מגמת ההאטה בצמיחה נמשכת. התוצר של הסקטור העסקי צפוי להתכווץ ברביע השלישי של 2014

כלכלני לאומי,סקירות תקופתיות
על פי נתוני האומדן הראשון של החשבונאות הלאומית לרביע השני של השנה, המשק הישראלי צמח בשיעור ריאלי של 1.7% ברביע השני של השנה לעומת הרביע הראשון (במונחים שנתיים, נתונים מנוכי עונתיות). נתון זה משקף האטה בקצב הצמיחה ביחס לשיעור הצמיחה ברביע הראשון של השנה (2.8%+), בהמשך למגמת ההאטה בקצב הצמיחה במשק מאז תחילת 2010, עת המשק הישראלי החל להתאושש מהמשבר הכלכלי בעולם. יש להתייחס לנתונים הרבעוניים בזהירות מכיוון שמדובר באומדן ראשון והם עשויים להתעדכן מספר פעמים בחודשים הבאים, וגם מכיוון שקיימת תנודתיות בנתונים הרבעוניים. לכן, עדיף להתמקד בנתונים תקופתיים ארוכים יותר (כמו חצי-שנתיים). במחצית הראשונה של השנה (ינואר-יוני) צמח התוצר הכולל במשק בשיעור ריאלי שנתי של 2.5% והתוצר העסקי, המשקף את הפעילות בסקטור העסקי ולא כולל את תרומת ההוצאה הממשלתית לתוצר (וכן רכיבי פעילות קטנים יחסית נוספים), צמח בשיעור של 1.9%. הנתונים המחציתיים גם כן משקפים את מגמת ההאטה בצמיחת המשק.

במבט קדימה, התוצר של הסקטור העסקי צפוי לרדת ברביע השלישי של השנה על רקע ההרעה במצב הביטחוני במשק שהחלה בתחילת הרביע השלישי (מבצע "צוק איתן" החל ב-8 ביולי), ואשר בעקבותיה חלה ירידה בפעילות הכלכלית במשק (כפי שעולה, בין השאר, מסקר הערכת מגמות בעסקים של הלמ"ס), בעיקר כתוצאה מירידה בתיירות, בצריכה הפרטית וככל הנראה שגם בהשקעות בנכסים קבועים. כאשר המצב הביטחוני יתייצב, הפעילות הכלכלית צפויה לשוב לעלות. על פי תקופות לחימה מהעשור האחרון, תוואי הפעילות הכלכלית כלל ירידה חדה בשיעור הצמיחה של הפעילות הכלכלית בזמן הלחימה (אף הסתכם בצמיחה שלילית), ולאחר סיום הלחימה, והשבת הרגיעה הביטחונית, חלה עלייה מהירה יחסית בפעילות. עם ראשית הלחימה בדרום, במחצית הראשונה של חודש יולי, עדכנו את תחזית הצמיחה של המשק לשנת 2014 כלפי מטה; לאור התמשכות המצב הביטחוני הלא יציב, נראה שיהיה צורך בעדכון נוסף בתחזית הצמיחה לשנת 2014 כלפי מטה ותתכן השפעה שלילית על התחזית לשנת 2015. על פי הערכות בנק ישראל, השפעתם של מצבי לחימה בהיקף דומה בעשור האחרון הסתכמו בפגיעה מקרו-כלכלית שהסתכמה בירידה של עד כחצי אחוז בתוצר המקומי הגולמי, בראיה שנתית.

הירידה באמון הצרכנים והקיפאון בשוק הדיור יכבידו על הצריכה הפרטית בעת הקרובה

בחינת רכיבי התוצר במחצית הראשונה של השנה מעידה על האטה או ירידה במרבית רכיבי התוצר (ראה\י תרשים). הצריכה הפרטית צמחה בשיעור של 2.1% במחצית הראשונה של השנה, לעומת שיעורי צמיחה של 3.4% במחצית הקודמת ו-4.4% במחצית הראשונה אשתקד. יש לציין כי הצריכה הפרטית מהווה את רכיב השימושים הכלכליים הגדול ביותר במשק הישראלי ומשפיעה באופן עקיף גם על רכיבי הצמיחה האחרים, ועל כן חשיבותה רבה מאד לפעילות הכלכלית במשק. בחינת נתוני הצריכה הפרטית משקפת האטה בצריכה השוטפת, בין היתר, על רקע ירידה בצריכה של מוצרי מזון, משקאות וטבק, ובצריכת דלק, חשמל ומים. בנוסף, האטה משמעותית נמדדה בצריכה של מוצרי הלבשה והנעלה. מצד שני, יש לציין לטובה את ההאצה שחלה בצריכת מוצרים בני קיימא, לאחר ההאטה במחצית הקודמת. השיפור חל עקב עליה ברכישות כלי תחבורה אישיים, רהיטים ותכשיטים. מצד שני, חלה ירידה ברכישות של ציוד חשמלי. במבט קדימה, הצריכה הפרטית בחלק מהרביע השלישי נפגעה בהשפעת מבצע "צוק איתן", אך יתכן כי יהיה פיצוי חלקי לכך עם גמר המבצע.
פעילות ההשקעות במשק תושפע בעתיד הקרוב מרפורמות הדיור ומציפיות העסקים על רקע המצב הביטחוני

ההשקעה בנכסים קבועים ירדה בשיעור משמעותי של 5.4%, במונחים שנתיים, במחצית הראשונה של השנה, לאחר שבמחצית הקודמת (יולי-דצמבר 2013) נמדדה התרחבות של 5.1%. הירידה במחצית השניה נבעה מירידה בהשקעות בבניה, בעיקר של בניה פרטית של בתי מגורים. להערכתנו, ההאטה בהשקעות בבניה למגורים צפויה להימשך השנה עקב ההאטה במכירת דירות חדשות ובהתחלות בנייה הנובעת מעליית מידת אי הוודאות לגבי אישורם ומועד החלתן של תוכניות הדיור של הממשלה. במבט לטווח ארוך יותר, המגמה בהשקעות במגורים תלויה בעיקר במידת היכולת של הממשלה ליישם את התוכניות להגדלת היצע הדירות באמצעות שחרור חסמים רגולטורים, שיווק מוגבר של קרקעות ויצירת התנאים להגדלת כושר התפוקה של חברות הבנייה בישראל (באמצעות השקעות בציוד והגדלת זמינות עובדים). גם בהשקעות בענפי המשק חלה ירידה בפעילות במחצית הראשונה אך זאת לאחר שחלה עליה משמעותית במחצית הקודמת. מנגד, יש לציין כי חלה עליה בהשקעות במכונות וציוד (ללא כלי תחבורה), בהמשך לעליה במחצית הקודמת. התפתחות זו נובעת כפי הנראה, מיצור ויבוא של מכונות וציוד לשם שימוש בגז טבעי, ולהערכתנו, מגמה זו עשויה להימשך בהדרגה בשנים הקרובות על רקע פיתוח תחום הגז הטבעי בישראל.

הצמיחה בפעילות היצוא צפויה להיות מתונה השנה, אך להתרחב ב-2015

יצוא הסחורות והשירותים צמח בשיעור מתון מאד של 0.9% במחצית הראשונה של השנה. הצמיחה המתונה נבעה בעיקר מהירידה המשמעותית ביצוא הסחורות ברביע השני של השנה (ראה\י הרחבה בסקירתנו מה-16.07.2014). יש לציין כי בהשוואה לשיעור הצמיחה במחצית השניה אשתקד (0.6%), חל שיפור מסוים בפעילות. השיפור נבע בעיקר מעליה משמעותית ביצוא השירותים. יחד עם זאת, יתכן כי במחצית השניה של השנה צמיחת יצוא השירותים תתמתן בעקבות ירידה ביצוא של שירותי תיירות על רקע מבצע "צוק איתן" (סעיף זה כולל פעילות של משרדי נסיעות ותיירות, הוצאות של תיירים מחו"ל בישראל ועוד). גורמים נוספים שצפויים להשפיע על יצוא הסחורות והשירותים במחצית השניה של השנה הם המגמות בפעילות הכלכלית בקרב שותפות הסחר העיקריות של ישראל (שיפור בפעילות הכלכלית בארה"ב מול חולשה באיחוד האירופי), והמגמות בשער החליפין של השקל מול סל המטבעות. היצוא יושפע בשנה הבאה בעיקר מההאצה הצפויה בפעילות הכלכלית בעולם בהובלת ארה"ב.

שיעור עליית מדד המחירים לצרכן השנתי ירד ל-0.3% וצפוי להמשיך לרדת בחודשים הקרובים

מדד המחירים לצרכן לחודש יולי עלה בשיעור של 0.1% לעומת החודש הקודם (ממוצע התחזיות של הגופים הפיננסיים היה 0.2%). עליות המחירים המשמעותיות נרשמו בסעיפי שירותי דיור (כ-0.9%), נסיעות לחו"ל (10.6%) ופירות וירקות טריים (1.9%) אשר תרמו את מרבית העלייה. מצד שני, ירידות מחירים משמעותיות חלו במחירי ההלבשה והנעלה מסיבות של עונתיות (7.5%-) ובמחירי המזון אשר ירדו בשיעור של 0.4%. מחירי המזון נמצאים במגמת ירידה מאז הרביע הרביעי בשנה שעברה עת הגיעו לרמת שיא. מאז חודש אוקטובר ירדו מחירי המזון בשיעור של כ-2.5%, וזאת בהמשך למגמת האטה בקצב עליית מחירי המזון בשנה האחרונה על רקע התגברות התחרות בקרב רשתות המזון וירידה במחירי יצור המזון בשנה האחרונה. לאחרונה הודיעה חברת שופרסל כי תוריד את מחירי המוצרים, דבר אשר עשוי לגרום, לאור משקלה הגבוה בשוק, להתגברות התחרות, ולתמוך בהמשך מגמה של ירידת מחירי המזון ומוצרי צריכה אחרים.

בסך הכל, ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-0.3% בלבד, מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%), והמדד בנטרול סעיף הדיור ירד ב-0.5%. השנה האחרונה אופיינה במגמת ירידה בשיעור עלית המחירים השנתי, זאת בהמשך למגמת הירידה בחמש השנים הקודמות. התפתחויות אלה נבעו, בין היתר, "מפער התוצר" השלילי בשנים האחרונות (הפער שבין התפוקה בפועל של המשק לבין פוטנציאל התפוקה) המחליש את ה"לחץ" על המחירים, עליה מתונה מאד בשכר הריאלי הממוצע למשרת שכיר, התגברות התחרות ברשתות השיווק, וירידה במחירי היבוא על רקע תיסוף השקל והאינפלציה הנמוכה בחלקים רבים של המשקים המפותחים. להערכתנו, שיעור עליית המחירים השנתי צפוי להמשיך לרדת בחודשים הקרובים, ואף עשוי לרדת מתחת לאפס לתקופה קצרה. במהלך המחצית הראשונה של 2015, השיעור השנתי של עליית המדד צפוי לשוב אל מעל לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים, זאת על רקע הערכות להאצה מסוימת בפעילות הריאלית במשק המקומי ובעולם בכלל, אך עדיין יהיה בחלקו התחתון של טווח יעד יציבות המחירים בעוד 12 חודשים.

לא ניתן לפסול הפחתה של הריבית ל-0.25% בחודשים הקרובים במידה ותחול הרעה משמעותית נוספת במצב המשק

להערכתנו, רמת הריבית בעת הנוכחית משקפת מדיניות מוניטארית מרחיבה למדי, ומידת האפקטיביות של הפחתת ריבית נוספת תהיה זניחה מבחינת השפעתה בטווח הקצר על יצירת מקומות עבודה חדשים והרחבת הפעילות הכלכלית. בנוסף, קיימים גורמים אחרים שעשויים למנוע הפחתת ריבית נוספת והם הפיחות בשער החליפין של השקל מול סל המטבעות מאז ראשית חודש אוגוסט (למעלה מ-3% עד היום) ואינפלציית הנכסים הפיננסיים והריאליים. יחד עם זאת, לאור הפרסומים האחרונים של נתוני החשבונאות הלאומית ונתוני האינפלציה אשר העידו על החולשה בפעילות הכלכלית במשק ולאור הציפיות לירידה בתוצר ברביע השלישי של השנה, לא ניתן לשלול את האפשרות שבנק ישראל יפחית את הריבית פעם נוספת ברבע אחוז ל-0.25% בחודשים הקרובים, בפרט אם יצטברו נתונים שליליים נוספים, המפתיעים לרעה בעוצמתם.