דן אנד ברדסטריט ישראל: "בשנת 2017 רמת הסיכון במשק תעלה"

בשנת 2016 יותר עסקים נפתחו מאשר נסגרו אך ישנה עליה במספר העסקים שנסגרו בהשוואה לשנה קודמת (בעיקר נותני שירותים קטנים) סך העסקים הפעילים במשק בשנת 2016 עומד על 560 אלף בהשוואה ל- 550 בשנת 2015 עליה של 4%

דן אנד ברדסטריט ישראל: "בשנת 2017 רמת הסיכון במשק תעלה"
בשנת 2016 יותר עסקים נפתחו מאשר נסגרו
אך ישנה עליה במספר העסקים שנסגרו בהשוואה לשנה קודמת (בעיקר נותני שירותים קטנים)
סך העסקים הפעילים במשק בשנת 2016 עומד על 560 אלף בהשוואה ל- 550
בשנת 2015 עליה של 4%
בשנת 2016 נפתחו 55,300 עסקים בהשוואה ל- 43,500 עסקים שנסגרו, מהווה תוספת נטו של 11,800 עסקים, אך צופים בעלייה
50% מהעסקים שנפתחים, נסגרים אחרי 5 שנים. כ-30% מהעסקים שנפתחים,
נסגרים אחרי שנתיים
חולשה מתמשכת בענפי התעשייה והחקלאות, כאשר עיקר תוספת העסקים היא בענפי השירותים.
תרומת התעשייה לפדיון המצרפי ירדה בשנים האחרונות מ-27% לכ-23% ותוספת המפעלים לעסקים הפעילים היא שלילית ב-4 השנים האחרונות.
מספר הליכי כינוס נכסים המשיך לעלות, בשנת 2016, החלו כ-15,674 הליכי כינוס, לעומת 15,249 בתקופה המקבילה אשתקד, מהווה עלייה של 2.8%. מרבית הליכי הכינוס נבעו מחובות שנוצרו מפעילות עסקית ולא ניתן לפרוע אותם.
מגמת התארכות ימי האשראי בשנת 2016 - כשימי האשראי הממוצעים עלו בכ-2.5% ל-122 יום, לעומת 119 בתקופה המקבילה אשתקד. קיצור של כל יום בימי האשראי, נאמד בחסכון למשק בהיקף של כ-150 מיליון ₪.
צח ברקי סמנכ"ל בכיר מנהל אגף כלכלה מידע ומחקר: בשנת 2017, אנו מעריכים שרמת הסיכון תעלה, בעיקר כתוצאה מהערכתנו להתמתנות הביקושים המקומיים. אנו מודאגים מהעלייה המהירה בריבית המשכנתאות, שתשפיע לרעה על גובה ההחזר של נוטלי המשכנתאות ותפחית את יכולת ההחזר שלהם. ייקור המשכנתאות יביא להערכתנו להתמתנות הביקושים המקומיים וישפיע לרעה על מנועי הצמיחה של המשק בשנים האחרונות – הצריכה הפרטית של משקי הבית, והתחלות הבניה.

תמונת מצב העסקים בשנת 2016

מספר העסקים הפעילים בישראל בתום שנת 2016 עמד על 560,000. בשנת 2016, נפתחו כ-55,300 עסקים, זו עליה של כ-4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. באותה שנה נסגרו כ-43,500 עסקים, זו עליה של 2.35% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, כך שתוספת העסקים למשק בשנה זו עמדה על 11,800 עסקים, כ-2% מסך העסקים הפעילים במשק. ב-4 השנים האחרונות אנחנו מבחינים במגמת עלייה בתוספת השנתית של עסקים למשק, כאשר את העלייה בתוספת העסקים נראית בעיקר בענפי המסחר והשירותים. מהמחצית השניה של 2016, אנחנו מזהים התרחבות מסוימת בתעשייה, בהיקפי יצוא סחורות והשקעות, אך לא ברור אם מדובר בתחילת מגמה ארוכת טווח או שמא מדובר בהשקעות למטרת תחזוקה והתייעלות.

תוספת עסקים לפי מגזר כלכלי
מניתוח תוספת העסקים לפי מגזר כלכלי, ניתן להבחין בחולשה מתמשכת בענפי התעשייה והחקלאות, כאשר עיקר תוספת העסקים היא בענפי השירותים. נותני שירותים מהווים כ-65% מהעסקים הפעילים במשק, אבל הם מייצרים רק 30% מהפדיון המצרפי במשק, לעומת ענפי התעשייה המהווים כ-5% מהעסקים הפעילים בלבד, אבל תורמים כ-23% מהפדיון המצרפי. תרומת התעשייה לפדיון המצרפי ירדה בשנים האחרונות מ-27% לכ-23% ותוספת המפעלים לעסקים הפעילים היא שלילית ב-4 השנים האחרונות.
בעיית היצוא היא הריכוזיות הגדולה בקרב היצואנים – יש לנו כ-5,000 יצואנים בישראל, אבל 10 היצואנים הגדולים מהווים יותר מ-50% מסך היצוא. כלומר יש תלות במספר קטן של יצואנים גדולים מאוד שכמובן מושפעים מההאטה בסחר העולמי, אבל יתר היצואנים הם קטנים ובינוניים והשוק שהם פועלים בו הוא מספיק גדול מכדי להרגיש את ההאטה בסחר העולמי. הממשלה צריכה לשפר את היתרונות התחרותיים של היצואנים הקטנים והבינוניים, אחרת לא תישאר תעשייה בארץ וברגע שהריבית תתחיל לעלות, נישאר בלי מנועי צמיחה.

עסקים שנסגרו
בשנת 2016, נסגרו 43,500 עסקים, לעומת 42,500 בתקופה המקבילה אשתקד. מניתוח מאפייני העסקים שנסגרו, מצאנו שמרבית העסקים שנסגרו הם נותני שירותים קטנים, והם מהווים קרוב למחצית מסך העסקים שנסגרו. כמות העסקים בענפי השירותים מהווה כ-60% מכלל העסקים במשק, ועל כן סביר היה שנראה שהמגזר המוביל בהיקף סגירות עסקים יהיה מגזר השירותים. כאשר בוחנים את רמת הסיכון בענפי השירותים, ניתן לראות שהן מתחת לרמת הסיכון הממוצעת במשק וההסתברות לסגירת עסק בקרב מגזר השירותים עומד על 7%, לעומת כ-7.8% במשק. כ-68% מהעסקים שנסגרו הינם עסקים שלא העסיקו עובדים, כ-25% מהעסקים שנסגרו, הם עסקים שהעסיקו עובדים עד 4 עובדים וכ-7% העסיקו מעל 5 עובדים.

מספר הליכי כינוס נכסים המשיך לעלות, אך קצב העלייה התמתן בהשוואה לשנים קודמות. בשנת 2016, החלו כ-15,674 הליכי כינוס, לעומת 15,249 בתקופה המקבילה אשתקד, זו עלייה של 2.8%. מרבית הליכי הכינוס נבעו מחובות שנוצרו מפעילות עסקית ולא ניתן לפרוע אותם.

50% מהעסקים שנפתחים, נסגרים אחרי 5 שנים. כ-30% מהעסקים שנפתחים, נסגרים אחרי שנתיים – הסיכוי שעסק ייסגר בשנה הראשונה עומד על 1 ל-7 ובשנה השנייה, הסיכוי עומד על 1 ל-6.5. אם העסק עובר את שנת הפעילות השנייה, ככל שישרוד זמן רב יותר, הסיכוי שלו לכשל יורד. כך למשל, בשנה התשיעית לפעילות, הסיכוי שייסגר עומד על בערך 1 ל-40.

הפערים החברתיים משפיעים באופן מובהק על רמת הסיכון של העסקים
במסגרת הדו"ח לסיכום שנת 2016, בדקנו את הקשר בין רמת הסיכון של העסקים לבין המעמד הסוציו אקונומי, של הישוב או העיר, שהעסק ממוקם בו/ה. לצורך הבדיקה, בחנו את רמת הסיכון הממוצעת של העסקים הממוקמים בכל אשכול, כפי שהוא מוגדר מדד החברתי-כלכלי של הלמ"ס. מצאנו שקיים קשר מובהק וככל שהמעמד הסוציו אקונומי נמוך יותר, כך רמת הסיכון הממוצעת של העסקים באותו ישוב או עיר, גבוהה יותר.

שינויים ברמת הסיכון של ענפי המשק
השינויים המהותיים ביותר ברמת הסיכון בשנת 2016 נצפו בענף הבניה ובתעשיות המאופיינות בטכנולוגיה עלית. בענף הבניה חלה עלייה בכמות הכשלים הפיננסיים, כתוצאה מקשיים רבים שחווים קבלני הביצוע. בשנה האחרונה ניתן היה להבחין בשינוי מגמה ברמות המחירים בענף – קבלני ביצוע תיקנו את הצעותיהם כלפי מעלה ויזמים נטו לקחת הצעות שאינן הנמוכות ביותר. כל זה סייע לקדם פרויקטים רווחיים יותר עבור קבלני הביצוע, אך ההשפעה הזו תבוא לידי ביטוי בשנת 2017, היות ועדיין קיימים פרויקטים בביצוע עם מתח רווחים נמוך מאוד או לא רווחיים.
באופן אירוני, ייתכן שההאטה בקצב עליית מחירי הדיור תגיע בגלל הבנקים, שייקרו את המשכנתאות, ולא מהממשלה. אך אנו מודאגים מהעלייה המהירה בריבית המשכנתאות, שתשפיע לרעה על גובה ההחזר של נוטלי המשכנתאות ותפחית את יכולת ההחזר שלהם. ייקור המשכנתאות ישפיע על הצריכה הפרטית של משקי הבית לרעה ותביא להערכתנו להתמתנות הביקושים המקומיים. התמתנות הביקושים המקומיים צפויה להשפיע על ענפי המסחר והשירותים ולהערכתנו בשנת 2017 תחול עלייה ברמת הסיכון של הענפים הללו. 

מוסר התשלומים במשק הישראלי
מגמת התארכות ימי האשראי המשיכה גם בשנת 2016, כשימי האשראי הממוצעים עלו בכ-2.5% ל-122 יום, לעומת 119 בתקופה המקבילה אשתקד. להערכתנו, קיצור של כל יום בימי האשראי, נאמד בחסכון למשק בהיקף של כ-150 מיליון ₪. קיצור ימי האשראי במשק יאפשר לעסקים להתמקד בפיתוח והשקעות, לשפר את היכולת שלהם להתחרות ובפירוש ניתן לראות בצעד כזה מנוע צמיחה משמעותי למשק. אישורו של חוק מוסר תשלומים במתכונתו הנוכחית (הצעת החוק נידונה בימים אלה בוועדת הכלכלה של הכנסת), צפוי לקצר באופן מסוים את ימי האשראי במשק, אך להערכתנו קיצור ימי האשראי לא יהיה מהותי, היות ותשלומים לקבלנים בגין עבודות הנדסה בנאיות מוחרגים מיתר התשלומים שישולמו בש+30.

מדד דן אנד ברדסטריט להערכת החוסן הפיננסי במשק
בחודש דצמבר 2016, עלה מדד דן אנד ברדסטריט להערכת החוסן הפיננסי במשק ועמד על 31.72, זוהי עליה מתונה של 0.1% לעומת החודש הקודם. בראיה שנתית, חלה ירידה של 0.9% במדד החוסן הפיננסי במשק. הערכתנו לשנת 2016 היתה ירידה של 1.5% במדד. ברבעון השני של 2016, ראינו שיפור במדד, הודות להתרחבות מהירה של העסקים, ולביקושים מקומיים חזקים, ועלייה בהיקף ההשקעות בציוד בתעשייה.
להערכתנו, בשנת 2017 ירד המדד בשיעור של כ-0.7%, בעיקר כתוצאה מהערכתנו להתמתנות הביקושים המקומיים. אנו מודאגים מהעלייה המהירה בריבית המשכנתאות, שתשפיע לרעה על גובה ההחזר של נוטלי המשכנתאות ותפחית את יכולת ההחזר שלהם. ייקור המשכנתאות ישפיע על הצריכה הפרטית של משקי הבית לרעה ותביא להערכתנו להתמתנות הביקושים המקומיים.