רק 12,000 עמותות מתוך כ- 38 אלף עמותות הרשומות בישראל מדווחות לרשות התאגידים

רו"ח יוסי גינוסר, מנכ"ל פאהן קנה ניהול בקרה: "יש כיום עמותות שמקדישות זמן רב על טיפול בענייני הביקורת על חשבון הניהול השוטף וקידום המטרות שלשמן הן הוקמו"
ד"ר גיא רוטקופף, מנכ"ל לשעבר של משרד המשפטים: "מנהלים טובים ואנשים ישרים לא צריכים לחשוש מביקורת. הצורך בחוק נובע מכך שעמותות רבות לא מנוהלות באופן תקין"

רו"ח יזהר קנה, סגן נשיא לשכת רואי החשבון אמר: "החקיקה החדשה היא אינטרס של העמותות הטובות, היא תייצר הגברת שקיפות ובעיקר רוגע בקרב ציבור התורמים שהכספים הנתרמים אכן מגיעים לייעדם"

פאהן קנה ניהול בקרה, חברה בת של פירמת רואי החשבון פאהן קנה ושות' Grant Thornton ישראל, ערכה בשבוע שעבר כנס בנושא ביקורת פנימית בעמותות. הרקע לכנס הוא תיקון 14 לחוק שנכנס לתוקף בחודש שעבר (פברואר 2015). החוק דורש מינוי מבקר פנים בעמותות בעלות מחזור כספי העולה על 10 מיליון שקלים. בין הדוברים בכנס: מאיר שפיגלר, מנכ"ל קק"ל, ד"ר גיא רוטקופף, לשעבר מנכ"ל משרד המשפטים, רו"ח יזהר קנה ורו"ח יוסי גינוסר מפירמת פאהן קנה ושות', עו"ד יניב לוי, מנהל חטיבת חינוך חברה ובריאות ברשות התאגידים- רשם העמותות, שוקי ארליך, יו"ר עמותת יכולים נותנים, ואבי שפירא, מנכ"ל אנפיטק (גיידסטאר).

רו"ח יוסי גינוסר, מנכ"ל פאהן קנה ניהול בקרה, אמר: "תיקון 14 לחוק העמותות לא יצר תאום בין מנגנוני הביקורת השונים ולכן ישנן עמותות שיש בהן מספר גופי ביקורת שלא מדברים אחד עם השני ומייצרים עומס רגולטורי ועומס על מנהל העמותה. יש כיום עמותות שמקדישות זמן רב על טיפול בענייני הביקורת על חשבון הניהול השוטף וקידום המטרות שלשמן הן הוקמו". רו"ח גינוסר הוסיף: "עמותות קמות מסביב למייסד שמוביל רעיון ואוסף סביבו אנשים שחושבים כמוהו. כתוצאה מכך אין אף אחד ששואל שאלות והתיקון לחוק בא לפתור בדיוק את הבעיה הזו באמצעות ביקורת פנימית שתייצר איזונים ובלמים להנהלה".

ד"ר גיא רוטקופף, מנכ"ל לשעבר של משרד המשפטים אמר "היה הרבה יותר טוב אם לא היינו צריכים את התיקון לחוק, אם היינו נמצאים היום במצב שבו העמותות והמלכ"רים מנוהלים על ידי מנהיגות אזרחית טובה. מנהלים טובים ואנשים ישרים לא צריכים לחשוש מביקורת. הצורך בחוק נובע מכך שעמותות רבות לא מנוהלות באופן תקין". לדבריו, "הכלים שעמדו עד היום בפני רשם העמותות, כמו אישור ניהול תקין ומדי פעם ביקורת של מבקר חסר סמכות, היו מגוחכים". כיום, הדגיש, כאשר המדינה עובדת במיליארדי שקלים באמצעות עמותות ולמעשה באמצעותן עושה אאוטסורסינג לשירותים שהיא צריכה לתת, כלי הביקורת הישנים כבר אינם אפקטיבים".

רו"ח יזהר קנה, סגן נשיא לשכת רואי החשבון ושותף מנהל בפירמת פאהן קנה, אמר: "החקיקה החדשה תשדרג את מערך הבקרה הכולל בעמותות וחל"צים ותשפיע לחיוב על אמון הציבור באותם גופים הניזונים מתרומות כספיות של הציבור בישראל. החקיקה החדשה היא אינטרס של העמותות הטובות, היא תייצר הגברת שקיפות ובעיקר רוגע בקרב ציבור התורמים שהכספים הנתרמים אכן מגיעים לייעדם".

שוקי ארליך, יו"ר עמותת יכולים נותנים, אמר כי : "אי אפשר לשנות DNA ארגוני באמצעות חוק. אם הוועד ידע ליצר תודעה ארגונית על חשיבות של ניהול תקין וקבלת ביקורת זה יוביל לשינוי משמעותי בהתנהלות הארגון. המשילות והשקיפות הן גורם מפתח להתנהלות נכונה של הארגונים".

אבי שפירא, מנכ"ל אנפיטק (גיידסטאר) ציין כי "היום יש בישראל כ- 38 אלף עמותות רשומות וכי רק 12 אלף מהן מדווחות לרשות התאגידים. לדבריו, 751 עמותות הן כאלה שהמחזור השנתי שלהן עולה על עשרה מיליון שקל. עמותות צריכות לעסוק במה שהן יודעות. הן כל כך עסוקות במה שדחוף ולא במה שחשוב. עמותות צריכות להשקיע במדידת האפקטיביות שלהן על מנת להכתיב נהלים של סדר ועבודה. נהלים אלו יאפשרו להקל בעתיד את הרגולציה בתחום".

מאיר שפיגלר, מנכ"ל קרן קיימת לישראל דיבר בכנס על שינוי הכיוון שנעשה בקק"ל בהיבט השקיפות. "ביקורת תורמת לגוף המבוקר מבחינת הנראות הציבורית ומבחינת הלגיטימציה שכל גוף שואף לה. צריך לראות בה גורם מסייע ולא הורס. יחד עם זאת, לפעמים אנחנו מגיעים לקיצוניות שהיא בסוף הופכת את הביקורת לנזק ולא תועלת". הוא הדגים את אמירתו בכך שקק"ל מבוקרת היום על ידי חמישה גורמים שונים. לדבריו, ריבוי הגופים המבקרים גורם לכך ש"קשה מאד לעבוד. כל היום אתה צריך לתת תשובות, מסמכים והסברים לגורמים המבקרים וזה מתסכל בצורה בלתי רגילה כי כל אחד רוצה להטביע את חותמו יותר מהשני. זה גורם נזק אדיר ליכולת של גוף לתפקד ויכול להביא כליה על גוף ועל הפעולות שהיה אמור לעשות" .

לסיום דבריו הדגיש שפיגלר כי "היישום של הביקורת הוא לא פחות חשוב מהביקורת עצמה ואולי אפילו יותר, כי ביקורת שלא יוצרת פעולה בשטח היא גרועה יותר מאשר לא לעשות שום ביקורת". לכן, לדעתו, חשוב שהגורם השותף לביקורת יקבל אותה כדבר חיובי. "הביקורת צריכה לנסות ולתת לגוף המבוקר את מירב הסיבות לשתף עימה פעולה ולהאמין בה, כי אמונה זה הבסיס להצלחת הביקורת. אין טעם בביקורת אם היא לא מתקבלת בהבנה מהצד המבוקר. הביקורת לא שווה כלום אם בסוף יש החלטה פנימית בארגון שקובעת איך ליישם ולהטמיע את אותם כשלים שנמצאו בביקורת. ביקורת למען ביקורת זה רק דו"ח שהולך למגירה. אחד הדברים הכי משמעותיים זה לקחת את תוצאות הביקורת ולהגיע למסקנות וליישמן הלכה למעשה".