בנק ישראל מפרסם את דוחותיו הכספיים לשנת 2015

הדוחות הכספיים של בנק ישראל הושפעו בשנת 2015 ממספר מגמות בכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של בנק ישראל ובמדיניות ההשקעה של יתרות המט"ח. המאזן התרחב בכ-18 מיליארדי ש"ח (5%) והסתכם בסוף שנת 2015 בכ-369 מיליארדי ש"ח.
הרוב המוחלט של הנכסים במאזן של בנק ישראל מורכב מניירות ערך זרים, ואילו ההתחייבויות שקליות בעיקרן: מק"מ, הפיקדונות השקליים של הבנקים המסחריים ויתרת המזומן. היחלשותו הניכרת של האירו במהלך השנה הביאה לירידת הערך השקלי של היתרות הנקובות במטבע זה והייתה הגורם העיקרי להפסד ב-2015, בעוד שהשפעת התחזקותו של הדולר בשנה שעברה לא תרמה באופן מקביל לרווח, אלא לחשבונות השיערוך – זאת בשל כללי החשבונאות הנהוגים בבנק ישראל, כמקובל בבנקים מרכזיים.
• בשנתיים האחרונות, הרווחים מיתרות המט"ח עלו על ההוצאות בגין הכלים המוניטריים, בעיקר בשל הצטמצמות פערי הריבית בין ישראל לבין הכלכלות שבהן מושקעות היתרות ושינויים במדיניות ההשקעה של יתרות המט"ח. ב-2015 תרמו לכך בעיקר הירידה בריבית בנק ישראל, רווחים בגין השקעה במניות וגידול ברווחים ממכשירים פיננסיים במט"ח.
• ב-2015 הרחיב בנק ישראל את היקף ההשקעה במניות בחו"ל והחל להשקיע גם באג"ח קונצרניות בחו"ל. לאורך זמן, ההשקעה באג"ח קונצרניות ומניות צפויה להמשיך להגדיל את התשואה על תיק היתרות, תוך העלאת התנודתיות ברווחים.
היקף המאזן של בנק ישראל התרחב השנה בכ-18 מיליארדי ש"ח והסתכם בסוף שנת 2015 בכ-369 מיליארדי ש"ח – גידול של כ-5% לעומת שנת 2014. עיקר הגידול בצד הנכסים נזקף לעלייה ביתרות מט"ח, של כ-18.6 מיליארדי ש"ח. גידול זה נובע בעיקרו מרכישות מט"ח של בנק ישראל, שהתקזזו חלקית על ידי שיערוך שלילי של היתרות, בעיקר כתוצאה מתיסוף של השקל מול האירו. בצד ההתחייבויות, הגידול המשמעותי ביותר נובע מגידול ביתרת הכלים המוניטריים נטו בסך של כ-13 מיליארדי ש"ח, על רקע הצורך לעקר חלק מהגידול בנזילות כתוצאה מרכישות המט"ח ומגידול ביתרת הכסף במחזור בהיקף של כ-10 מיליארד ש"ח.
בשנת 2015 נרשם בדוח הרווח וההפסד של בנק ישראל הפסד אשר הסתכם ב-8.1 מיליארדי ש"ח, לעומת הפסד של 1.1 מיליארדים בשנת 2014. עיקר ההפסד – בהיקף של כ-10 מיליארדי ש"ח –נבע מהפרשי שער על יתרות הנקובות במט"ח, בעיקר במטבע האירו, מולו התחזק השקל. ההפסד הרשום בספרי הבנק קוזז באופן חלקי על ידי הכנסות ממומשות מיתרות מט"ח בהיקף של כ-2.9 מיליארדי ש"ח. בנוסף, בשנת 2015 חל קיטון בהוצאות הריבית לבנקים ולציבור בגין המק"ם והפז"ק, בסך של כ-1.3 מיליארדי ש"ח – בעיקר כתוצאה מהירידה בריבית השקלית.
בשל כללי החשבונאות הנהוגים בבנקים מרכזיים, רווחים לא ממומשים כתוצאה משיערוך של ניירות ערך סחירים לשווים ההוגן ומהפרשי שער על יתרות במט"ח, וכן רווחים והפסדים מהפרשים אקטואריים נזקפים לחשבונות השערוך, והם אינם נרשמים לדו"ח רווח והפסד, אלא רק עם מימושם. לעומת זאת, שיערוכים שליליים כן נזקפים לדוח הרווח וההפסד. יתרת חשבונות השיערוך, המבטאת רווחים שאינם ממומשים, עמדה בסוף שנת 2015 על כ-27 מיליארדי ש"ח. בהתאם, יתרת הגירעון בניכוי חשבונות השיערוך הסתכמה בכ-29 מיליארדי ש"ח בלבד, זאת לעומת 56 מיליארד ש"ח בגירעון שנרשם במאזן.
בשנת 2015 שינה הבנק את בסיס ההיוון בחישוב האקטוארי של ההתחייבות לפנסיה – משיעור היוון של 4% לשיעור היוון המבוסס על עקום ריבית ממשלתית. הבנק יישם למפרע את שינוי שיעור ההיוון, וכתוצאה מכך ההתחייבות לפנסיה לשנת 2014 גדלה ב-1.7 מיליארדי ש"ח, במקביל לעדכון חשבון השיערוך במאזן בגין הפרשים אקטואריים בסכום של כ-2 מיליארדי ש"ח.
בנק ישראל ממלא את התפקידים המוטלים עליו כבנק מרכזי ופועל להשגת המטרות שנקבעו לו על פי חוק בנק ישראל: שמירה על יציבות מחירים ותמיכה בצמיחה וביציבות הפיננסית. פעילותו אינה מיועדת להשאת רווחים. לפעולות שהבנק נוקט יש השלכות משמעותיות על דוחותיו הכספיים, אולם לצד אלו יש להשגת מטרותיו ולמילוי תפקידיו של הבנק יתרונות כלכליים כלל-משקיים, שמטבע הדברים, אינם באים לידי ביטוי בדוחות הכספיים.