סקר של איגוד לשכות המסחר מגלה מהו המקל האמיתי ב"גלגלי הצמיחה של המשק הישראלי"

דרישות החוק והרגולציה בקרב עסקים בינונים-גדולים מגיע לכ- 15,000 ₪ בחודש
סקר של איגוד לשכות המסחר בקרב מדגם מייצג של בעלי עסקים מגלה:

המקל האמיתי ב"גלגלי הצמיחה של המשק הישראלי":
עסק בישראל משלם אלפי שקלים בחודש כדי להתמודד עם דרישות החוק והרגולציה: ההוצאה הכספית נעה
בין כ- 3,750 ₪ בחודש בקרב עסקים קטנים
לכ- 15,000 ₪ בחודש בקרב עסקים בינוניים-גדולים

# שי חיון, מנכ"ל חברת SQ שביצעה את הסקר: "עסק קטן, שמעסיק עד 10 עובדים, נדרש להשקיע כ- 40 אלף ₪ בשנה רק כדי להתמודד עם רגולציה וחוקים שמושתים עליו, זאת עוד לפני תשלומי מסים

# 62% ממנהלי העסקים סבורים שההשקעה שנדרשת מהם לטיפול בחוקים, בתקנות וביוזמות הרגולטוריות המוטלות עליהם היא גבוהה עד גבוהה מאוד, בלתי מידתית ובלתי סבירה # 51% מהעסקים נדרשים להשקיע כ-10% משרה בחודש, כדי להתמודד עם דרישות החוק והרגולציה.

# עו"ד אוריאל לין : "כדי להחזיר את המשק אל מסלול הצמיחה יש לבלום מידית את מגמת ההכבדות המוטלת על המגזר העסקי כתמנון בעל שלוש זרועות: חקיקה פופוליסטית בכנסת, הוראות רגולטוריות, וצמצום הביורוקרטיה ע"י ייעול השירות הציבורי"


כמה כסף נדרשים בעלי עסקים להשקיע בחודש ממוצע, לרבות על שכירת יועצים או השקעת זמן ניהול ועובדים, כדי לעמוד בדרישות החוקים החדשים וההוראות הרגולטוריות?

מסקר שביצעה חברת SQ, עבור איגוד לשכות המסחר, בקרב מדגם ארצי מייצג של המגזר העסקי, תוך שמירה על ייצוג לתחומי המסחר, השירותים והתעשייה, עולה כי עסק קטן בישראל, שמעסיק עד 10 עובדים, משלם כ- 3,750 ₪ בחודש ממוצע; עסק בינוני, המעסיק 11-20 עובדים, משלם כ- 7,500 ₪ בחודש, ואילו עסק שמעסיק מעל 20 עובדים, משלם בחודש ממוצע כ- 15,000 ₪, כדי להתמודד עם "מגמת ההכבדות ", המוטלת על העסקים באמצעות חוקים, תקנות ויוזמות רגולטוריות, שהוחלו ב-15 השנים האחרונות.
זאת על-פי חישוב הערך החציוני של תשובות העסקים על שאלה ישירה בדבר סכום ההשקעה אותה הם נדרשים להשקיע.

בסקר בחנו את עמדת בעלי העסקים כלפי מגמת ההכבדות ואת השפעתה הישירה והעקיפה על ניהול העסק הכולל ובפרט על מידת ההשקעה, בתשומות עבודה וניהול ובכסף, שנדרשת כדי להתמודד עם אותן הכבדות, דוגמת חובות חדשות של הגנה על הסביבה, גם כשהעסקים אינם מזהמים, חוקי הגנת צרכן מופרזים, שפע חוקי עבודה, דיווחים חדשים למיניהם, העסקת יועצים וספקים הנותנים תמיכה להתמודדות עם דרישות אלה ועוד.

לדברי שי חיון, מנכ"ל חברת SQ, שערכה את הסקר, "נתוני הסקר מצביעים על נתון מדאיג לפיו עסק קטן שמעסיק עד 10 עובדים נדרש להשקיע כ- 40 אלף ₪ בשנה כדי להתמודד עם רגולציה וחוקים שמושתים עליו, זאת עוד לפני תשלומי מסים. בקרב העסקים הבינוניים והגדולים ההשקעה גדולה יותר ויכולה להאמיר לכדי מעל 100 אלף ₪ בכל שנה לעסק."

עוד עולה מהנתונים כי 96% מהעסקים שהשתתפו בסקר ציינו כי כלל ההכבדות והרגולציה שהושתו עליהם בשנים האחרונות משפיעים על העסק ומעמיסים תוספת עלויות והוצאות, וזמן ניהול מיוחד, שנדרשים כדי לעמוד באותן דרישות. בהתחשב בכך, אין זה מפתיע לגלות כי 62% מהעסקים סבורים כי ההשקעה הנדרשת לטיפול בדרישות הרגולציה למיניה היא גבוהה עד גבוהה מאוד מעבר לסביר. עמדה זו מתגברת ככל שהעסק גדול יותר - בקרב עסקים שמעסיקים עשרה עד עשרים עובדים כ 75% סבורים כך ובקרב עסקים שמעסיקים מעל 20 עובדים כ 80% סבורים כך.

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, התייחס לתוצאות הסקר ואמר כי הן "ממחישות את שהתרענו עליו בשנים האחרונות: המוטיבציה של יזמים ובעלי עסקים לפתח ולבנות עסקים נשחקה קשות כתוצאה ישירה מהתהליך המתמשך של חקיקה מכבידה, המועמסת ישירות על גב המגזר העסקי, כתמנון בעל שלוש זרועות: חקיקה פופוליסטית בכנסת, הוראות רגולטוריות של רגולטורים הפועלים מכוח סמכות סטטוטורית, וביורוקרטיה מסואבת בשירות הציבורי."

לדבריו, יתכן כי לחלק מההכבדות יש הצדקה בראיית התכלית של המהלך עצמו, אבל חסרה ראייה כוללת של ההשפעה השלילית המצטברת על המגזר העסקי. "על הממשלה לקחת אחריות ולבלום את החקיקה הפופוליסטית הזו באמצעות מהלך בלימה מיידי של מגמת ההכבדות. רק כך תתחדש המוטיבציה של בעלי העסקים לחזור ולפתח את עסקיהם, לייצר מקומות עבודה ולהקים עסקים חדשים."

לחיזוק דבריו של לין, עולה מנתוני הסקר כי 52% מבעלי העסקים מציינים כי אותה מסת הכבדות פוגעת במוטיבציה שלהם לפתח את העסק בישראל או להקים עסקים חדשים.

לין: "סקר זה היה צריך להתבצע על ידי בנק ישראל, אם היה משכיל להבין את תפקידו, כדי שממשלת ישראל והכנסת יבינו מה קורה במגזר העסקי, האחראי לצמיחת המשק".

על השאלה מהם התחומים שמכבידים בעיקר 66% מבעלי העסקים ציינו את תעריפי החשמל, הארנונה, המים, מסי נמל ומכון התקנים. 52% ציינו את הרפורמות בתחום הפנסיוני, 51% ציינו את התיקונים בחוקי העבודה, למשל הארכת ימי חופשה, מחלה וכו', 41% ציינו את הדרישות לדיווחים שונים לרשויות המס, 40% ציינו את חוקי הגנת הסביבה ומחזור כגורם המקשה ו- 28% מהעסקים ציינו כי החוקים והתקנות שנועדו להגן על הצרכן מעמיסים תוספת עלויות והוצאות לעסק.

לשאלה - כמה שעות זמן ניהולי באחוזי משרה אתה או עובדים/מנהלים מטעמך נדרשים להשקיע כדי לעמוד בדרישות כלל ההכבדות, 51% מהעסקים בישראל מעידים שהם נדרשים להשקיע כ- 10% משרה בחודש בממוצע , ללא קשר ליועצים וספקים חיצוניים. חיון מסביר כי הכוונה בכ- 10% אחוזי משרה, שמדובר בכ- 20 שעות חודשיות במצטבר של מנהלים ועובדים, שמשקיע העסק רק כדי להתמודד עם ההכבדות הללו. בנוסף, 25% מהעסקים נדרשים להשקיע עד 40% משרה בחודש בממוצע, והשאר אף יותר מ 40% משרה בכל חודש, בהם כ- 16% מהעסקים בישראל מדווחים על העסקת משרה אחת ויותר להתמודדות עם נושא זה.

חיון מדגיש כי "המשמעות של נתון זה היא שכיום מושקעות במגזר העסקי בישראל כ 55,000 משרות שכל תפקידן הוא להתמודד עם ההכבדות והרגולציה. זאת בהתבסס על חישוב לפי הערך החציוני (10%) של התפלגות התשובות של עסקים על שאלה זו. "


באיגוד לשכות המסחר מונים את עיקר ההכבדות שהוטלו על המגזר העסקי משנת 2000 ועד היום בתחומים השונים, ביניהם:

• חוקי העבודה: כ-190 תיקוני חקיקה, חקיקה חדשה ותיקוני תקנות בתחום דיני העבודה. כולם מוסיפים נטל כספי על המגזר העסקי ופוגעים בזכויות יסוד של מעסיקים. באף אחד מהחידושים כמעט לא מצוינים זכויות המעסיק או חובות העובד.
• חוקי הגנת הסביבה: 3 חוקים שהתווספו לחוקים קיימים (חוק הפיקדון על מיכלי משקה וחוק איסוף ופינוי פסולת למחזור): החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני וסוללות, חוק להסדרת הטיפול באריזות, חוק לסילוק ומחזור צמיגים. אלו נועדו להגן על הסביבה, אך הם מעבירים את עיקר הנטל למגזר העסקי, גם כאשר אותם עסקים משרתים מטרה חיונית (כמו ייבוא תרופות) וגם כשהמוצרים שאותם מעוניינים למחזר כלל לא נמצאים בחזקתם.
• חקיקה צרכנית: עשרות תיקונים בחוק הגנת הצרכן ובהם: חובת גילוי מדיניות, תווי קנייה, מתן שירות טלפוני חינם. חקיקה שהפכה את ישראל למדינה היחידה שמחייבת החזרת מוצר בחקיקה, גם אם אינו פגום, לא נעשתה הטעייה, והצרכן בחר בו מבחירה חופשית. התקנות מפרות את האיזון ביחסי מסחר תקינים ומעודדות צרכנות לא אחראית וחיכוך מתמיד בין בית העסק לבין הצרכן.
• חובות דיווח מקוון: מסת דיווחים כמו דיווח מקוון על כל עסקת מע"מ, דיווח מקוון למס הכנסה בנוסף לדיווח הידני, חובת דיווחים שנתיים לביטוח הלאומי, שורת דיווחים לאגף שוק ההון ועוד.
• יצירת עבירות פליליות: זמן רב מוקדש היום על ידי המעסיק כדי להימנע מלעמוד בפני אימת הדין הפלילי, כבר היום מופיעות בספרי החוקים למעלה מ-1,000 עבירות פליליות:
o בחוקי הגנת הסביבה - לא פחות מ-785 עבירות פליליות,
o בדיני העבודה - לא פחות מ-200 עבירות פליליות,
o בחוקי הגנת הצרכן – לא פחות מ-62 עבירות פליליות,
o בשוק ההון – מספר רב של עבירות פליליות.