החל מהיום יוכלו בתי עסק לבחור את שירות הסליקה המתאים להם ולשלם רק עבורו

עד כה אִפשר כל מסוף סליקה לבצע את כל סוגי העסקאות בכרטיס חיוב, גם אם לבית העסק לא היה כל צורך בחלקם או אף ברובם
ועדת הפרוטוקול – ועדה שהוקמה כדי ליישם את החלטות הוועדה לכרטיסי חיוב[1] – השלימה בתהליך מואץ את התאמות הפרוטוקול[2] הנחוצות להטמעה מודולרית, והחל מהיום יוכל כל גורם לאורך שרשרת ביצוע העסקה לקבל שירותי סליקה מותאמים לצרכיו ולשלם רק עבורם. לדבר חשיבות מיוחדת עבור בתי עסק קטנים, גורמים שחלקם לא כיבדו עד כה כרטיסי חיוב עקב עלות ההקמה והתפעול של מסוף סליקה.

עד כה אִפשר כל מסוף סליקה לבצע את כל סוגי העסקאות בכרטיס חיוב, גם אם לבית העסק לא היה כל צורך בחלקם או אף ברובם. מסופים אלה עלו לבתי העסק כמה מאות שקלים, וחלק מעלותם נבע מכך שהם אִפשרו לבצע את כל סוגי העסקאות. זאת ועוד, הצורך לתמוך בכל סוגי העסקאות יצר חסם כניסה בפני גורמים אחרים לאורך שרשרת ביצוע העסקה בכרטיס חיוב.

החל מהיום פרוטוקול "אשראית" תומך בהטמעה מודולרית: הוא מאפשר לגורמים הפועלים לאורך השרשרת לבחור ולהטמיע רכיבים בהתאם לצורכיהם – אם במסוף ואם בשרת מרוחק (אצל המנפיק, הסולק או המעבד) – ולשלם רק עבורם. צעד זה נשלם ערב המעבר לתקן EMV, ולכלל הגורמים הפועלים לאורך השרשרת יש הזדמנות לנצל את השינוי כדי להוזיל עלויות ולהתאים לצורכיהם את המוצרים והשירותים הניתנים כיום. בתי עסק יוכלו להטמיע את השינוי במסופים חדשים או במסופים שהם ישדרגו. המסופים הקיימים יוסיפו לתמוך בכלל עסקאות הסליקה.

דוגמאות לאפשרויות שייפתחו בעקבות השינוי:

v בתי עסק וסולקים יוכלו לתמוך בעסקאות חיוב מיידי (דביט) בלבד;

o ללא צורך לתמוך בעסקאות תשלומים, מועדונים, עסקאות בכרטיס לא נוכח, קרדיט וכו'.

v יצרנים יוכלו לפתח מסופים בתצורות ייעודיות לבתי עסק ולמגזרי פעילות ספציפיים;

o מסופים שתומכים רק בעסקאות דלק, ללא פונקציות תשלומים שאינן רלוונטיות לעסקאות אלו.

o מסופים שתומכים רק בעסקאות כרטיס לא נוכח ולהפך.

o מסופים ייעודים למגזר המלונאות, כגון מסופים שתומכים בעסקאות מט"ח ובניהול סיכונים מותאם לסוגי העסקאות במגזר.

v מעבדים יוכלו לתמוך באופן חלקי או מלא בסוגי כרטיסים, מותגים ושירותי ערך מוסף;

o מעבדים חדשים יוכלו לתמוך בחלק מהמותגים או מסוגי הכרטיסים המונפקים ולהציע שירותי ערך מוסף חדשים לבתי העסק, לסולקים ולמנפיקים.

v מנפיקים יוכלו לבחור את השיטה לאימות הלקוח בנקודת הקצה;

o אימות באמצעות הקלדת PINCODE, מספר זהות, הקלדת נתון מזהה, כתובת הלקוח, ועוד.

מנהלת המחלקה לחשבות ולמערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל, עירית מנדלסון: "צעד זה משלים את הסרתו של חסם משמעותי שהתקיים בשוק ומקדם את השוק כולו לעבר תחרות משוכללת שתיטיב עם כלל הגורמים לאורך שרשרת ביצוע העסקה, ובפרט עם בתי העסק בישראל. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות בשוק, ובמידת הצורך ינקוט צעדים נוספים לקידום התחרות בשוק הסליקה".

[1] ועדת הפרוטוקול מורכבת מנציגי הסולקים, המנפיקים, המעבדים והמתגים הפועלים לאורך השרשרת של ביצוע עסקה בכרטיס חיוב בישראל, וכן מבעלי עניין נוספים בפרוטוקול (כגון ספקי שירות Payment Gateway, יצרנים, מפיצים וארגונים בין-לאומיים).

[2] ב-09 במאי 2017 פרסם בנק ישראל מסמך שכותרתו "רכיבי החובה והרשות בפרוטוקול", וזה מתווה את המדיניות ליישום הפרוטוקול בשוק כרטיסי החיוב.​