תגובה לביטול ' הלכת הירשנזון- מדובר בניצחון פירוס לרשות המסים

לאחר שהמדינה הבינה שההלכה פתחה את השער לדרישת קיזוז הפסדים רטרואקטיבית היא ביקשה דיון נוסף בבית המשפט העליון אשר מצידו הפך את ההלכה
עו"ד קובי כהן, מומחה במיסוי פלילי ואזרחי (לשעבר בכיר ברשות המיסים) אומר היום כי:
אם בהלכה הקודמת ביהמ"ש העליון אפשר קיזוז הפסדים לאחור קרי, קיזוז הפסד אל מול רווחים שנוצרו בעבר, כעת בא ביה"מ וקובע שהוראות החוק אינן מאפשרות זאת.
הניצחון של רשויות המס הוא בעצם הפסד כי משמעותו פגיעה בהסתמכות של האזרח על ההוגנות של רשויות המס כגובות מס אמת.

לאחר שהמדינה הבינה שההלכה פתחה את השער לדרישת קיזוז הפסדים רטרואקטיבית היא ביקשה דיון נוסף בבית המשפט העליון אשר מצידו הפך את ההלכה.
בית המשפט העליון בדיון הנוסף הפך את ההחלטה נצמד להוראות החוק והפך את ההלכה הקודמת כך שלא איפשר קיזוז הפסדים משנים מאוחרות אל מול הכנסות משנים מוקדמות יותר.

דווקא בית המשפט העליון שנהוג לבקרו על הגמישות הפרשנית שהוא מגלה ביחס להוראות החוק, החליט במקרה זה לדבוק בלשון החוק על אף העיוות הכלכלי שיוצר החוק (שביה"מ מכיר בו)- חוסר הוגנות המחייב אדם שקיבל הכנסה והחזיר אותה בשנים מאוחרות יותר לשלם עליה מס מלא.

הבעיה היא, אומר עו"ד קובי כהן, שאי הוגנות במשטר המיסוי עלולה לפגוע בטווח הארוך באמון הציבור ופגיעה בתפיסה הציבורית את מערכת המס. ראוי שרשויות המס במקום להריע לעצמם על ניצחונן במערכה זו, ינצלו הזדמנות זו כדי לתקן מצבים מובהקים של אי הוגנות כלכלית ביחס לקיזוזים של הפסדים לאחור.

דוגמאות לכך לא חסרות - כיום חוב אבוד שההכנסה בגינו נרשמה בשנים עברו לא ניתן לקיזוז אל מול הכנסת העבר, כך גם הפסדי הון הנובעים ממימוש ערבויות שנתן אדם לחברו אינן ניתנים לקיזוז בדרך כלל באותה שנה אל מול הרווח ממכירת נכסים שמימנו את תשלום הערבות. רשויות המס בדרך כלל יטענו כי העיתוי של הרווח ממכירת הנכסים והמס לתשלום הינו מיידי בעוד שההפסד הנובע מתשלום הערבות יותר בקיזוז רק לאחר שנים רבות כאשר לא תינתן האפשרות לקזזו את מול רווחי העבר ממכירת נכסים שמימנו את ההפסד.
מקרים מובהקים אלו שיוצרים חוסר הוגנות כלכלית כלפי הנישום כתוצאה מעיתוי ההכרה בהפסד, מחייבים שינוי חקיקתי אשר יאפשר קיזוז הפסדים לאחור אל מול הכנסה אשר אובדנה יצרה הפסד זה.