היקף שיא של הכנסות ממסים בחודש ינואר; נדרשת תמיכה תקציבית רחבה יותר בפעילות הכלכלית במשק

הסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן
היקף שיא של הכנסות ממסים בחודש ינואר; נדרשת תמיכה תקציבית רחבה יותר בפעילות הכלכלית במשק
הפעילות התקציבית של הממשלה הסתכמה בחודש ינואר 2016 בעודף של 3.9 מיליארד ₪. יש לציין כי חודשי ינואר מתאפיינים בעודף תקציבי עקב הוצאה עונתית נמוכה מהרגיל בחודש זה וגביית מיסים גבוהה.
על פי הודעת משרד האוצר, בחודש ינואר השנה נרשם היקף שיא של הכנסות ממסים לחודש בודד (27.4 מיליארד ₪), המשקף עלייה חדה של 10% (שיעור ריאלי, בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות) ביחס לינואר אשתקד. לפיכך, נוצר עודף גבייה בהשוואה לתחזית של משרד האוצר, בעיקר בשל גידול חד בהכנסות ממסים עקיפים. זאת, על רקע עלייה בהכנסות ממיסוי כלי רכב עקב יבוא מוגבר בינואר 2016 לעומת יבוא נמוך של כלי רכב בינואר אשתקד, עם כניסתו של חוק המיסוי הירוק לתוקף. במקביל, חלה עלייה בהוצאות הממשלה לעומת ינואר 2015, על רקע תשלום תוספות שכר לעובדים לצד גידול בתקציבי המשרדים בשנת 2016.
בחינה של הנתונים לפרקי זמן ארוכים יותר, מעלה כי הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הסתכם בכ-26 מיליארד ₪, שהם כ-2.2% תוצר (על פי אומדני משרד האוצר). מדובר בנתון מעט גבוה ביחס לסך הגירעון השנתי אשתקד, אולם בדומה למגמה של החודשים האחרונים. כפי שניתן לראות בתרשים, מאז חודש יולי 2015 חלה ירידה בגירעון המצטבר, אשר נמצא מאז ברמה של כ-25 מיליארד ₪ לעומת כ-30 מיליארד ₪ בחודשים שקדמו. הירידה בהיקפי הגירעון, משקפת את מגמת השיפור במצב הפיסקאלי בישראל, אשר בא לידי ביטוי גם בירידה של יחס חוב/תוצר ל-64.9% בשנת 2015 לעומת 66.7% ב-2014. להערכתנו, לאור השיפור בפרופיל הפיסקאלי של ישראל וההערכה שדרגות החופש של המדיניות המוניטארית אינן רבות, התמיכה בפעילות הכלכלית במשק בעת הנוכחית של האטה בקצב הצמיחה, צריכה לעבור במידה רבה יותר לתחום התקציבי. זאת, תוך התמקדות בפרויקטים בתחום ההשקעות אשר תועלתם למשק ולחברה בישראל כבר נבחנה והיא עולה על העלות של שמירה על המצב הקיים. ברקע הדברים, הערכתנו כי התועלת בהרחבה תקציבית ממוקדת השקעות תהיה רבה יותר מאשר תלות רק במדיניות מוניטרית שמשמעותה השארת הריבית ברמה אפסית או אף הורדתה בכמה עשיריות נקודות האחוז לרמה שלילית.
בהקשר זה, נציין כי בדו"ח המדיניות המוניטארית, של בנק ישראל, למחצית השנייה של 2015 נכתב ש- "חברי הוועדה העריכו כי קיימים סיכונים בהרחבה מוניטארית נוספת, באמצעות צעדים בלתי קונבנציונאליים כגון ריבית מוניטארית שלילית". ניתן להבין מכך כי הסיכוי לשימוש בכלים מוניטארים נוספים מעבר למצב כיום, בהיעדר החרפה יוצאת דופן בפועל בסיכונים הכלכליים, אינו גבוה. על כן, ראוי שפעילות הממשלה תתמקד במהלכים המביאים לחיזוק ביטחון ואמון הפירמות בישראל, באמצעות מגוון כלים ייעודיים, כך שיבקשו להרחיב את פעילותן. בצד הכלכלי-חברתי יש מקום להגברה ניכרת של שיתוף הפעולה הציבורי-פרטי לשם קידום הכשרה מעשית של עובדים לתפקידים פרודוקטיביים במטרה לתמוך בצמיחה ברת-קיימא של המשק, תוך צמצום רמת העוני ואי-השוויון.
במהלך 2016 תיתכן עלייה ניכרת בתנועות ההון לטווח קצר; מנגד, תנועות ההון ארוכות הטווח עקביות עם שקל חזק
מנתונים שפורסמו על ידי בנק ישראל, עולה כי ההשקעות הישירות במשק על ידי זרים ("FDI") הסתכמו בשנת 2015 בכ-12.2 מיליארד דולר . נתון זה מצביע על קצב השקעה גבוה באופן ניכר מזה של השנה שעברה, ודומה לזה של שנת השיא 2013. התפתחות זו, תמכה בהיקף שיא של השקעות ישירות נכנסות נטו (ההשקעות הנכנסות לישראל בניכוי השקעות ישירות של ישראליים בחו"ל), אשר הסתכמו בכ-9.4 מיליארד דולר בשנה שחלפה (ראה/י תרשים).
מנגד, היקף ההשקעות הפיננסיות היוצאות נטו (ההשקעות הפיננסיות של ישראליים בחו"ל בניכוי ההשקעות מסוג זה הנכנסות לישראל) הסתכם אשתקד בכ-10.3 מיליארד דולר – קרוב להיקף השיא משנת 2012. שני הגורמים העיקריים ליציאה של השקעות פיננסיות מהמשק במהלך 2015 היו: 1. מימושים של השקעות פיננסיות מצד משקיעים זרים, בעיקר באג"ח ממשלתיות ובמק"מ, כמו גם במניות ישראליות הנסחרות בחו"ל; 2. היקפים משמעותיים של השקעות פיננסיות בחו"ל מצד המשקיעים המוסדיים (אשר חלקן מגודרות), על אף מימושים בהיקף ניכר, במהלך הרביע הרביעי בעיקר.
יש לציין כי השקעות פיננסיות הן לרוב תנועות הון קצרות טווח, להבדיל מהשקעות ישירות שהן תנועות הון לטווחי זמן ארוכים יותר. על כן, הן עשויות להוביל לעלייה זמנית חדה יחסית במידת התנודתיות של השקל. ואכן, בעת האחרונה ניתן להבחין בעלייה מסוימת במידת התנודתיות של שערו של השקל מול הדולר. בהקשר זה, נציין כי מצב של ריבית אפסית לפרק זמן ממושך מצד בנק ישראל, במקביל לעליית הריבית בארה"ב, יכול לתרום לעלייה במידת התנודתיות של השקל במהלך 2016.
בסך הכול, תנועות ההון נטו (השקעות ישירות והשקעות פיננסיות) הסתכמו בשנת 2015 ביציאה של כ-800 מיליוני דולרים. על אף ההיקף הניכר של תנועות פיננסיות יוצאות נטו, שיכול לבוא לידי ביטוי בעליה זמנית נוספת של מידת התנודתיות של שער החליפין של השקל, העודף בהשקעות הישירות הנכנסות נטו, לצד הערכותינו כי העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים יישמר, מהווים גורמים בסיסיים שתומכים בטווח הארוך (בשילוב עם סביבה פיסקאלית יציבה) בשקל חזק יחסית מול סל המטבעות.
2015 הסתכמה בהיקף שיא של מכירות דירות חדשות; ב-2016 שוק הדיור יוסיף להתאפיין ברמה גבוהה של אי-וודאות
נתונים שפורסמו לפני מספר ימים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי בשנת 2015 נמכרו כ-32.4 אלף דירות חדשות שנבנו ביוזמה פרטית וציבורית, לעומת 23 אלף דירות בשנת 2014 ו-24.8 ב-2013. נתונים אלה משקפים עלייה חדה של כ-40% במספר הדירות החדשות שנמכרו אשתקד בהשוואה לשנת 2014, ובהיקף מכירות גבוה משמעותית ביחס לממוצע ארוך הטווח (ראה/י תרשים).
העלייה בהיקף המכירות אשתקד, המשקפת רמת שיא היסטורית של ביקושים לדיור, הינה תוצאה של מספר גורמים, ובראשם: 1. נוכחות רבה של משקיעים בשוק הדיור בשל היעדר חלופות השקעה בעלות סיכון נמוך ותשואה יציבה יחסית; 2. סביבה של ריביות נמוכות בראייה היסטורית, לאורך כל השנה; 3. ציפיות מצד ציבור רוכשי הדירות כי המחסור בהיצע הדירות יישמר בטווח הקצר; 4. אי הוודאות לגבי המדיניות הממשלתית בנושא הדיור, אשר הובילה להשהיית פעולות רכישה על ידי חלקים נרחבים של האוכלוסייה במהלך שנת 2014, שהמתינו ליישומן של הרפורמות הממשלתיות השונות, ובראשן תכנית מע"מ אפס. ההחלטה על פירוק הממשלה (הקודמת) והקדמת הבחירות, דחקה תוכניות אלו הצידה, והביאה להתפרצותו של הביקוש "הכבוש", אשר באה לידי ביטוי בעלייה חדה בהקפי המכירות החל מהרביע הרביעי של 2014, עלייה אשר התגברה במהלך 2015.
התגברות הביקושים לרכישת דירות, בפרט דירות חדשות ביוזמה פרטית, הובילה לירידה במספר חודשי ההיצע (מספר החודשים שהמלאי הנוכחי של דירות חדשות ביוזמה פרטית מספיק בקצב המכירות הנוכחי), אשר עמד במהלך השנה על 7.8-9.2 חודשים. נתונים אלה, מצויים על פי אומדננו בתוך טווח המשקף לחצים לעליית מחירי הדיור. עם זאת, כאשר בוחנים את מספר חודשי ההיצע הנגזרים מהפעילות הכוללת הן יוזמה פרטית והן יוזמה ציבורית, מספר חודשי ההיצע גבוה יותר, שכן נרשם גידול מהיר יחסית בבניה ביוזמה ציבורית. בנוסף, יש לציין כי בחודשים האחרונים של 2015 ניכרת מגמה של עלייה במספר חודשי ההיצע.
להערכתנו, לאור סביבת הריבית הנמוכה זה זמן רב, אשר אינה צפויה להשתנות בקרוב והיעדר אלטרנטיבות השקעה בעלות סיכון נמוך ותשואה יציבה יחסית, הביקוש עשוי להישאר גבוה יחסית, זאת במקביל לציפיות ציבור הרוכשים כי המחסור בהיצע הדירות יישמר בטווח הקצר. בטווח הזמן הרחוק יותר, הבשלת העלייה בהיקף התחלות הבנייה, לכדי פתרונות דיור של ממש, עשויה לצמצם באופן איטי והדרגתי את המחסור הקיים בהיצע הדירות, זאת בתנאי שמלאי גורמי היצור הזמין לענף הבנייה יספיק על מנת להשלים את בניית היחידות החדשות בפרק זמן סביר. בהקשר זה, נציין כי חברי הוועדה המוניטארית בבנק ישראל "הביעו דאגה מההאצה המחודשת שניכרת בחודשים האחרונים בקצה עלייתם של מחירי הדירות" וכי למרות השיפור בהליך האישורים במנהל התכנון "יחלוף עוד זמן רב עד ששיפור זה יתבטא בגידול בהתחלות הבנייה שיביא לירידה במחירים", כך עולה מסיכום דיוני הריבית לחודש פברואר. במבט כולל, נראה שהפעילות בשוק הדיור במהלך שנת 2016 תוסיף להתאפיין ברמה גבוהה של אי וודאות מצד ציבור הרוכשים, עד ליישומה המלא של המדיניות הממשלתית המקיפה בנושא היצע הדירות.
כתב: יניב בר