איכות השלטון לחברי ועדת הכספים

רפורמת שינוי מבנה הבורסה צפויה להיכשל: חברי הבורסה והבנקים ימשיכו לשלוט בבורסה ולשתק אותה
נייר עמדה שפורסם והועבר היום לחברי וועדת מכוון זרקור על הפגם היסודי ביותר בהצעת החוק המקודמת על ידי רשות ניירות ערך. המסמך, המתבסס בין היתר על מחקר חדש שנערך ע"י ד"ר עדי ליבזון מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, מראה כי הרפורמה המתוכננת צפויה להחמיץ את מטרתה העיקרית: ניתוק בין חברי הבורסה לבין הבעלות על הבורסה.

בישראל יש בורסה אחת למסחר בניירות ערך, וניתן לקנות ולמכור בה ניירות ערך רק דרך אחד מ-22 חברי הבורסה, שכיום הם גם בעליה של הבורסה. העובדה שבעלי הבורסה הם גם חברי בורסה יוצרת ניגוד עניינים מובנה, באופן שבו לחברי הבורסה אין כל אינטרס להכניס חברים חדשים או לייעל את עבודת הבורסה:
ראשית, הם מעוניינים לשמר את הרנטה המונופוליסטית שלהם ולהמשיך לגבות עמלות עתק מציבור המשקיעים – ובוודאי שאין להם כל עניין לחלוק הכנסות אלו עם שחקנים נוספים שיצטרפו כחברים.
שנית, המחקר החדש, אשר טרם פורסם, מוכיח כי לחברי הבורסה שהם בנקים יש אינטרס לשמר את חוסר האטרקטיביות של הבורסה כאפיק השקעה – מאחר שהבורסה מתחרה בשירותים פיננסיים אחרים שאותם בנקים מציעים לציבור לקוחותיהם, המניבים לבנקים הכנסות גבוהות הרבה יותר.

על פי המחקר, ליבת העסקים המרכזית של הבנקים – פיקדונות, הלוואות ותיווך פיננסי באופן כללי – מעמידה את הבנקים במצב של ניגוד אינטרסים ביחס למעמדם בבורסה, ויוצר לבנקים אינטרס להסיט את הלקוחות מהשקעה בבורסה לעבר חיסכון או השקעה במסלול האלטרנטיבי. הבנקים יכולים לעשות זאת הן בצורה אקטיבית, באמצעות הטלת חסמי כניסה לכניסה לבורסה (על משקיעים – באמצעות עמלות גבוהות, או על חברי בורסה חדשים – באמצעות דרישות הון ודמי חבר גבוהים), והן בצורה פסיבית, באמצעות שיעור נוכחות נמוך במיוחד של הבנקים בישיבות הדירקטוריון, דפוס פעילות שבכוחו לפגוע בפעילות הבורסה ואף לשתק אותה.

הצעת החוק לשינוי מבנה הבורסה מתיימרת לטפל בניגודי עניינים אלה וטוענת שמטרתה לנתק בין הבעלות בבורסה לבין החברות בה – ובכך לעודד כניסת חברי בורסה חדשים, לעודד את התחרות ולסייע להתייעלות של הבורסה ולשיפור מעמדה.
למרבה הצער, הצעת החוק כלל לא צפויה להביא לניתוק המיוחל בין החברות לבעלות – להיפך: בנוסחה הנוכחי, הצעת החוק תאפשר לקבוצת חברי הבורסה הנוכחיים להישאר בעלים של 60% ממניות הבורסה, וכך לשלוט במינוי 100% מחברי הדירקטוריון (!). רוב אוטומטי זה צפוי לסכל כל יוזמה להכנסת חברים חדשים ולהתייעלות של הבורסה.
בנוסף, ההצעה תאפשר לבנקים להישאר בעלים של 37% ממניות הבורסה (ואף יותר) – זאת בניגוד מוחלט לנעשה בבורסות המתקדמות בעולם, אשר בהן, ככלל, לבנקים אין כלל החזקות משמעותיות במניות הבורסות – כעולה מסקירת למעלה מ-30 בורסות בכל מדינות ה-OECD, אשר נערכה ע"י ד"ר ליבזון.

עקב החשיבות הגדולה שמיוחסת (גם בהצעת החוק עצמה!) לניגודי העניינים שמשתקים את פעילותה של הבורסה, התנועה קוראת לכלול בה הפרדה מוחלטת בין הבעלות לבין החברות – ולא לאפשר לחברי הבורסה הנוכחיים להמשיך להחזיק כלל במניות בבורסה לאחר השינוי המבני. האמור חל ביתר שאת על החזקה של בנקים בבורסה, עקב ניגודי העניינים המוגברים שקשורים בפעילותם.