תגובה להחלטת הריבית

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי מיטב דש
ההודעה הקודמת של בנק ישראל ניסתה להפיג את הציפיות להורדה מיידית של הריבית שעלו בצורה מוגזמת לקראת ההחלטה לאחר פרסום הסקירה של HSBC. הפעם, נראה שהודגשו דווקא התרחישים, שאם יתממשו, עשויים להוביל לנקיטת צעדים מוניטריים בהמשך:
 בנק ישראל מציין שתחזיות הצמיחה לסחר העולמי הורדו ע"י קרן המטבע ובשיקולים להחלטת הריבית מציין ש"ירידה בקצב החזוי של צמיחת הסחר העולמי והמשך הייסוף של השקל עלולים להקשות על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר". יש בכך רמז שכדי לסייע למגזר היצואני ולחברות שמתמודדות עם התחרות מול יבוא יתכן וידרשו צעדים מצד בנק ישראל.
 אם בהודעת הריבית הקודמת נרשם שעל פי תחזיות החזאים וחטיבת המחקר של בנק ישראל, האינפלציה צפויה לחזור אל תוך תחום היעד ב-12 החודשים הבאים, הפעם משפט זה נעדר מההודעה. במקומו כתוב שציפיות האינפלציה לטווחים קצרים ממקורות שונים מצויות סביב הגבול התחתון של יעד האינפלציה או מתחתיו, מה שיכול לסמן שפחת בטחון הועדה המוניטארית בכך שהאינפלציה בכיוון חזרה אל תוך היעד.
 בנק ישראל מציין אומנם שהחודש לא נערכו שינויים בריביות של הבנקים המרכזיים השונים, לאחר הפחתות ריבית בחודש הקודם, אך מציין שנדחה מועד התחלת העלאת הריבית בארה"ב. דחיית מועד הפחתת הריבית בארה"ב מאריכה את התקופה במהלכה בנק ישראל צריך להתמודד עם הלחצים לייסוף השקל ביחס לדולר.

בהודעה נותר המשפט שהופיע בהחלטות הריבית בחודשיים האחרונים שבנק ישראל "יבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים על מנת להשיג את מטרותיו". כפי שהדגישו דוברים שונים של הבנק בתקופה האחרונה, משפט זה לא מופיע "סתם" בהחלטות הריבית.

למרות פיזור רמזים לגבי האפשרות לצעדים מוניטארים מקלים נוספים, אנו מעריכים שהסיכוי לכך די נמוך נוכח הסיכונים הרבים הכרוכים בצעדים אלה ועל רקע התנאים הקיימים במשק הישראלי והעולמי.
הסיכוי לנקיטת צעדים מסוג אלה יעלה, אילו מדד המחירים לחודש אפריל יהיה משמעותית נמוך מהציפיות ו/או השקל יתחזק בשיעור ניכר ביחס לסל המטבעות.
אנו מעריכים שבתרחיש המרכזי הריבית בישראל תישאר ללא שינוי בחודשים הבאים ולא ינקטו צעדים מרחיבים משמעותיים נוספים.