10 עובדות מפתיעות על השימוש בהמחאות בישראל ובעולם מאת שי פרמינגר, מנכ"ל ERN סליקת תשלומים

שי פרמינגר, מנכ"ל ERN סליקת תשלומים

פסח בישראל מהווה הזדמנות להתחדש, ונחשב חג הקניות עבור מרבית הישראלים. מנתוני חברת ERN סליקת תשלומים הסיבה לגידול בשימוש בצ'קים נובעת בין היתר הודות לאישור אחת הרפורמות המעניינות ביותר בשוק ההון שעברה ב-2016 והיא חוק הסליקה האלקטרונית, המעניק הקלה משמעותית של הליך ההפקדה בנייד עבור ציבור הצרכנים העושה שימוש בהמחאות.

המעבר מסליקה פיזית של צ'קים לסליקה אלקטרונית כבר מיושם בשנים האחרונות במספר מדינות בעולם, ועכשיו תורה גם של ישראל. אמנם הרפורמה הולכת רק חצי דרך ומאפשרת צ'ק חצי דיגיטלי, אבל עד שיושלם לחלוטין המהלך, הנה עשר עובדות שיפתיעו אתכם על השימוש ב'צקים בישראל.

שימוש בהמחאות בישראל הוא שכיח יותר ממה שנדמה לנו. מנתונים שנאספו על ידי ERN סליקת תשלומים עולה כי ישנה עלייה של 21% בהיקף השימוש בצ'קים ב- 2015 בהשוואה ל- 2009: בשנת 2009 היקף השימוש בצ'קים עמד על סכום של 727 מיליארד שקלים לעומת 880 מיליארד שקלים ב-2015.
השימוש בהמחאות בישראל שכיח גם בעסקים גדולים. הרבה מאתנו סבורים, ולא בצדק, שאנחנו משלמים בהמחאות לבעל הדירה, לחוג של הילד או לבעלי עסקים קטנים. למעשה, היום כמעט כל הרשתות הגדולות בענפים שונים (ביניהם מזון, אופנה ועוד) מאפשרים תשלום בהמחאות. כך למשל היקף השימוש בצ'קים בקמעונאות עמד על 108 מיליארד ₪ בשנת 2015 (כ- 18% מסך עוגת התשלומים בקמעונאות).
בחלק ניכר ממשקי הבית בישראל הצ'ק הוא אמצעי התשלום העיקרי. לכ-16% ממשקי הבית אין כלל כרטיס אשראי (במגזר הערבי הנתון מטפס ל- 47%ממשקי הבית), וזאת ממספר טעמים: הרגלי צריכה, הגבלות של הבנק, מצב סוציו אקונומי ומסגרות אשראי נמוכות, מה שהופך את השימוש בצ'קים לאמצעי התשלום העיקרי.

שימוש נרחב בצ'קים אינו מאפיין רק את ישראל, אלא מדובר במגמה עולמית. כך למשל בארה"ב - 33% מהעסקאות בארה"ב מבוצעות בצ'קים (נייר), בנוסף, 61% מעוגת התשלומים הם בצ'ק דיגיטלי (ACH) - מה שאומר ש 94% התשלומים בארה"ב מבוצעים בצ'קים (היתרה: כ-3% בכ. אשראי, ו-1% בכרטיסי דביט).
שימוש בצ'קים הוא אחד מהאמצעי התשלום הבטוחים שיש. האמצעים הטכנולוגיים שפותחו בשנים האחרונות, לצד כניסת חברות (דוגמת ERN סליקת תשלומים( אשר מאבטחות את התשלום במעמד העסקה, הפכו את הצ'קים לבטוחים ממש כמו כרטיסי אשראי מנקודת המבט של בתי העסק.
כ-54% ממשקי הבית בישראל במצב של משיכת יתר (אוברדראפט) בחשבונם לפחות חודש אחד בשנה האחרונה. בשליש ממשקי הבית זה היה המצב במרבית השנה. הדבר מעיד על מצב הצריכה הפרטית במשק ועל מחנק האשראי. הציבור זקוק לאשראי חוץ בנקאי, מעבר למסגרת האשראי בבנק ובחברות כרטיסי האשראי והצ'קים הינם האפשרות הזמינה ביותר לכל בעל חשבון בנק בישראל. אפשרות זו חשובה בעיקר לאוכלוסייה ממעמד סוציו אקונומי בינוני ונמוך (עשירונים 3-8) שמתקשה בעמידה במסגרת האשראי, להמשיך ולקיים את רכישותיה.

ישראלים נוטים לשלם באמצעות צ'קים סכומים הגבוהים בהרבה מאלה המשולמים באמצעות כרטיסי אשראי. והנה הנתונים: עסקה ממוצעת בצ'ק בישראל עומדת על סכום של 7,708 ₪ בשנת 2015 ,לעומת 7,208 ₪ בשנת 2014) ועסקה ממוצעת בצ'ק בענף הקמעונאות בישראל עומדת על סכום של 1,500₪ וזאת לעומת העסקה הממוצעת בכרטיס אשראי שעומדת על סכום של 231 ₪ בשנתיים האחרונות.
נשים משתמשות יותר בצ'קים. ייתכן וזאת מהסיבה הטכנית שפנקס הצ'קים נכנס לתיקי הנשים ולא לארנקי הגברים. בנוסף, יש שני סוגי אוכלוסייה שמשתמשים בצ'קים: כאלה שזהו אמצעי התשלום העיקרי שלהם וכאלה שמבצעים רכישות חד פעמיות גדולות (לדוגמא: חומרי בניין, קרמיקה, תיקון במוסך, מוצרי חשמל ורהיטים), על מנת שלא "לסגור" את מסגרת האשראי בבנק או בכרטיס האשראי.
בכל שנה מוצגים בבנקים בישראל כ-113 מיליון צ'קים. יש לזה כמה הסברים: הצ'ק מאפשר גמישות בתאריכי התשלום. למשל, ניתן לשלם תיקון פחחות בצ'ק דחוי אחד ל- 90 יום, עד שמקבלים את הכסף מהביטוח, פעולה שלא ניתנת באמצעות כרטיס אשראי. בנוסף, לצ'ק אין מסגרת אשראי, כך שגם צרכנים בעלי הכנסה גבוהה יכולים לשלם עסקות ריהוט או מוצרי חשמל בסכומים גבוהים (לעיתים כמה עשרות אלפי שקלים) מבלי לסגור את מסגרת כרטיס האשראי שלהם.
פנקסי הצ'קים מונפקים עם הכיתוב "למוטב בלבד" כברירת מחדל אלא אם הלקוח מבקש אחרת, זאת בעקבות שינוי חקיקתי שנעשה בשנת 2012 וזאת על מנת למנוע מקרים של גלגול צ'קים והלבנת הון.