סקירת המאקרו השבועית של פסגות

בסקירה מתייחס גרינפלד לתנודתיות בשווקי המניות בעולם בסוף השבוע, לנתוני הצמיחה הרבעוניים בארה"ב ולהחלטת הפד להותיר את הריבית בארה"ב על כנה
סימנים של התמכרות
בדיוק כמו סצנה מטריינספוטינג, שוקי המניות בעולם, ובעיקר ביפן ובאירופה, הוכיחו לנו בסוף השבוע שהתמכרות עלולה להיות גם לא נעימה. אמנם באף חדר מסחר לא נצפה תינוק שזוחל על התקרה אבל התגובה החדה להודעת הריבית ביפן (הין התחזק ב-4.7% מול הדולר והניקיי ירד ב-3.2%) ולנתוני הצמיחה באירופה (האירו התחזק ב-1% מול הדולר והדאקס ירד ב-2.7%) מלמדת שכל מה שהמשקיעים רוצים זה עוד קצת התערבות של הבנקים המרכזיים. המשפט האחרון לא אמור כמובן להפתיע אף אחד שכן רוב ההשקעות כיום ביפן או באירופה הן על רקע צפי להרחבות נוספות ולא על רקע לאיזשהו שיפור כלכלי משמעותי. מצד שני, אי אפשר כמובן להאשים את המשקיעים, הבנק המרכזי היפני רוכש כיום אג"ח ממשלתיות בהיקף שנתי של 80 טריליון ין, כפול מהיקף ההנפקות (נטו). עד סוף השנה הוא יחזיק כנראה כ-40% מסך מלאי האג"ח כך שלכל צעד שלו יש השפעה אדירה על השוק. ה-ECB החל אמנם לרכוש אג"ח רק לפני שנה כך שחלקו בשוק עדיין נמוך (כ-8%) אבל הוא יגיע לשם גם. הבנק המרכזי היפני מתערב כידוע גם בשוק המניות ורוכש ETF בסך של 3.3 טריליון ין בשנה ומחזיק כבר היום יותר מ-50% משוק ה-ETF המנייתיות ביפן. יותר מכך, בזכות הרכישות שלו, הבנק המרכזי נמצא בין עשרת המחזיקים הגדולים של 90% מהמניות במדד הניקיי 225. תקראו את המשפט הזה שוב ותחשבו מה יקרה אם קורודה אכן יגדיל את היקף הרכישות רק כי השוק מבקש.

רבעון חלש בארה"ב
כמו בשנתיים הקודמות, גם ב-2016, נתוני הצמיחה של הרבעון הראשון הפתיעו לשלילה כאשר המשק צמח ב-0.5% בלבד (לעומת רבעון קודם במונחים שנתיים). בניגוד לשנתיים הקודמות, הפעם אין את סבא חורף להאשים שכן החורף השנה היה נוח יחסית ולכן גם אין שום סיבה לצפות לריבאונד משמעותי בנתוני הרבעון השני. בשורה התחתונה, מדובר פשוט ברבעון חלש שבו נרשמה האטה כמעט בכל סעיפי התוצר. בחלק מהמקרים סביר להניח שמדובר על מגמה שתמשך אך בחלק בהחלט ניתן לצפות לשיפור ברבעונים הבאים.

§ הצריכה הפרטית רשמה האטה וגדלה ב-1.9% בלבד, לעומת 2.4% ברבעון הקודם. חלק משמעותי מהאטה נובע מירידה של 12.4% בצריכת רכבים, ירידה שמגיעה לאחר זינוק בסעיף במהלך 2015, אך אי אפשר לבטל את ההאטה רק בשל כך. נתוני 2015 הוטו לחיוב בשל הטירוף שנרשם בשוק הרכב האמריקאי, טירוף שלא צפוי לחזור, כך שסביר להניח שלאורך כל השנה נראה גידול איטי יותר בצריכה הפרטית לעומת 2015.

§ ההשפעה השלילית של נפילת מחירי הנפט לא נעלמה מנתוני הצמיחה של הרבעון הראשון. ההשקעה של המגזר העסקי ירדה ב-5.9% אך את רובה המוחלט של הירידה ניתן לייחס לקריסה המוחלטת של ההשקעה בענפי האנרגיה. לראיה, ההשקעה בבנייה של מכרות וחיפוש גז ונפט ירדה ב-86% (!) לאחר שנפלה ב-39.6% ברבעון הקודם. עצירת ההשקעות באה לידי ביטוי גם בירידה בהשקעה במכונות וציוד, בפרט בציוד תחבורה. השפעה זו עשויה להמשיך וללוות את המשק גם ברבעון השני אך להתפוגג במהלך המחצית השנייה של השנה שכן אי אפשר לראות נפילה של עשרות אחוזים לאורך זמן בהשקעה בענפי האנרגיה (מהר מאוד זה יגיע ל-0...), במיוחד כאשר מחיר הנפט רושם התייצבות בשבועות האחרונים.

§ בצד החיובי, ההשקעה בבנייני מסחר ובריאות עלתה ברבעון הראשון ב-28% וההשקעה במו"פ עלה ב-1.7% לאחר שני רבעונים של התכווצות כך שהמגזר העסקי בארה"ב, למעט ההשלכות של ענפי האנרגיה, עדיין משקיע.

§ גם ההשקעה בבנייה למגורים רשמה רבעון חיובי מאוד ועלתה ב-14.8%.

§ חוזקו של הדולר ממשיך להוות רוח חזיתית לצמיחה כאשר היצוא ירד ב-2.6%, זאת לאחר ירידה של 2.0% ברבעון הקודם. מנגד, היבוא עלה ב-0.2% לאחר שירד ברבעון הקודם ב-0.7%. בסך הכל, סחר החוץ גרע מהצמיחה עוד 0.3 נ"א.

§ בשורה התחתונה, הצמיחה ב-2016 תעמוד, להערכתנו, על קצת יותר מ-2%, מעל הצמיחה הפוטנציאלית (כ-1.7%) ובדומה לקצב הצמיחה שאפיין את ארה"ב בתקופת ההתאוששות.

החלטת הפד – מבולבלים? גם אנחנו.
בפד רוצים להעלות ריבית, באמת. הפד גם רוצה להיות "תלוי נתונים", באמת. אבל הפד הוא לא גוף ערטילאי איפשהו בחלל החיצון אלא אוסף של 12 נציגים (כרגע רק 10) שמצביעים 8 פעמים בשנה האם להעלות/להוריד או להותיר את הריבית על כנה. התנהלות הפד בשבועות האחרונים מחזקת את התחושה שהפרמטרים שמשפיעים יותר מכל על החלטותיו הם לא הנתונים הכלכליים אלא תחושות הבטן של עשרת הנציגים המצביעים. כשזה המצב אין פלא שאי הוודאות בנוגע לסביבה הכלכלית העולמית בכלל ולמדיניות הפד בפרט כה גבוהה ואין פלא שהמחזורים בשווקים כל כך נמוכים והתנודתיות כל כך גבוהה.
בכל הנוגע להודעה עצמה, הנה שלושת הנקודות העיקריות שצריך לקחת:

1) בעוד שבהודעות הקודמות הפד התייחס להתפתחויות בעולם ככאלו שמהוות "סיכון" לאופק הכלכלה האמריקאית, הפעם הם הורידו באופן משמעותי את רמת החומרה כאשר הסתפקו בלומר כי הם עוקבים אחר ההתפתחויות הגלובליות "מקרוב".
2) הפד מתייחס להאטה בפעילות הכלכלה המקומית, אך מדגיש שהיא נראית כרגע זמנית וכי הצריכה הפרטית תמשיך להיתמך על ידי השיפור בשוק העבודה.
3) אסתר ג'ורג', הנגידה של הפד של קנזס סיטי, התנגדה זה חודש שני ברציפות להחלטה והצביעה בעד העלאת ריבית. אפשר פשוט לקטלג אותה כנודניקית של הוועדה אבל ככל שהאינפלציה תמשיך להתבסס כך גם יהיה לגב' ג'ורג' קל יותר לשכנע חברים נוספים בדרכה.
בשורה התחתונה, הפד מבין שההשפעות של השינויים הגלובאליים על הכלכלה האמריקאית הן מוגבלות מאוד. על פניו, אם הנתונים יוותרו כמו שהם ובטח אם ירשמו שיפור, יש בהחלט מקום להעלאת ריבית ביוני. מצד שני, עד יוני השווקים יכולים עוד לעשות קולות של לחץ, בטח על רקע משאל העם בבריטניה (שבוע לאחר החלטת הפד). בהתאם לכך, ההחלטה של יוני עשויה בתנאים מסוימים ללמדנו עד כמה ההחלטות של ילן מושפעות מהכלכלה ועד כמה מטמפרטורת הרגליים שלה. בכל מקרה, בהסתכלות לטווח קצת יותר ארוך מחודש וחצי, אנו מעריכים כי העלייה באינפלציה תוביל את הפד להמשיך בתוואי העלאות הריבית וכי זו תגיע ל-0.75% עוד השנה.