עשרות אלפי תקיפות כנגד ציוד אינטרנט ביתי נבלמות מידי יום

בזק

נתוני אמת ממערך Bcyber של בזק: בין המכשירים המותקפים ביותר ממירי טלוויזיה באינטרנט ומכשירי אנדרואיד
חידוש באפליקציית ה- Bcyber של בזק: התרעה בזמן אמת על ניסיונות תקיפה או חדירה על הרשת הביתית או למכשירים המחוברים אליה ישירות למשתמש

פיצ'ר נוסף: דשבורד סייבר גלובלי, המציג בזמן אמת את נתוני התקיפות מהעולם לכיוון ישראל
גיל רוזן, סמנכ"ל השיווק והחדשנות בבזק: "השימוש ברשת האינטרנט והשפעתה על כל תחום בחיינו צמחו בשנים האחרונות באופן אקספוננציאלי ויש לכך השפעות חיוביות מאד, אך גם לא מעט סיכונים. הנתונים בזמן אמת המתקבלים ממערך אבטחת ה-Bcyber של בזק מעלים תמונת מצב לא פשוטה לפיה לא רק שכמות המתקפות על בתים בישראל מגיעה לעשרות אלפים ליום, אלא שעוד ועוד מכשירים הפכו להיות יעד מרכזי למתקפות. בסיטואציה שנוצרה, בה כל מכשיר המחובר לרשת הופך לדלת כניסה עבור התוקפים, ברור שיש צורך לייצר מערכת הגנה מקיפה ככל הניתן, כפי שמבצע שירות ה-Bcyber של בזק. כעת, עם התוספת באפליקציה, הלקוחות יוכלו לדעת בזמן אמת האם נעשה ניסיון תקיפה או חדירה על הרשת הביתית ואף לדעת שהם מוגנים מפניהם"

Bcyber של בזק הינו מערך ראשון מסוגו בארץ, להגנת סייבר היקפית, שליטה וניהול המכשירים המחוברים לרשת האינטרנט הביתית, שמנוהל באמצעות אפליקציה ייעודית לשירות. בימים אלו נוספו ליכולות האפליקציה גם מערכת ייחודית להתראות בזמן אמת המעדכנת באמצעות הודעת Push את המשתמשים על ניסיונות תקיפה או חדירה אל הרשת הביתית. הלקוחות אשר הצטרפו לשירות זה לא תמיד הרגישו בכך, היות ולא קיבלו חיווי אודות מתקפות הסייבר על הרשת הביתית שלהם, במידה והיו כאלו. מדובר באפליקציה המעדכנת על מתקפות סייבר בזמן אמת ישירות לנייד. יש לציין כי מאחר ומדובר בשירות הפועל ברמת הרשת הביתית, הרי שהשירות חל על ציוד המחובר לרשת הביתית, ובכלל זה על מכשירים אחרים שמתחברים לרשת הביתית. חשוב לומר כי מעבר למערכת ההגנה חשוב לנהוג באופן אחראי בהתנהלות ברשת, ולהיות מודעים לסכנות הסייבר.

מניתוח נתוני האמת של בזק עולה כי תדירות מתקפות הסייבר נמצאת במגמת עלייה כשמעל ל-30 אלף המכוונות כנגד לקוחות החברה נבלמות מידי יום. על פי נתונים שמציגה חברת הסטארט-אפ SAM, איתה פיתחה בזק את ה- Bcyber, בכל בית בו יש מכשירים המחוברים לרשת האינטרנט, קיים פוטנציאל לחדירה. יש לציין כי אין לדעת מתי מדובר בתקיפה קריטית, זדונית או רק ניסיון שימוש במכשיר כאמצעי ביניים.

בזק מעריכה כי בישראל מתרחשים מידי יום מעל ל- 250 אלף אירועי סייבר מסוגים שונים, כנגד לקוחות פרטיים. נתון מעניין הוא שכ-10% מההתקפות מבוצעות כנגד רכיבי האינטרנט של הדברים (IoT). הציוד הביתי שלנו, שכולל גם את מצלמות הרשת, ממירי הטלוויזיה, הטלוויזיה החכמה, מצלמות IP ואפילו השואב הרובוטי, נתפס בעינינו כגורם תמים, אך בו זמנית מחובר לרשת האינטרנט הביתית והוא יעד לתקיפה ופריצה בכל רגע נתון. עוד נתון העולה ממערכות ה-Bcyber, הוא שרוב המתקפות (10%) מתבצעות מאוקראינה, אך גם סין (8%), רוסיה (7%) והודו (5%), נמצאות במקום "מכובד" ברשימת אזורי התקפות הסייבר על ישראל.

עוד מציגה בזק יישום חדש, "דשבורד סייבר גלובלי", שיציג בזמן אמת את נתוני התקיפות מהעולם אונליין לכיוון ישראל. השירות יהיה זמין לציבור בקרוב באתר בזק. היישום מרכז נתונים הנאספים מהמערכת המרכזית של ה-Bcyber, המגנה על התשתית והציוד המחובר לרשת האינטרנט בבית. הדשבורד יציג באופן ויזואלי מיקום גיאוגרפי ממנו יוצאות בכל רגע נתון המתקפות, סוג המתקפות והציוד אליו המתקפות מכוונות. כמו כן, יוצגו נתונים סטטיסטים המציגים אילו הם המכשירים המותקפים ביותר, מאילו מדינות אנחנו מותקפים וסוגי המתקפות.

Bcyber, שפותח בשיתוף חברת הסטארט-אפ SAM, בניהול יוצאי 8200, פותח מתוך הבנה עמוקה של האירועים הגלובליים האחרונים המעידים כי איומי הסייבר נוגעים לכלל המכשירים המחוברים לאינטרנט, החל מסנסורים פשוטים, דרך מכשירים IoT וכלה בציוד טכנולוגי מורכז המחובר לרשת. פלטפורמה זו הינה כלי הגנה מתוחכם וייחודי העוצר מתקפות מגוונות המכוונות כנגד המכשירים המחוברים לרשת האינטרנט הביתית.

סוגים נפוצים של התראות סייבר, אשר שירות ה- Bcyber פועל לבלום:
Bot Net- האקר מנסה להתקין על המכשיר של המשתמש תוכנה קטנה, אשר מחכה לפקודה ממנו.
DDOS (Denial of service)- ניסיון תקיפה ישירה של האקר על הרשת הביתית במטרה לגרום לה להפסיק לתפקד, להיתקע או להפוך אותה לאיטית במיוחד.
Malware- תוכנה אשר מטרתה ליצור נזק במכשיר עליו היא מותקנת, להאט אותו, לאסוף פרטים על המשתמש בו, להרוס אותו או לפתוח את כל הרשת הביתית כך שניתן יהיה לפרוץ לכל המכשירים שמחוברים אליה.
Spyware- תוכנה שמטרתה לרגל אחרי המשתמשים במכשיר עליו היא מותקנת: לאן הם גולשים, מה הם כותבים, עם מי הם מדברים, מה פרטי כרטיס האשראי שלהם או מה סיסמאות הכניסה שלהם לאתרים השונים.