שיפור בכלכלה הרוסית לפי אקסלנס

השפעת המדיניות הכלכלית הצפויה של טראמפ

ארה"ב: אפקט טראמפ וגלגל המזל
בפעם האחרונה שטראמפ היה מעורב במשחקי מזל, זה נגמר בפשיטת רגל, אבל לפחות בנתיים נראה כי "הקלפים" ממשיכים להאיר לו פנים. אומנם התקשורת עדיין עוסקת בהתערבות של רוסיה בבחירות בארה"ב והרצון של מוסקבה לראות את טראמפ כנשיא, אבל מהר מאוד כולם יחזרו כמו תמיד – פשוט לעסוק במצב הכלכלי (וכשהמצב הכלכלי לא עובד פשוט עוברים לעסוק במצב הבטחוני אבל בד"כ לא להפך).
בנתיים מדד מנהלי הרכש היצרני – ISM, עלה בחודש דצמבר לרמה הגבוהה מאז סוף שנת 2014. מה הקשר בין עלייה במדד למזל אתם שואלים? ובכן למדד מנהלי הרכש היצרני יש קשר ארוך שנים, עם הצמיחה הכלכלית. למרות שענף הייצור מהווה רק 10% מכלכלת ארה"ב, המדד נחשב לאחד הסממנים החשובים יותר המאותתים על מצבה של הכלכלה. החשש הגדול היה כי בעקבות התחזקות של הדולר, הייצור האמריקאי ייפגע כפי שקרה בכל הפעמים הקודמות ואיתו המדד. אבל הפעם הקורלציה השלילית נשברה, הדולר מתחזק ואיתו המדד. הסיבה היא שהפעם ההתחזקות של הדולר מתרחשת במקביל לעלייה במחירי הסחורות ולא להפך (בד"כ כאשר הדולר מתחזק הסחורות נחלשות). שבירת הקורלציה השלילית בין השניים (דולר וסחורות) אירעה מפני שגם הראלי בסחורות וגם הראלי בדולר, נובעים מבחירתו של טראמפ לנשיא.
אנחנו אומנם בספק שהמגמה תימשך על פני הזמן (ראו סקירתינו השנתית) אך לפחות היא תתקיים ברבעונים הקרובים. בשורה התחתונה נרשמה עלייה רוחבית בכל הסעיפים (מלבד מלאים והמשלוחים). סעיף המחירים שעלה ב-11 נק' לרמה של 65.5 וההזמנות החדשות והייצור גם הם עלו לרמות של 60.2 ו-60.3 בהתאמה.

גם מקבילו של המדד ה- ISM בתחום השירותים, מצליח לשמור על רמתו הגבוהה, ונותר בחודש דצמבר ברמה של 57.2, שיא מאז אוקטובר 2015. בלטה במיוחד העלייה ב-5 נק' בסעיף ההזמנות החדשות לרמה של 61.6.

השכר ממשיך לעלות – מלבד מדדי מנהלי הרכש, גם דוח התעסוקה שהתפרסם ביום שישי האחרון הראה סממנים של התחממות הכלכלה. אומנם יצירת המשרות יצאה מתחת לצפי (156 אלף לעומת צפי ל-175 אלף) אבל עדיין מדובר בסכום מכובד בהתחשב בתיקון כלפי מעלה של 19 אלף משרות בסכום נטו של החודשיים אוקטובר-נובמבר. נציין את העלייה החדה בענף הייצור של 17 אלף משרות, לאחר ירידה ממושכת של 4 חודשים ברציפות. נראה כי הסקטור מצליח להתאושש על אף התחזקות הדולר, ובהתאם לעלייה במחירי הסחורות. הנתון בהחלט תואם את נתוני מדד מנהלי הרכש.

מלבד המשרות החדשות, יש להקדיש חשיבות מירבית לעלייה בשכר ממוצע לשעה שברמה שנתית עלה ב-2.9%, הקצב המהיר מאז 2009. ברמה חודשית, עלה השכר ב-0.4% לעומת צפי של 0.3%. התחממות המחירים בשוק העבודה מעיד על כך ששוק העבודה "הדוק" ביותר ועל כן בפד אמורים להיות מרוצים מהחלטתם להעלות את הריבית בחודש דצמבר 2016. אמנם שיעור האבטלה עלה קלות ל-4.7%, אבל עדיין מדובר ברמה של תעסוקה מלאה לפי הפרמטרים של הפד. שיעור ההשתתפות גם הוא עלה קלות ל-62.7%.
בסיכום שנתי, נרשמה ב-2016 תוספת של 2.2 מיליון משרות חדשות, לעומת 2.7 ו-3 מיליון ב-2015 וב-2014 בהתאמה. כך יוצא שבממוצע, נוספו 180 אלף משרות חדשות בכל חודש במהלך השנה שעברה. מה שאולי מעט מדאיג פה הוא שגם בארה"ב, כמות עובדי מדינה עלתה ב-183 אלף ב-2016, רמת השיא מאז 2007 בעוד שבמגזר הפרטי נוספו 1.974 מיליון עובדים חדשים בלבד, הרמה הנמוכה מאז שנת 2010.

הפחתת מיסים בארה"ב תאיץ את עליית הריבית – עכשיו גם פרוטוקול החלטת ריבית הפד, מאשר כי הוועדה המוניטרית לוקחת מאוד ברצינות את המדיניות הכלכלית של הנשיא החדש.
מפרוטוקול החלטת הריבית לחודש דצמבר עולה כי מדיניותו הצפויה של טראמפ לא השפיעה רק על ציפיות השוק אלא שגם על ציפיות של מקבלי ההחלטות בפד. מספר חברים בוועדה טענו כי ייתכן שהבנק הפדרלי יאלץ להעלות ריבית בקצב מהיר יותר במידה והקונגרס יעביר את הצעתו של טראמפ להוריד מסים.
עם זאת, גם הם מדגישים כי זה עדיין מוקדם מדי בשביל להסיק מסקנות לגבי אופיה והשפעתה של המדיניות הפיסקאלית על הכלכלה האמריקאית. בתרגום חופשי טוענים בפד כי החששות מפני עלייה מהירה מידי של האינפלציה והתחממות ייתר של הכלכלה, עשויים בהחלט להתקיים נוכח המדיניות המאתגרת בה הבטיח הנשיא החדש לנקוט.
אנחנו עדיין מעריכים כי גם במקרה שבו האינפלציה תואץ מהר יותר בשלב ראשון, בפד ימשיכו לשמור על איפוק בכל הנוגע להעלאת הריבית (לא יותר משתי העלאות ריבית בשנת 2017) ורק בגלל אותו חשש שתמיד ירדוף את הבנקים המרכזיים והוא העלאת ריבית מהירה מידי. בסך הכל סוגיית התחזקות הדולר מדאיגה את הפד והיא מוגדרת כגורם סיכון. גם סוגיית העלייה המהירה בשווקים הפיננסים מדאיגה את הפד שכן, טוענים כי יש לפעול בזהירות ולבחון את ההשלכות. נדגיש כי בפרוטוקול ציינו כי קצב העלאת הריבית יהיה הדרגתי, דבר שבהחלט הרגיע את השוק ותמך בעליות בשוק המניות והתמתנות בתשואות אג"ח.

בנוגע לתחזיות הרבעוניות של הפד, רוב חברי הפד מסכימים כי יתכן שיעור צמיחה גבוה מזה שצפוי על ידי הפד במידה וטראמפ יוציא לפועל את המדיניות הפיסקאלית המרחיבה. הם הוסיפו כי נלקח בחשבון הצפי להפחתת מסים והגדלה בהוצאות בתחזית הצמיחה.

שוק מניות תוסס
כלל הסקטורים במדד S&P500 (מלבד שירותי טלקום) ממשיכים להנות מהראלי שהחל בסוף שנה שעברה. השבוע הראשון לשנת 2017 היה חיובי במיוחד כאשר בלטו העליות בצריכה המחזורית, שירותי בריאות וטכנולוגיה. בנוגע לשירותי בריאות, אחרי שנת 2016 לא טובה, המשקיעים מחפשים את הסקטורים הזולים. לגבי הצריכה המחזורית, פשוט יש מניה עם משקל גדול מאוד, AMAZON, שעלתה בשבוע שעבר בכ-6% לאור דיווח על עונת מכירות טובה מאוד, והקפיצה יחד עמה את כל הסקטור.
כך המדד האמריקאי מצליח לשבור שיא היסטורי חדש, למרות התמחורים הגבוהים, למרות החשש מקצב העלאת ריבית מהירה יותר של הפד ולמרות הראלי של הדולר. גלגל המזל של טראמפ, ממשיך להאיר לו פנים, כאשר נתוני המאקרו תומכים ופרוטוקול החלטת ריבית, נתפס מעט יוני וצינן מעט את ההתלהבות.

שוק אג"ח מחזיק מעמד- בשבוע הראשון לשנה, תשואות אג"ח בארה"ב השתנו קלות במצטבר השבועי. עליית תשואות ביום שישי לאור דו"ח תעסוקה שמעיד על שוק עבודה רותח, קיזזה את הירידה ביממה הקודמת שנוצרה לאחר פרוטוקול החלטת הריבית. בטווחים הארוכים, תשואות אג"ח ירדו במהלך השבוע כאשר בטווחים ל-10 שנים נרשמה ירידה של כ-3 נ.ב. מנגד, בטווחים הקצרים תשואות אג"ח דווקא עלו, כאשר בטווח של שנתיים, הן עלו ב-2 נ.ב.

נתוני מאקרו טובים בגוש האירו - שלב א' בתהליך ההתאוששות בעיצומו.
דראגי יכול להירגע, לפחות לעת עתה, כי אפקט הירידה במחירי הנפט שהשפיע לרעה על האינפלציה בגוש האירו - מתפוגג. בחודש דצמבר, מדד המחירים לצרכן המשיך להתחזק ועלה לרמה שנתית של 1.1% YOY, מעל הצפי ומעל הנתון הקודם של 0.6%. מדובר ברמה הגבוהה מאז ספטמבר 2013. ליבת המדד עלתה ב-0.9% YOY, מרמה של 0.8%, לשיא של 4 חודשים. כדי לנסות ולהמחיש את חשיבותו של סעיף האנרגיה למדד המחירים, אולי נזכיר כי במהלך 8 חודשים הראשונים לשנה, שיעור האינפלציה בילה בטריטוריה שלילית. סעיף האנרגיה בתקופה זו עמד של שיעור שנתי שלילי של מינוס 5-9%. השיעור השינוי השנתי בחודש דצמבר כבר רשם עלייה של 2.5%, לעומת 1.1%- עד חודש נובמבר. נדגיש כי גם הפיחות האדיר של האירו משחק תפקיד מרכזי במהלך של רמת המחירים ותורם לעלייה.

התשואות מתקשות להגיב לעלייה באינפלציה- ביום שלישי, אותו יום של פרסום המחירים, תשואות אג"ח ל-10 שנים עלו בכ-8 נ.ב. בלבד ועד סוף השבוע עדיין נותרו מתחת לרמה של 0.3%. מדוע העדר התגובה? הסיבה היא השוני בין כלל מדינות הגוש. בעוד שגרמניה מובילה בשיעור האינפלציה, באיטליה וצרפת המחירים עדיין מדוכאים. כמה שבגרמניה יתחילו ללחוץ על הפסקת המדיניות המוניטרית המאוד מרחיבה, במדינות כמו איטליה עדיין צריכים אותה ולא רק שהריבית לא הולכת לעלות עוד הרבה זמן, אלא שלפחות עד סוף שנה הודיעו שימשיכו לרכוש כמויות עצומות של אג"ח. אז מה אם בגרמניה יש אינפלציה? הריבית לא הולכת לעלות. נוסיף כי כמה שהמדד הכללי עלה, אינפלציית הליבה מתקשה להתרומם.

כמו בשאר המשתנים המאקרו כלכליים, קיים שוני משמעותי בניתוח לפי מדינה. בספרד וגרמניה נרשמה עליית מחירים חדה לעומת זו של איטליה וצרפת. בספרד עלו המחירים ב-1.4% YOY מרמה של 0.5%. נדגיש כי שם אחוז המיסוי על מחיר הנפט נמוכים יותר לכן הירידה במחיר החבית משתקפת באופן ניכר. בגרמניה עלה שיעור אינפלציה השנתי לרמה של 1.7% מרמה של 0.7% בחודש הקודם. בצרפת, העלייה הייתה מתונה בהרבה, 0.8% מרמה של 0.7%. גם באיטליה נרשמה עליית מחירים יפה, אבל עדיין הרמות האבסלוטיות נמוכות, כאשר המדד עלה לרמה של 0.5% לעומת 0.1%.

נתון פחות מעודד התקבל בענף הקמעונאות, שכן המכירות ירדו ב-0.4% בחודש נובמבר, אך יש לקחת את הנתון בזהירות שכן מדובר בתיקון אחרי העלייה החדה מחודש אוקטובר. ברמה שנתית נרשמה עלייה של 2.3%. בכל זאת, הסנטימנט מצליח להשתפר, שכן לפי סקר הסנטימנט העסקי שמבצע הנציבות האירופית, נרשם שיפור לרמה הגבוהה מזה 6 שנים (107.8)!

הדובדבן שבקצפת מגיע על ידי מדד מנהלי הרכש המשולב (יצרני+ שרותים) שרושם שיא של 5 שנים לרמה הגבוהה מאז שנת 2011, 54.4.
הרבה זמן שהנתונים לא היו כה מעודדים, עובדה בהחלט מבורכת בעיקר בשנה שתתאפיין בתנודתיות לאור ריבוי האירועים הפוליטיים.

בנקים משחררים לחץ בגלגלים- ב-23/12, יום לפני "חופשת החגים", שני בנקים גדולים באירופה שבלטו בשנת 2016 לאור ביצועם הכושל, הגיעו להסדר מול הרשויות האמריקאיות בפרשת מכירת subprime בתת מחיר ולהבעיר את הלהבות בתקופת המשבר 2008. באותה פרשה, מספר בנקים אמריקאים כבר נקנסו ועוד אירופאים ממתינים בתור. העיקר שדויטשה בנק וקרדיט סויס הגיעו להסדר וישלמו סכום נמוך יותר מזה שנקבע מלכתחילה. בחודש ספטמבר, הודיעו כיDB יאלץ לשלם 14 מיליארד דולר וכך המניה ירדה לשפל הסטורי. מאז הצליחה להתאושש לאור תנאי שוק תומכים כמו עליית תשואות והתהללות העקום, יחד עם שמועות לטייפרינג שהחלו להישמע ברבעון השלישי.
תחת ההסדר,DB ישלם 7.2 מיליארד דולר כאשר 3.1 מיליארד ישולמו למחלקת המשפטים בארה"ב והיתרה תועבר לצרכנים ולקוחות שנפגעו ממשבר ה-subprime, על ידי הקלות במרווחים. מבחינת מאזנים, DB ידווח על הפסד מהעסקה של 1.2 מיליארד דולר. הצעד הוא מבורך בעיניי השוק שכן, מסיר מעט את רמת האי-וודאות שרדפה אחרי הבנק בשנה האחרונה, למרות שקיימות עוד פרשיות בדרך שטרם נפתרו. עם זאת, הקנס יהווה פגיעה קשה ברווחי הבנק למשך תקופה של שנים.
לאחר פרסום העסקה, מניית DB קפצה בחדות אך לאחר מכן ירדה. מאז היא עלתה ב-2.9%. בשנת 2017 כבר עלתה ב-6%. מבחינת יחס הון סיכון (tier 1ratio), הבנק היה צפוי לסיים את שנת 2016 עם רמה של כ-11, רחוק מהיעד של 12.5 שנקבע לשנת 2018.

במקרה של קרדיט סויס, הבנק הסכים לשלם 5.28 מיליארד דולר שמתוכם 2.48 מ' יועברו לרשויות האמריקאיות ו-2.8 מ' ישולמו לבעלי דירות וקהילות שנפגעו בזמן המשבר כתוצאה מהצניחה במחירי הנדל"ן. במקרה של CS, הבנק ידווח על עלות של 2 מיליארד דולר שינוקה מהרווחים של הרבעון הרביעי. מאז מועד פרסום העסקה, מניית CS עלתה בכ-5% ובשנת 2017 כבר עלתה בכ-9%.
עד סוף שנת 2016, DB צפוי להציג ירידה ברווחים של 27%, זאת לאחר ירידה של 71% בשנת 2015. בשנת 2017 הצפי הוא לעלייה של 72% לפי הערכות בלומברג. בנוגע ל-CS, הבנק צפוי להציג ירידה ברווחים של 26% בשנת 2016, זאת לאחר ירידה של 79% בשנת 2015.

בהקשר של הבנקים והרגולציה, בסופ"ש שעבר, ועדת בזל המורכבת מנגידים ומפקחים על הבנקים במדינות העולם הייתה אמורה להתכנס כדי לשים חותמת סופית לרפורמות בזל 3. ההסכם ידרוש בין השאר רמת הון של הבנקים גבוהה יותר וזה עשוי להקשות עליהם. הדחייה בהחלט גם מקנה מרווח נשימה לרבעון הקרוב. הסיבה לדחייה היא אי הסכמה בסוגיות שונות של הרפורמה.
כפי שאני ממליצים בתקופה האחרונה, הנסיבות תומכות בהמשך הביצוע של הבנקים במהלך שנת 2017.

בפעם נוספת ממליצים על רוסיה
בסקירה השנתית שהוצאנו לפי שבועיים, היינו מאוד חיוביים על רוסיה והצפי להתחזקות כלכלית שלה ושל המטבע שלה. חלק מלקוחותינו שאלו בתמימות האם זו עדיין הזדמנות גם לאחר עלייה של 52% בשנה החולפת.
האמת היא שגם באמצע 2016 (סקירה שבועית 1.6.16) נתנו המלצה מאוד חיובית לגבי שוק המניות הרוסי שמאז עלה בכמה עשרות אחוזים (ממועד זה מדדRTS עלה בעוד 32%) ובסך הכל אנחנו ממשיכים לזהות ברוסיה הזדמנות השקעה אטרקטיבית גם בשנת 2017. עד כה חלק ניכר מהעליות בשוק המניות הרוסי התרחשו הודות לעלייה במחיר הנפט שהרי אנרגיה מהוה מעט יותר מ50% מהמדד. עם זאת, להערכתינו, מלבד מקום נוסף להתחזקות של חברות אנרגיה, אנו רואים מקום להתחזקות בסחורות וחומרים ובעיקר במטבע.

ההשקעות חוזרות לרוסיה - עוד לפני בחירתו של דולנד טראמפ לנשיא ארה"ב, מה שעורר את הציפיות להתחממות היחסים בין המערב לרוסיה, חברות מערביות כבר הימרו על התחזקות מחודשת של הכלכלה שם. אחרי שנתיים של מיתון קשה חברות חוזרות להזרים כספים אדירים לאזור. ענקיות הציוד לבית, איקאה השוודית ו-"Leroy Merlin" הצרפתית משקיעות מיליארדים בחנויות חדשות ומפעלים. פייזר האמריקאית בונה מפעל תרופות חדש וחברת המזון Mars מרחיבה את פסי הייצור שלה למוצרים נוספים.
חברות רבות שנותרו ברוסיה, קיצצו שם את הפעילות המקומית אבל עכשיו זה הזמן להגדיל השקעות ולנצל את היתרון של ההתעוררות הכלכלית ושל המטבע החלש. יש המעריכים כי כיום זול יותר לייצר ברוסיה מאשר בסין ולכן לא פלא שבמוסקבה מצפים לראות את ההשקעות גדלות במהירות. את שנת 2016 סיימה רוסיה עם השקעות כפולות ככל הנראה (9 מיליארד דולר ב-9 חודשים) לעומת השנה הקודמת אבל בשנתיים הקרובות צפויה קפיצת מדרגה משמעותית הרבה יותר.
מלבד השקעות בקימעונאות וייצור, אי אפשר להתעלם מרוסיה כמעצמת אנרגיה ולכן כאשר הנפט מתחזק, לא פלא שסקטור האנרגיה ממגנט אליו השקעות מחדש. לדוגמא אפשר להזכיר את מכירת 19.5% מחברת Rosneft לGlencore- לממשלת קאטר. בנוסף צפויה האצה של השלמת צינור הנפט מסיביר לסין שהראשון יסתיים בשנת 2017 והשני בשנת 2018. ברמת המאקרו ההשקעות בנכסים קבועים הולכת וגוברת שכן ברבעון השלישי צמחו ב-0.3% YOY לעומת התכווצות של 3.9% שנתי ברבעון השני בשנת 2016.

התייצבות לאחר הקריסה – קריסת המטבע ובריחת המשקיעים הובילה לאינפלציה של 17% בשיא! בנתיים שיעור האינפלציה ירד לרמה של 5.4% (הרמה הנמוכה מאז אוגוסט 2012, מתקרב ליעד של 4%), ההכנסה הריאלית עולה, הבנק הרמכזי צפוי להמשיך ולהוריד את הריבית המוניטרית ולהקל על תנאי אשראי (כיום עומדת על 10%). מחירי הנפט והסחורות ימשיכו לתמוך בכלכלה ובמאזן התשלומים, במקביל צפויה התאוששות בביקושים המקומיים. גם מדיניות החוץ צפויה להיות פחות עויינת כלפי רוסיה, בנתיים חיזוק הקשרים הוא בעיקר למזרח התיכון ולסין אבל אי אפשר להתעלם מהפוטנציאל לחיזוק היחסים עם ארה"ב והפשרת הקשרים עם אירופה.
כך, עם הצפי להתייצבות בכלכלה המקומית והעלייה ברווחי החברות, התמחור הזול בשוק המניות הרוסי הופך אותו לאטרקטיבי עוד יותר.

גם הרובל מראה סימני יציבות - אמנם מדיניות הפד ועלייה בתשואות בארה"ב מהווה סכנה לשער החליפין של הרובל לעומת הדולר וכך לאינפלציה (שכן 40% מהחוב המקומי מוחזק על ידי זרים), אך בשנים האחרונות לאור הסנקציות שהוטלו על רוסיה, מנגנון התמסורת משער החליפין לאינפלציה קטן שכן אחוז המוצרים המייובאים בסל הקניות צנח. בנוסף, אנחנו צופים שהרובל הרוסי עשוי לעבור תיסוף משמעותי בשנים הקרובות לאור שיפור ניכר שצפוי בחשבון השוטף. ההתחזקות של רוסיה בשוק הנשק הגלובלי, התחזקות בשוק המזון, חזרה של ההשקעות ועלייה במחירי הסחורות – כל אלא צפויים לתמוך ביייסוף של המטבע.

מצבו של הצרכן עדיין רחוק משיפור - לאחר פגיעה קשה בשכר הריאלי בשנת 2015 וצניחה בצריכה הפרטית של 9.6%, לצרכן ברוסיה יש עוד הרבה להיכן לשאוף. הצריכה הפרטית ממשיכה לצמוח בקצב שלילי (4.6% ברבעון השני 2016 לעומת 5.9% ברבעון הקודם) שכן שיעור החיסכון עולה עם העלייה בהכנסה הריאלית. החודש ממשלת רוסיה צפויה לחלק בונוס חד פעמי לפנסיונרים על סך 5000 רובלים ובחודש פברואר צפויה הצמדה בפנסיות. כפי שכתבנו לעיל, אנו מעריכים כי ב-2017 הצריכה הפרטית תציג שיפור שכן, האינפלציה קטנה, הריבית יורדת וגורמי אי-וודאות פוחתים, מה שיתמוך בירידה בשיעור החיסכון. העם הרוסי בסך הכל מרוצה, סנטימנט הצרכן משתפר יחד עם העלייה בשכר הריאלי ובתנאי אשראי, וכך מדיניותו של פוטין זוכה לרמת פופולריות גבוהה מאוד, של 84% וסביר להניח שיבחר שוב במרץ 2018.

כבר אז, באותה סקירה מחודש יוני 2016, הערכנו כי שיא התחתית כבר מאחורינו – "עדיין מדובר בשוק עם לא מעט סיכונים. התלות במחיר הנפט ו"הכישרון" להסתבך עם המערב עלולים לסכן את הכלכלה הרוסית. עם זאת, יסודות המאקרו כעת תומכים יותר, העלייה במחירי האנרגיה צפויה לפחות להישמר והצפי להרחבה מוניטרית והתייעלות בסקטור האנרגיה בהחלט צפויים לתמוך בהמשך מגמה חיובית בשוק המניות. " מאז, קצב התמתנות הצמיחה הלך ודעך. ברבעון השלישי התוצר התכווץ ב-0.4% YOY, קצב מתון מזה של הרבעונים הקודמים, 1.2% ו- 0.6% ברבעונים ראשון ושני בהתאמה.

התאמה פיסקאלית - תקציב לשלוש שנים הבאות הוגש בחודש אוקטובר- הממשלה קבעה יעד גרעון של 1% מהתוצר בשנת 2019, שצפוי לרדת מרמה נוכחית של 3.5%, בקצב שיתפחת בהדרגתיות מידי שנה - של 1% כל שנה. היעד לשנת 2017 עומד על 3.2%. עם זאת, ייתכן שיצליחו להגיע לגרעון קטן יותר שכן, התקציב עוצב בהנחה של מחיר חבית נפט של 40 דולר. על מנת להגיע אליו יאלצו לנקוט בצעדים מרסנים. בשנת 2016 כבר דיווחו על הטלת מגבלות מחמירות יותר בהוצאות של מספר סעיפים בתקציב. אך מנגד הוחלט להגדיל את ההוצאות בסכום של טריליון רובלים לתמיכה בתעשיית הנשק ובהעברות לקרן הפנסיה הלאומית. בצד ההכנסות, המכירה של 19.5% ממניות חברת רוסנפט הכניסו 10.5 מיליארד דולר (0.8% מהתוצר). עסקה זאת מהווה צעד מבורך שכן, הגורמים קיבלו מימון מבנק איטלקי על מנת לבצע את העסקה על אף הסנקציות שהוטלו מהמערב. כך, רוסיה חוזרת לתודעת ההשקעות בקנה מידה עולמי. בארה"ב בודקים האם מהווה הנ"ל הפרת סנקציות.

הונג-קונג: מצוקת נזילות מקפיצה ריבית ומחזקת מטבע
במהלך השנה האחרונה, היואן סבל מהחלשות חדה של כ-7%. לקראת שנת 2017 המשקיעים שמצפים להמשך עליית הריבית בארה"ב, ראו כטרייד בטוח שורט על היואן. בשבוע שעבר הבנק הסיני "הבהיר" (ולא בפעם הראשונה) כי היואן הוא לא טרייד שמובטח לכיוון אחד, ובין רביעי-חמישי השער היציג התחזק ב-2.4%. בהונג קונג המהלך היה חד אף יותר שכן שער החליפין של היואן OFF SHORE מול הדולר נחלש ב-2.7%. מסתבר שבשוק הכסף ההונג קונגי קיימת מצוקת נזילות וכך הריבית הבין בנקאית o/n קפצה לרמה של 61%!

רק ביממה הקודמת, יום שלישי, הגיע היואן ההונקונגי לרמה הנמוכה ביותר מאז שהושק לפני 7 שנים. נתוני מאקרו טובים (מדד מנהלי הרכש, נרחיב בהמשך) ליד מאמצים של הבנק הסיני והרגולטור למנוע בריחת הון החוצה על ידי מגבלות שונות, הם הבהירו למשקיעים כי ייתכן שתמחרו בחסר יתר על המידה את היכולות של המטבע הסיני. נוסיף כי בשנה האחרונה הבנק הסיני הוציא מאות מיליארדי דולרים על מנת לבלום את מגמת ההיחלשות. כך הרזרבות צנחו ב-320 מיליארד דולרים לרמת רזרבות של 3.011 טריליון דולר. רק בחודש דצמבר ירדו הרזרבות של הבנק המרכזי ב-41 מיליארד דולר.
נציין כי בכוונת קובעי המדיניות בסין לשמור על שער חליפין יציב לאור הכינוי שסין קיבלה מטראמפ כ"מניפולטור של המטבע".
כפי שציינו לעיל, התפרסמו נתוני מאקרו מעודדים שמאותתים כי קצב ההתרחבות היציב שהציגה סין בשנת 2016, עוד לא פסק. כך, מדד מנהלי הרכש שירותים CAIXIN הגיע בחודש דצמבר לשיא של 17 חודשים, 53.4. גם המדד היצרני הציג עלייה של נקודה אחת לרמה של 51.9. המדד המשולב (יצרני ושירותים) עלה לשיא של 45 חודשים, 53.5! מספרים אלה בהחלט מסבירים את העלייה החדה במדד מחירי היצרן שנרשמו לאחרונה לאחר שנים של דיפלציה. השאלה היא האם יעמדו בעלייה במחירי גורמי הייצור? העיקר שבינתיים קיימת אופטימיות בקרב החברות הסיניות. נדגיש כי עלייה במדד מנהלי הרכש מאותת גם את המשך הדרך בנוגע למחירי הסחורות. סימן שבינתיים הראלי (שבמקור נוצר בסין, לא בארה"ב עקב טראמפ) עשוי להימשך.

מאקרו ישראל
בעולם הדולר מתחזק, מול השקל זה לא כל כך הולך. בשנתיים האחרונות מתחזק שערו של הדולר בעולם (DXY) ללא הפסקה. לאחרונה, עם זכייתו של טראמפ במירוץ לנשיאות והעלאת הריבית השנייה עליה הכריז הפד, עלה שערו של המטבע האמריקאי לרמה הגבוהה ביותר ב-15 השנים האחרונות מול האינדקס. במהלך השבוע האחרון התמתנה מעט ההתחזקות ואת סוף השבוע סגר מדד ה-DXY ברמת שיא של כ-14 שנים "בלבד".

ההתחזקות של הדולר בעולם אינה מפתיעה לכשלעצמה. בסך הכל כלכלכת ארה"ב מציגה נתונים כלכליים עדיפים משל כלכלות מרכזיות אחרות (גוש האירו, יפן וסין), קיים צפי לפעולות פיסקליות אגרסיביות בארה"ב שיגדילו את הגרעונות ויספקו רוח גבית לצמיחה ולאינפלציה, ולכן פער הריביות בין ארה"ב לשאר העולם צפוי עוד להתרחב.
ההפתעה בכל הסיפור נוגעת דווקא להתעלמות של השקל מהמהלך. בשנתיים האחרונות, ועל אף המגמה העולמית, מתחזק השקל בעולם ומול הדולר בפרט. זאת בניגוד גמור אגב להתנהגות המטבע המקומי ב-15 השנים האחרונות, לפחות.

"אנומליה"? בכלל לא בטוח. בשנה האחרונה התחזק שערו של השקל מול הדולר ב-1.3% ובשנתיים האחרונות ב-1.5%. כל זאת על אף התחזקות מקבילה של כ-3.6% ושל כ-13.2% בשערו של הדולר בעולם, בהתאמה!!!
בסקירה השנתית שפירסמנו לפני כשבועיים סקרנו בהרחבה את הסיבות שהביאו להערכתנו להיחלשות החדה בשערו של סל המטבעות המקומי בשנתיים האחרונות. בהקשר הדולרי, נראה כי הסיבות שתמכו בהתחזקות השקל בעולם תקפות גם כאן:
חשבון שוטף חיובי המצוי סביב רמת השיא ההיסטורית. המשמעות: עודף מט"ח מקומי.
חוב חיצוני שלילי- מצוי אף הוא ברמת שיא היסטורית. תומך בחיזוק מעמדה של הכלכלה הישראלית בעולם.
שיעור צמיחה גבוה בהרבה בהשוואה לכלכלות מפותחות אחרות.
ירידה מתמשכת ביחס החוב לתוצר בישראל. את שנת 2016 אנו צפויים לסיים עם יחס חוב-תוצר ברמה של 60.4%, גבוה רק במעט מהיעד אליו תכננה הממשלה להגיע בשנת 2020!
"מלחמת מטבעות" עולמית, שהביאה לכניסה של חלק מהמשקיעים גם אל הכלכלה המקומית.
על פי נתוני מכון היצוא עלה נפח היצוא לארה"ב לשיא של 6 שנים. ייתכן ולחץ גם כן לתיסוף השקל.
לסיכום, ניתן לומר כי ההתחזקות אותה מציג השקל אינה מקרית. הנתונים הכלכליים תומכים בה וכך גם הסביבה העולמית. בהינתן אי הוודאות העולה נראה כי המשקיעים מחפשים כיום שווקי השקעה המאופיינים ביציבות מתמשכת ובנתונים תומכים.

עוד באותו נושא, בבנק ישראל המשיכו ברכישות הדולרים גם בחודש דצמבר, ורכשו 1,140 מיליוני דולרים (300 מיליון מתוכם על פי תוכנית הרכישות לקיזוז ההשפעה מהפקת הגז על שע"ח). בסך הכל במהלך חודש דצמבר עלו סך יתרות המט"ח של בנק ישראל לרמה של 98,361 מיליוני דולרים.

ממשלתי
בסיכום שבועי הציג האפיק הצמוד ביצועים עדיפים בהשוואה לאפיק השקלי. נראה שהרקע הוא שילוב הכרזות על מספר העלאות מחירים מקומיות וההתחזקות המסתמנת ברמת האינפלציה ברחבי העולם.

כתוצאה מכך רשמו ציפיות האינפלציה עלייה במהלך השבוע.

הארכת מח"מ? היינו ממתינים עוד קצת...- בסקירה השבועית מה-21/11/16 הערכנו כי תשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים תנוע בתקופה הקרובה בסביבה של 2.0%-2.5%. אין ספק שלאור עליית התשואות האחרונה חלקכם כבר תוהה האם הגיעה העת להאריך את מח"מ התיק. כפי שציינו בעבר, אנו חוזרים על הערכתנו כי הארכה משמעותית של התיק עדיין מוקדמת.
הפעם לא מדובר רק באי הוודאות העולה מכניסתו הרשמית של טראמפ לבית הלבן ב-20 לחודש אלא גם מגורם נוסף, והוא עלייה ברמת האינפלציה באירופה. ביום שלישי האחרון פורסם מדד המחירים לצרכן בגרמניה, שעלה בחדות לרמה שנתית של 1.7%, מרמה של 0.7% וגבוה בהרבה מהצפי לעלייה לרמה של 1.3%. למעשה מדובר ברמת האינפלציה הגבוהה ביותר במדינה מאז יולי 2013. מרבית העלייה שויכה כמובן לזינוק במחירי האנרגיה בתחילת חודש דצמבר. מיד לאחר מכן, ביום רביעי, פורסם מדד המחירים לצרכן עבור גוש האירו כולו. המדד רשם עלייה לרמה שנתית של 1.1%, גבוה מהצפי לעלייה לרמה של 1.0%, וגבוה משמעותית מרמת ה-0.6% שנמדדה בנובמבר. גם מדד הליבה הפתיע לחיוב כאשר עלה לרמה של 0.9% (צפי: 0.8%) מרמה של 0.8% בנובמבר.

מדוע כל זה משנה? כולנו זוכרים את התנהגות שוקי האג"ח ברחבי העולם בין החודשים אפריל-יוני 2015. אז, לאור העלייה החדה בנתוני האינפלציה, קפצה תשואת האג"ח הגרמנית מרמה של 0.07% לרמה של כמעט 1.0% ולקחה עמה כלפי מעלה את תשואות שוקי האג"ח העולמיים כולם. אז נכון שהיום הסביבה העולמית שונה, כאשר שוק האג"ח האמריקאי כבר 'הקפיץ' איתו את רמת התשואות בעולם (ב-2015 עלתה התשואה ל-10 שנים בארה"ב מרמה של 1.86% לרמה של 2.47%, מה שהשפיע על המגמה העולמית כמובן גם כן).
עם זאת, רמת אינפלציה גבוהה יותר באירופה מגדילה להערכתנו את ההסתברות לתגובה שלילית נוספת מצד שוקי האג"ח שם וכתוצאה מכך גם לתגובה שלילית אצלנו, לפחות בחלקים הארוכים.

באותו הקשר, בהחלט ייתכן שירידת התשואות החדה יחסית שהציגו הטווחים הבינוניים באפיק הצמוד השבוע הושפעה בעיקר מהעלייה ברמת האינפלציה באירופה.
בנוסף, בתקופה האחרונה אנו עדים למספר העלאות מחירים מתוכננות, ביניהן העלאת מחירי החשמל בינואר (3.7%), העלייה המחירי הדלקים ועלייה אפשרית במחירי הנסיעה במונית. מצד שני, חייבים לציין שמנגד זרם הפחתות המחירים עדיין לא פוסק. בתקופה הקרובה תיתכן הפחתה במחירי המים, תיסוף השקל ימשיך להכביד, סביבת מחירי הנפט והסחורות הנמוכה היחסית עדיין מותירה מקום לירידת מחירים וגם הצהרות שר האוצר על הפחתות מסים אפשריות בעתיד הנראה לעין (מע"מ?) עשויות לרמוז על לחצים דפלציוניים עתידיים אפשריים. אנו ממשיכים להעריך שהאינפלציה בשנת 2017 תסתכם ב-0.9%. מחד מדובר בסביבת אינפלציה גבוהה מזו בה חזינו בשלוש השנים האחרונות. מנגד, עדיין מדובר ברמת אינפלציה נמוכה.

נשים לב שציפיות האינפלציה הארוכות בישראל (5Y/5Y) המשיכו לרדת גם השבוע, וסגרו את הסופ"ש ברמה של 1.8%. להערכתנו מדובר ברמה נמוכה מדי המצדיקה הפחתת משקל מהרכיב השקלי.

שוק המניות
מניית טבע מרכזת בתקופה האחרונה לא מעט חדשות שליליות לגביה.
את החדשה האחרונה והשלילית קיבלנו ביום שישי עת פרסמה החברה תחזית חדשה אשר הייתה הרבה מתחת לציפיות השוק.
להלן הנתונים העיקריים מהתחזית החדשה של החברה

התובנות מנתונים אלו:
הנתון המשמעותי ביותר הינו רווח למנייה של 4.9-5.3$. מדובר בנתון נמוך ביחס לתחזית הקודמת שעמדה על 6-6.5$ למנייה ואפילו ביחס לציפיות השוק לרווח של 5.4$ למנייה.
נתונים אלו אינם כוללים תחרות גנרית לקופקסון שאם תהיה כזו עלולה להוריד את הרווח ב-0.8-0.65$ למנייה. מדובר בהשפעה דרמטית על הרווח למנייה. בנוסף, תחרות כזו צפויה להוריד כ-1-1.2 מיליארד דולר בהכנסות החברה.
לא רק התוצאות העיסקיות חלשות אלא גם שערי החליפין צפויים להקטין את הכנסות החברה בכ-800 מ' דולר ואת הרווח התפעולי בכ-200 מ' דולר.

בשורה התחתונה
טבע נמצאת כיום בעין הסערה. רכישת הענק של אקטביס בעיתוי שלילי במיוחד הובילה לירידה חדה בשער המניה.
האתגר העיקרי של החברה לשנה הקרובה הינו לממש את הסינרגיות הקיימות בין טבע ובין אקטביס – כאשר המטרה העיקרית היא להגיע לחסכון של 1.4 מיליארד דולר עד 2019.

השוק הקונצרני
האפיק הקונצרני סגר השבוע במגמה חיובית. מדדי התל בונד 20, 40 ו- 60 רשמו עלייה של כ 0.6% בהתאמה. האפיק השקלי רשם תשואת חסר על האפיק הצמוד עם עלייה של כ- 0.32% לעומת עלייה של כ- 0.6% שרשם התל בונד צמודות. מדד התל בונד תשואות רשם עלייה של כ- 0.85% מתחילת השבוע בעיר בשל ריבוי חברות נדל"ן אמריקאיות הכלולות במדד שהמשיכו את מגמת התיקון בתשואות שלהן ביחס לדירוגים דומה.

בשבוע החולף המגמה בתשואות הייתה חיובית. כאשר העליות המשמעותיות ביותר במחיר נצפו במח"מים הבינוניים והארוכים. בקבוצת הדירוג -A עד A+ במח"מ הבינוני חלה ירידה במרווחים של כ 0.04% בעיקר על רקע השיפור בתשואות של החברות האמריקאיות. מנגד בקבוצות הדירוג הנמוכות ה-BBB חל תיקון מסויים למעלה במרווחים 0.04-0.08 לאחר הריצה שלהם במהלך שנת 2016.

השוק רעב להנפקות דולריות: חברה לישראל גייסה על רקע התעוררות בשוק האשלג -
העליות האחרונות במניית כיל בשבועיים האחרונים סייעו לחברת האם שלה החברה לישראל להשלים את הרחבת סדרות האג"ח שלה כאשר ההנפקה זכתה לדירוג A מחברת S&P מעלות, כאשר תמורת ההנפקה מיועדת למיחזור חובות, כך שסך המינוף שלה לא צפוי לגדול. החברה לישראל תיכננה לגייס כ- 400 מ' ₪ באמצעות הרחבה של סדרות האג"ח 10 11 ולבסוף הגדילה את היקף ההנפקה לכ- 900 מ' ₪ ע.נ. על רקע ביקושים גבוהים שהתקבלו מגופים מוסדיים לסדרה 11 הדולרית (מח"מ 4.74 ותשואה לפדיון של 5%). בעקבות ההרחבה איבדה סדרה 11 כ- 1.6% מתחילת השנה.
לשם השוואה נציין כי הסדרה השקלית חברה 10 במח"מ דומה של 4.89 נסחרת בתשואה של כ- 3.5% כלומר פער די משמעותי מול הסדרה הדולרית שנובע בחלקו עקב הסדרה הדולרית בחו"ל של כיל שנסחרת בתשואה ברוטו של כ- 4.5%.
לסיום נזכיר כי ההחזקה המשמעותית השנייה (37%) של חברה לישראל בזן חילקה 85 מ' דולר דיבידנד לבעלי מניותיה.
שוק ההנפקות – שוק ההנפקות ממשיך להיות חם. בשבועות הקרובים צפויות לגייס החברות הבאות: ספנסר, חג'ג', גירון, אלבר, חלל, מליסרון, קבוצת לוזון וחברת אלומיי קפיטל.