיצום הכספי במקרים הראויים לכך.