הגדלת ההוצאה הממשלתית בהשקעות בתשתיות ציבוריות תתרום לצמיחת המשק

ירידת מחירים בשנה החולפת, הגורמים העשויים להביא לעליית מחירים ב-2015,סעיף הדיור ופיחות השקל
מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר ירד בשיעור של 0.3% לעומת החודש הקודם, מעט יותר שלילי מהתחזיות המוקדמות. ירידות המחירים המשמעותיות חלו בסעיפים הבראה ונופש בארץ ובחו"ל, פירות טריים ומזון. יש לציין כי מחירי המזון, המהווים כ-14% מסל הצריכה של משקי הבית, מצויים במגמת ירידה הדרגתית בשנה האחרונה. מחודש אוקטובר 2013, עת הגיעו מחירי המזון לשיאם, הם ירדו בשיעור של 3.3% (בשנים 2007-2013 עלו מחירי המזון בשיעור חד של כ-28%).

הסיבות העיקריות לירידת מחירי המזון הן התגברות התחרות בקרב רשתות השיווק והירידה במחירי ייצור המזון לאחר שאלה ירדו בשיעור של 3.4% ב-12 החודשים האחרונים. להערכתנו, השחיקה בשיעורי הרווח התפעולי של רשתות המזון תגביל את היקף ירידת המחירים לאורך זמן. יחד עם זאת, איננו צופים מעבר לעליית מחירים משמעותית בטווח הקצר, וזאת בין היתר, בעקבות התחרות בקרב הרשתות והצמיחה האיטית בפעילות הכלכלית אשר צפויה להימשך.

גם סעיף שירותי הדיור, המבוסס על דמי שכר דירה של חוזי שכירות מתחדשים בלבד, ומהווה כ-20% ממדד המחירים לצרכן (משקל סעיף הדיור כולו הוא כ-26%), ירד בחודש ספטמבר מסיבות של עונתיות (הביקוש להשכרת דירות יורד בתקופה זו של השנה). בסך הכל, ב-12 החודשים האחרונים עלה סעיף שירותי הדיור בשיעור של 2.1% וקצב העלייה נמצא במגמת ירידה איטית. להערכתנו, הפוטנציאל להמשך התמתנות בקצב העלייה של דמי שכירות הינו מוגבל בטווח הקצר, זאת על רקע הקיפאון בביקוש לדירות לרכישה, הצפויות לענות על הקריטריון של הטבת "מע"מ 0%", בזמן שרוכשי הדירות הפוטנציאליים מעדיפים להמשיך לשכור לעת עתה דירות מאשר לרכוש, זאת כל עוד לא יושמו ההחלטות הממשלה לגבי תוכניות הדיור השונות המיועדות להוזלתן.

ב-12 החודשים האחרונים ירד מדד המחירים לצרכן בשיעור של 0.3% ונבעה ממספר גורמים: ההאטה בהתרחבות הביקושים במשק; התגברות התחרות ברשתות השיווק בעיקר בשוק המזון והאופנה; ירידה במחיר שירותי התקשורת (רגולציה ותחרות); ירידה במחירי מוצרי האנרגיה; וההאטה בקצב עליית מחירי שכר הדירה (בעיקר של חוזי שכירות מתחדשים). בנטרול סעיף הדיור, ירידת המדד בשנה החולפת משמעותית עוד יותר ומסתכמת בשיעור של 1.2%. כפי שניתן לראות בתרשים, הירידה במדד המחירים הינה המשך ישיר למגמת הירידה בשיעור האינפלציה בחמש השנים הקודמות. להערכתנו, שיעור עליית המדד השנתי צפוי להיות מתחת לאפס בחודשים הקרובים, לעלות אל מעל לנקודת האפס ברביע הראשון של השנה הבאה ולשוב לטווח יעד יציבות המחירים רק במחצית השניה של 2015.

התועלת מהפעלת הרחבה כמותית באמצעות המדיניות המוניטארית צפויה להיות קטנה

כפי שציינו בעבר, מידת התועלת השולית של הפחתת ריבית נוספת מרמתה האפסית כיום (0.25%) מבחינת השפעתה על יצירת מקומות עבודה חדשים וגידול בביקושים המקומיים במשק הינה קטנה. לאחרונה עלו הערכות שבנק ישראל יישם צעדי מדיניות מוניטארית מרחיבה נוספים, מלבד הפחתת הריבית שכבר נעשתה. בדומה למה שנעשה בעולם, צעדים אלה יכולים לכלול הפחתת ריבית על פיקדונות של בנקים בבנק ישראל, צעדי "הקלה כמותית" (Quantitative Easing) להגדלת בסיס הכסף ועוד. מאחר ובשוק הכספים הישראלי אין מחסור בנזילות ורמת הריבית לטווח ארוך נמוכה מאוד, לא ברור מה תהיה התועלת של צעדים אלו. למעשה, כבר מראשית 2014 בנק ישראל מפעיל הרחבה כמותית ובסיס הכסף גדל בקצב המהיר פי 2 מאשר במהלך 2013, וזאת ללא ההשפעה חיובית ניכרת על מצב המשק.

מאחר והקשיים במשק הישראלי מצויים כיום בעיקר בצד הביקושים ומידת הנכונות של עסקים להשקיע ולקחת סיכונים, היה נכון לשקול אימוץ של צעדים הדומים לאלו העומדים להיות מיושמים באיחוד המוניטרי האירופאי, של נטילת סיכונים על ידי הבנק המרכזי לשם עידוד מתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים.

כפי שציינו מספר פעמים בעבר, לאור העובדה שהמדיניות המוניטארית כבר כעת מרחיבה מאוד וכלי המדיניות כמעט מוצו, יש מקום בעת הנוכחית לדגש מיוחד על מדיניות תקציבית ייעודית שמטרתה עידוד הפעילות הכלכלית במשק. בפרט, יש צורך בהרחבה של ההוצאה התקציבית לצורך השקעה בתשתיות ציבוריות בעלות תשואה גבוהה למשק כגון אנרגיה, תחבורה, טיפול בפסולת, מו"פ וכד'. הגדלת ההוצאה הממשלתית עשויה לתמוך בצמיחה באופן ישיר ובאופן עקיף דרך הגדלת התעסוקה אשר תתמוך בהגדלת הביקושים המקומיים. בנוסף, השקעות מסוג זה יתרמו לעלייה בפריון וביעילות היצור (כבישים מהירים, גשרים, מסילות ברזל ועוד). להערכתנו, לאור האפשרות של תרומה ישירה של ההוצאה הממשלתית לצמיחת התוצר, על ידי בחירת הרכב הוצאה מתאים, גם אם תחול עלייה מסוימת ביחס החוב-תוצר, הדבר יהיה מוגבל בהיקף ובזמן ויהיה כדאי למשק. בטווח הארוך, יחס החוב תוצר ושיעורי הגירעון בתקציב אף עשויים לרדת בזכות ההשפעות החיוביות העקיפות של השקעה בתשתיות ציבוריות על פוטנציאל הצמיחה והתחרותיות הבינלאומית של המשק. יש לציין כי בעת האחרונה, קרן המטבע הבינלאומית מעודדת ממשלות להגדיל את ההוצאות על השקעות ציבוריות הן במדינות מפותחות והן במדינות מתפתחות על רקע הרפיון הכלכלי בחלק גדול מן העולם.

קצב עליית מחירי הדירות התמתן. הצלחת תוכניות הדיור תלויה בהגדלה משמעותית של התחלות הבניה בשנים הבאות

מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים יולי-אוגוסט לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים יוני-יולי עולה כי חלה ירידה של 1% במחירי הדירות. נתונים אלה כוללים עסקאות של דירות חדשות ושל דירות שהבעלות עליהן הוחלפה, ומתבססים על נתוני מס שבח. מדובר בשיעור ירידה חריג - הירידה החדה ביותר מאז אוקטובר 2007. יתכן כי מחירי הדיור הושפעו בתקופה זו גם מהירידה באמון הצרכנים והעסקים בשוק הבניה למגורים על רקע מבצע "צוק איתן", ולא רק מהקיפאון בענף הנובע מהמתנה של רוכשים פוטנציאליים וחברות בנייה עד ליישום החלטות על ידי הממשלה בנושא תוכניות הדיור. בחינת הנתונים על פני תקופת זמן ארוכה יותר מעידה על המשך מגמת ירידה בקצב עליית מחירי הדיור בשנה האחרונה. מחירי הדיור עלו בשיעור של 5% בחודשים יולי-אוגוסט בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, וזאת בהשוואה לקצב עלייה שנתי ממוצע של כ-10.6% ב-5 השנים האחרונות.

כפי שציינו בעבר, הביקושים בשוק הדיור צפויים להישאר נמוכים, וזאת עד אשר יישומו החלטות הממשלה בנושא תוכניות הדיור. לכן קצב עליית מחירי הדיור עשוי להמשיך להתמתן בקרוב. במבט ל"טווח ארוך יותר" (המתייחס לתקופה שלאחר אישור תוכניות הדיור על ידי הממשלה) רמות המחירים בשוק הדיור יושפעו בעיקר מההתפתחויות בצד ההיצע ומידת ההתאמה לגידול הצפוי בביקוש. לצורך השגת המטרות של תוכניות הדיור כפי שהוגדרו על ידי הממשלה, היקף התחלות הבניה יצטרך לעלות באופן משמעותי לכ-45-50 אלף יחידות דיור בכל שנה בשנים הבאות.

ירידה בפעילות היצוא בחודשים האחרונים. חולשה במרבית הענפים הכלכליים המרכזיים

יצוא הסחורות בחודש ספטמבר הסתכם בכ-3.8 מיליארד דולר (נתון מנוכה עונתיות, ללא אוניות, מטוסים ויהלומים). מדובר בהיקף יצוא נמוך יותר ביחס לממוצע בשנה האחרונה, וזאת בהמשך למגמת ירידה הדרגתית בפעילות מתחילת השנה. בחינת הנתונים על פני טווחי זמן ארוכים יותר מעידה כי בחודשים ינואר-ספטמבר חלה עליה מתונה של כ-1.2%, במונחים דולריים, בפעילות היצוא לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בחינת נתוני המגמה לפי ענפים כלכליים מצביעה על ירידה בפעילות במרבית הענפים בחודשים האחרונים, ובענפי היצוא המרכזיים של ישראל (מחשבים, כימיקלים ותרופות). יחד עם זאת, יש לציין כי קצב הירידה בפעילות בענפים יצור מוצרים אלקטרוניים (חלק מפעילות יצור המחשבים) ויצור כימיקלים הולך ומתמתן בחודשים האחרונים. במבט קדימה, פעילות יצוא הסחורות של ישראל צפויה לעלות על רקע ההתרחבות הצפויה בפעילות היבוא של סחורות ושירותים ב-2015 של המדינות המפותחות (צמיחה של 4.3% לעומת 3.7% ב-2014), המהוות את יעדי היצוא העיקריים של ישראל. יש לציין כי בעת האחרונה חלה התאוששות משמעותית בפעילות בתחום טכנולוגיה הגבוהה בארה"ב כפי שעולה ממדד ה-Tech-Pulse, אשר מהווה אינדיקטור מוביל להי-טק הישראלי. התפתחות זו, יחד עם הפיחות הריאלי של השקל מול הדולר, עשויה לתמוך גם כן בהגדלת הביקושים למוצרי יצוא ישראלים, בעיקר לצפון אמריקה.