שיעור האבטלה בשנת 2014 צפוי להסתכם בממוצע בכ-6%, ואולי אף פחות, בשנה הבאה לא צפוי שינוי משמעותי בנתון זה

המדד המשולב עולה במתינות ברביע הרביעי ומשקף יותר אופטימיות ביחס לנתוני הצמיחה של הלמ"ס לרביע השלישי
המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש נובמבר בכ-0.14%, בדומה לשיעור השינוי בשלושת החודשים הקודמים. במונחים שנתיים, קצב הצמיחה, על פי מדד זה, הוא כ-1.5%. כידוע, המדד המשולב אותו מפרסם בנק ישראל מדי חודש, משקף את התפתחות הפעילות הכלכלית של הסקטור העסקי בישראל ומתואם באופן חיובי, בטווח הארוך, עם התפתחות התוצר של הסקטור העסקי. יחד עם זאת, בטווח הקצר יתכנו פערים בין נתוני התוצר העסקי המתפרסמים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לבין מדד זה אותו מפרסם בנק ישראל (בעניין זה יש להעיר כי אומדני הלמ"ס נוטים להתעדכן מעת לעת ואף בשיעורים משמעותיים).

לראיה, ברביע השלישי הצביעו נתוני הלמ"ס על ירידה בתוצר (צמיחה שלילית) בקצב שנתי של כ-1.4%, בעוד שכפי שניתן לראות בגרף, נתוני המדד המשולב מצביעים על צמיחה חיובית, ברביע שלישי, אם כי מתונה מאד (ראוי לציון כי ישנם מדדים חודשיים אחרים למצב המשק המצביעים על תמונה פחות אופטימית ודומה יותר לנתוני הלמ"ס). בנוסף, על פי נתוני המדד המשולב נראה שמגמת ההאטה בפעילות הכלכלית במשק החלה עוד בטרם פרוץ מבצע "צוק איתן", כאשר בחודשים שעברו מאז, ניכרת התאוששות מסוימת בפעילות, אם כי לקצב מתון מאד. לפיכך, נראה כי מגמת ההאטה בפעילות הכלכלית אשר הגיעה לשיאה בתקופת מבצע "צוק איתן" נעצרה בחודשים האחרונים.

במבט לעתיד, למרות העלייה במידת אי הוודאות במשק הנובעת מהקדמת הבחירות העשויה להשפיע הן על החלטות השקעה של חברות, הן על המדיניות התקציבית וכתוצאה על החלטות משקי הבית, הרי שדווקא פעילות היצוא עשויה לתמוך בצמיחה מהירה יותר בשנה הקרובה. זאת, בעיקר על רקע הפיחות הריאלי מול סל המטבעות (בפרט, מול הדולר) והתאוששות חלק ממדינות הסחר של ישראל (בפרט, ארה"ב). לכן, קצב הצמיחה ב-2015 עשוי להסתכם בכ-3.4% לעומת כ-2.2% ב-2014 על פי האומדן האחרון הידוע של הלמ"ס.

שיעור האבטלה- בשפל ושיעור המשתתפים בכוח העבודה- קרוב לשיא
בחודש נובמבר הסתכם שיעור האבטלה במשק הישראלי בכ-5.6%. זהו השיעור הנמוך ביותר בשלוש השנים האחרונות מאז החלה הלמ"ס בעריכת סקר כ"א במתכונת חדשה. לצד הירידה בשיעור הבלתי מועסקים, חלה עליה בשיעור המשתתפים בכוח העבודה, נתון המצביע אף הוא על מידה רבה יותר של אופטימיות באוכלוסיה (מעל גיל 15) באשר לסיכוי למציאת עבודה. מקורה של הירידה בשיעור האבטלה, בחודשים האחרונים, הוא בעליה משמעותית במספר המועסקים: בשלושת החודשים האחרונים, ספטמבר עד נובמבר, נוספו למשק (על בסיס נתונים מנוכי עונתיות) כ-60 אלף מועסקים. זאת לאחר שבחודשיים שקדמו לתקופה זו (תקופת מבצע "צוק איתן") הצטמצם מספר המועסקים בכעשרת אלפים. כאשר בוחנים את היקף העבודה (היקף מלא או חלקי) מתברר כי בשלושת החודשים הנדונים משקל העובדים שעבדו בהיקף מלא היה גבוה, בממוצע, מהשיעור הממוצע, מאז ראשית השנה.

מתוך האמור לעיל, עולה תמונה של שיפור בשוק העבודה, עם השפעה מועטה בלבד וזמנית של מבצע "צוק איתן". יחד עם זאת, נשאלת השאלה כיצד מתיישבים נתונים חיוביים אלה עם הנתונים על האטה מתמשכת בקצב צמיחת המשק, כפי שתוארה בפסקה קודמת, כאשר בשני המקרים הניתוח שנעשה התבסס על תקופה זהה-השנים 2013-2014. ניתן אמנם לצפות להשפעה בפיגור של ההאטה בקצב הצמיחה על שיעור האבטלה, שכן מעסיקים נוטים להמתין ולראות האם ההאטה בפעילות מתמשכת לפני החלטה על צמצום בכוח העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על מגמות די ברורות בשנתיים האחרונות: ירידה משמעותית בקצב הצמיחה תוך ירידה בשיעור האבטלה המלווה בעליה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. יתר על כן, מגמות דומות ניתן למצוא גם כאשר מנתחים רק את האוכלוסייה בגיל העבודה העיקרי, דהיינו גילאי 25-64. הנתונים בפלח זה של האוכלוסייה, מצביעים אף הם על ירידה בשיעור האבטלה לרמת שפל של כ-4.8% תוך עליה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה לשיא של כ-80.0%. ייתכן וחלק מההסבר נובע מבעיות מדידה אשר בהמשך יתוקנו ויצביעו על מגמות שונות מאלה אשר תוארו לעיל אך, חלקו, בעת הנוכחית, נותר בלתי מוסבר. כמובן, שהניתוח שתואר לעיל עוסק בשיפור בצד ה"כמות" שחל בשוק העבודה (דהיינו יותר מועסקים ושיעור אבטלה יורד) אך לא בצד "המחיר", דהיינו השכר במשק.

שיעור האבטלה בישראל נמוך בהשוואה למרבית מדינות ה-OECD
לצד ההתפתחות על פני זמן של נתוני התעסוקה בישראל, ראוי לבחון את שיעור האבטלה בישראל בהשוואה בינלאומית. הנתונים המוצגים בגרף משמאל, מלמדים כי בקרב 25 מדינות מארגון ה-OECD להן היו נתונים על שיעור האבטלה בחודש אוקטובר (הנתון האחרון שפורסם), מיקומה של ישראל נמוך ביחס לממוצע והיא מצויה בשליש התחתון בקרב המדינות שנבחנו. בחינה בקרב האוכלוסייה שמעל גיל 25 מעלה ממצא דומה. בהתחשב בהיותו של המשק הישראלי משק פתוח התלוי רבות במדינות העולם לצורך צמיחתו, הרי שהיכולת לשמר שיעור אבטלה נמוך יחסית גם בעת של האטה בקצב הצמיחה במשק, על רקע של משבר עולמי חריף ומתמשך, מעידה על עוצמתה של הכלכלה הישראלית. במבט קדימה, נראה ששיעור האבטלה בשנת 2014 צפוי להסתכם בממוצע בכ-6%, ואולי אף פחות, כאשר בשנה הבאה לא צפוי שינוי משמעותי בנתון זה.