אבי שמחון: "למדינת ישראל יש חוסר בטחון עצמי בנושא הכלכלה"

דברי המשתתפים בכנס "מימון מוניציפלי" של יריד החדשנות Muni Expo שהתקיים במסגרת ועידת מרכז השלטון המקומי וקק"ל
אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה: "למדינת ישראל יש חוסר בטחון עצמי בנושא הכלכלה"
אמנון נויבך, יו"ר הבורסה לניירות ערך: "המערכת הרגולטורית לא מסוגלת להתמודד עם השקיפות שיש בשוק ההון ולוקחת הלוואות מגופים מוסדיים לא שקופים"

"אנחנו כבר 14 שנה ברציפות עם עודף גדול בחשבון השוטף וקשה לנו לעכל זאת מאחר ואין לנו מספיק ביטחון עצמי כלכלי. רק לסבר את האוזן, העודף בשנה שעברה עמד על כ- 14 מיליארד דולר. עכשיו למדינת ישראל יש אתגר גדול כיצד לתרגם את העודף הזה לרווחה עבור כלל תושבי מדינת ישראל". כך אמר היום אבי שמחון יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה בכנס "מימון מוניציפלי" של יריד החדשנות Muni Expo שהתקיים היום במסגרת ועידת מרכז השלטון המקומי וקק"ל.

עוד אמר שמחון כי, "אנחנו צופים ששנת 2017, תהיה שנה טובה, אבל לא מדהימה, עם צמיחה של 3.5%, דבר הממקם אותנו מבחינת היציבות הפיסקאלית מעל פינלנד, צרפת, שוודיה ואנגליה. מבחינתנו זה פשוט נס. אך, למדינת ישראל עדיין יש חוסר בטחון בכל הנושא הכלכלי ולצערי לאף אחד אין אינטרס להגביר את הביטחון העצמי כמו: בנק ישראל ואגף התקציבים באוצר".

"אבי שמחון אמר שיש עודף מצטבר, אבל לראש הממשלה ולשר האוצר אין אסטרטגיה כלכלית להקטנת העוני בישראל", כך אמר היום צבי אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל ודיקן ביה"ס לכלכלה ומנהל עסקים במרכז הבינתחומי בפאנל בנושא: "האם המיתון בדרך? מה עוצר את הכלכלה הישראלית? שהתקיים ביריד היום. עוד הוסיף אקשטיין כי "מדינת ישראל בעשור האחרון ממשיכה ברמת תעסוקה גבוהה יותר, אך לא משקיעה בכל מערכת התחבורה בכלל ובתחבורה הציבורית בפרט אין תשתיות ואין אסטרטגיה וחבל". לשאלה "האם לדעתו הוא צופה מיתון?, ענה אקשטיין שלא יהיה מיתון". גם אוהד מראגי, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר חושב שהמשק נמצא במצב טוב אך לא טוב מאוד ולדעתו אין מספיק השקעות יצרניות. "כאחד שחווה משברים רבים בחיי המקצועיים המשבר של שנת 2000, 2008 אני אומר שכדי לצאת ממשבר צריך שיהיה לנו ארגז כלים ומוכנות לבצע רפורמות."
במסגרת הפאנל נתן אורי גרינפלד הכלכלן והאסטרטג הראשי של פסגות את התחזיות שלו לשנת 2017 ואמר אם מסתכלים על חצי הכוס הריקה במונחים של נפש אנחנו מאוד דומים לארה"ב ואירופה ואם נמשיך ככה לא נראה צמצום בפערים, צריכה להיות צמיחה מהירה יותר. לשאלה איך זה ייתכן שיש בתי אב שבהם שני הצדדים עובדים ועדיין נכנסים למעגל העוני? ענה גרינפלד, "מדינת ישראל צריכה תוכנית ארוכת טווח שתמצא דרכים להגדיל את הפיריון ואת ההשכלה. נקודה נוספת בסופו של דבר הצמיחה מבוססת על הצרכן הפרטי שהפך לקטר של המשק, זה לא יכול להמשך וצריך למצוא מנועי צמיחה אחרים".

אמנון נויבך, יו"ר הבורסה לניירות ערך: "לצערי, המערכת הרגולטורית במדינת ישראל לא מסוגלת להתמודד עם השקיפות הקיימת בשוק ההון ולוקחת הלוואות מגופים לא שקופים. המפקחת על שוק ההון, הביטוח והחיסכון מפקחת רק על החיסכון והביטוח ואינה מפקחת על שוק ההון. למדינת ישראל אין אסטרטגיה כלכלית והיא לא משתמשת בשוק ההון, כאשר היא מוציאה את ההשקעות של הציבור החוצה".

חיים ביבס יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין רעות: התחדשות עירונית מחזקת מרכזי ערים, מושכת אוכלוסיה צעירה ומהווה נדבך חשוב בתכנון העירוני. עבור הרשויות, המשמעות של תוספות הבניה היא בניית מוסדות חינוך, תשתיות נרחבות, מקומות חניה ועוד. לצורך כך על היזמים לשלם את היטל ההשבחה בכדי שהרשויות יבטיחו פיתוח התשתיות בהתאם.

לשאלה האם הורדת המיסוי היא הפתרון לעידוד הצמיחה במשק? הרי כחלון נבחר על טיקט חברתי והורדת מיסים תביא לו אהדה ציבורית, ענה צבי אקשטיין, "אני לא יועץ תקשורת אני כלכלן, וכלכלן אני אומר לכם שיש לנו את רמת מיסוי כוללת נמוכה יחסית לתל"ג ויש לנו עודף בממשלה שנותנת הכי מעט שירותים יחסית לתל"ג. במקום להוריד מיסים כחלון צריך להשקיע בתחבורה ובתשתיות". גרינפלד הוסיף כי הממשלה החליטה לטפל בבעיה אבל מתקשה להוציא את זה לפועל ברמת התכנון".