קצב מכירות הדירות החדשות ממשיך לשבור שיאים.לאור אי הודאות סביב גיבושה של תוכנית ממשלתית בנושא הדיור

סקירת מאקרו שבועית של אגף הכלכלה בלאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן.
מתחילת השנה חל שיפור בנתוני התקציב בהשוואה לשנים קודמות, על רקע גירעון נמוך בחודש אפריל
הפעילות התקציבית של הממשלה הסתכמה בחודש אפריל בגירעון של כ-400 מיליוני ₪. מדובר בגירעון נמוך ביחס לזה שנמדד באפריל אשתקד – כ-1 מיליארד ₪. בסך הכול, מתחילת השנה (ינואר-אפריל) הסתכמה פעילות הממשלה (אשר פעלה בכפוף למגבלת ההוצאה החודשית – 1/12 מתוך תקציב 2014) בעודף של כ-300 מיליוני ₪. נתון זה משקף שיפור בתקציב הממשלה בהשוואה לתקופות מקבילות בשנים האחרונות (ראה\י תרשים).
השיפור מתחילת השנה, נבע בעיקר מצד ההכנסות ממסים אשר היו גבוהות בשיעור ריאלי של 6.4% (בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות) לעומת התקופה המקבילה אשתקד. יש לציין כי הגבייה בתקופה זו הייתה גבוהה ב-3.6 מיליארד ₪ מתחזית הגבייה של האוצר. העלייה בגבייה, מקורה בגבייה עודפת של מיסים ישירים, ומוסברת בחלקה על ידי גידול בהכנסות ממיסוי מקרקעין ובשיפור בפעילות הריאלית במשק מתחילת השנה. במקביל, עלייה מתונה יותר נרשמה בהכנסות ממסים עקיפים, בהובלת ההכנסות ממס ערך מוסף מקומי שנמצאות במגמת עלייה מתחילת השנה. התפתחויות אלה עשויות ללמד כי חל גידול בצריכה הפרטית בעת האחרונה.
הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הסתכם בכ-2.56% מהתוצר (על פי אומדני משרד האוצר). להערכתנו, הגירעון בתקציב בשנת 2015 צפוי להיות נמוך יותר ביחס לגרעון שנמדד ב-2014 (2.8%), ולהסתכם בכ-2.6% מהתוצר. תחזית זו מבוססת על הערכותינו כי שיעור הצמיחה ב-2015 יהיה 3.5% בהשוואה ל-2.8% ב-2014 והערכות כי לא יבוצעו שינויים משמעותיים בתקציב הממשלה לשנה הנוכחית, אשר צפוי להיות מוגש לאישור הכנסת בחודשים הקרובים.
בנוסף, יש לציין כי מדיניות התקציב האחראית בתקופה האחרונה, באה לידי ביטוי באישרור דירוג האשראי של מדינת ישראל מצד חברת הדירוג Fitch, אשר הותירה את דירוג האשראי של ישראל ברמה A עם תחזית יציבה. בהודעתם, ציינו לחיוב את מאזן החשבונות החיצוניים החזק של ישראל, מוסדותיה היציבים והאמינים, ביצועים מאקרו-כלכליים טובים וגמישות מימונית גבוהה. מנגד, צויינו לשלילה רמת יחס חוב-תוצר גבוהה יחסית למדינות בנות-ההשוואה וסיכונים גיאו-פוליטיים. נדגיש כי המשך מגמת הירידה בגירעון, תתרום לחיזוק הסביבה הפיסקאלית ותהווה גורם חיובי מבחינת פרופיל הסיכון הפיסקאלי ודירוג האשראי של ישראל גם בהמשך, ובנוסף, עשויה לבוא לידי ביטוי ביציבות של יחס חוב/תוצר.

קצב מכירות הדירות החדשות ממשיך לשבור שיאים. הביקושים צפויים להישאר ברמה גבוהה, לאור אי הודאות סביב גיבושה של תוכנית ממשלתית בנושא הדיור
בחודש מרץ השנה נמכרו 2,647 דירות חדשות שנבנו ביוזמה פרטית וציבורית (נתונים מנוכי עונתיות). מדובר בהיקף מכירות גבוה מרמת השיא של החודש שעבר, המעיד על המשך הנסיקה בביקוש לדירות מתחילת השנה. קצב המכירות השנתי במרץ משקף היקף שיא של כ-32 אלפי דירות חדשות (ראה/י תרשים) – עלייה חדה ביותר של כ-50% ביחס למרץ אשתקד. בסך הכול, ברביע הראשון של השנה חלה עלייה חדה במכירות לעומת התקופה המקבילה אשתקד (כ-31%).
נתונים אלו, מעידים על תנודתיות בהיקף המכירות אשר הינה, בין היתר, תוצאה של אי הוודאות הנוגעת למדיניות הממשלתית בנושא הדיור. בהקשר זה, נזכיר כי היקף המכירות בתקופה המקבילה אשתקד היה נמוך, בעיקר בשל השהיית פעולות רכישה על ידי חלקים נרחבים של האוכלוסייה, אשר המתינו ליישומן של הרפורמות הממשלתיות השונות, ובראשן תכנית מע"מ אפס. אולם, ההחלטה על פירוק הממשלה (הקודמת) והקדמת הבחירות, דחקה תוכניות אלו הצידה, והביאה להתפרצותו של הביקוש "הכבוש", אשר באה לידי ביטוי בעלייה חדה בהקפי המכירות מאז ספטמבר 2014. עלייה זו, הובילה לירידה במספר חודשי ההיצע (מספר החודשים שידרשו בכדי למכור את המלאי הקיים של דירות חדשות ביזמה פרטית בקצב המכירות הנוכחי) אשר עומד כיום על 9 – הנתון הנמוך ביותר מאז מרץ 2011, ובתוך הטווח בו מתחדשים הלחצים לעליות מחירים.
נדגיש כי הגורם הדומיננטי לעליות המחירים הוא המחסור בהיצע הדירות. למרות זאת, הטיפול בצד ההיצע עד כה לא היה מספק מבחינה כמותית והיקף התחלות הבנייה לא הגיע לרמתו הנדרשת (כפי שציינו בסקירות קודמות) לצורך מיתון עליית המחירים. במקביל, יתכן גם ניסיון ממשלתי להשפיע על הביקוש לדיור באמצעות מיסוי, בפרט בתחום ה"דירות להשקעה" ובכך ולהביא לירידת מחירים.
לאור האמור, נראה שהפעילות בחודשים הקרובים תוסיף להתאפיין ברמה גבוהה של אי וודאות עד לגיבוש המדיניות הממשלתית בנושא. לכן, אנו מעריכים כי תימשך מגמת הגידול בביקושים בשוק הדיור במהלך החודשים הקרובים (בין היתר, גם כפיצוי על הירידה בפעילות שחלה בחלק משנת 2014 ועל רקע רמת השפל של הריבית), דבר שצפוי להוביל לעלייה נוספת במחירי הדירות החדשות בשנת 2015.

באפריל חלה ירידה בהיקף יצוא הסחורות, בהמשך למגמה מתחילת השנה. עם זאת, היצוא צפוי לגדול ב-2015

במונחים דולריים
יצוא הסחורות הסתכם בחודש אפריל בכ-3.5 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים) לעומת כ-3.7 מיליארד דולר בחודש הקודם (ראה/י תרשים), דהיינו ירידה של 4.3% (במונחים דולריים ונומינאליים). מדובר ברמה חודשית הנמוכה מהממוצע של השנתיים האחרונות (כ-4 מיליארד דולר), וברמת שפל מאז חודש יוני 2012. בסך הכול, מתחילת השנה ירד היקף היצוא ב-11.6%. נדגיש כי הירידה בפעילות היצוא מתחילת השנה, ניכרת גם מבחינת הנתונים במונחים שקליים.
הירידה בפעילות היצוא חלה בעיקר על רקע ירידה חדה ביצוא ענפי הכימיה (בין היתר, בשל שביתת העובדים במפעל כי"ל) והתרופות. מתחילת השנה, ירד יצוא ענף הכימיה בכ-24% ויצוא ענף התרופות ירד בכ-23%. ענפים אלה בעלי משקל משמעותי (כשליש) בסך היצוא התעשייתי (ללא יהלומים), ועל כן השינויים בהם משפיעים על כלל הפעילות. עוד עולה מהנתונים, כי בחודש אפריל חלה ירידה במרבית ענפי היצוא למעט הענפים הבאים (שמשקלם קטן יחסית ומהווים יחד כ- 11% מסך היצוא התעשייתי): כלי תחבורה (על רקע עלייה חדה ביצוא כלי טייס), ציוד חשמלי, טקסטיל ומוצרי מתכת. כמו כן, נמשכת הירידה ביצוא קבוצות הטכנולגיה המעורבת-עילית והמעורבת-מסורתית, לצד קיפאון ביצוא קבוצות הטכנולוגיה העילית והמסורתית.
בעת האחרונה קיימת שונות גדולה בהתפתחות שערי החליפין של השקל מול המטבעות המשקפים את יעדי היצוא העיקריים של ישראל – פיחות מול הדולר ותיסוף מול האירו. בחינת נתוני היצוא לפי ארצות היעד, מעלה כי נתח היצוא הישראלי למדינות צפון אמריקה ואסיה ("גוש הדולר") גדל ברביע הראשון של 2015 לעומת הרביע הראשון אשתקד, בעוד נתח היצוא לאירופה ירד, בין השאר, כאמור, בהשפעת היחלשות האירו מול הדולר, בו נקובים נתוני היצוא. התפתחות זו, תואמת את הערכותינו, כפי שציינו בסקירות קודמות, כי נתח היצוא הישראלי למדינות הגוש הדולרי צפוי לגדול על חשבון היצוא לאירופה (בהיעדר צעדים פיסקאליים ומוניטאריים נוספים).
במבט קדימה, אנו מעריכים כי פעילות יצוא הסחורות של ישראל תגדל ב-2015 עקב הערכות לגידול מסוים בהיקף הסחר הבינלאומי; השיפור במצב הכלכלי בקרב חלק מיעדי היצוא העיקריים של ישראל; ולאור הערכותינו לפיחות בשקל מול הדולר (המטבע העיקרי – שימש בכ-86% מהעסקאות אשתקד) במהלך 2015. להערכתנו, יצוא הסחורות והשירותים של ישראל יעלה ב-2015 בשיעור ריאלי (שקלי) של כ-4.8% לעומת 1.3% ב-2014. בתוך כך, הדגש ממשיך להיות על גידול ביצוא לגוש הדולרי תוך שיפור ברווחיות של פלח יצוא זה.

כתב: יניב בר