כלכלני לאומי: קצב הצמיחה בסקטור העסקי התמתן ברביע השני של השנה

ועלול להתמתן עוד גם ברביע השלישי של 2014 על רקע מבצע "צוק איתן"
המדד המשולב למצב המשק עלה בשיעור של 0.1% בלבד בחודש יוני (לעומת חודש מאי). מדובר בשיעור צמיחה מתון מאד ביחס לשיעור הצמיחה החודשי הממוצע ב-12 החודשים האחרונים, ובהשוואה למגמה ארוכת הטווח. על פי הנתונים הרבעוניים (אפריל-יוני), המדד המשולב עלה ברביע השני של השנה בשיעור של 1.4% במונחים שנתיים, נמוך יותר מקצב הצמיחה של מדד זה ברביע הראשון, אשר עמד על 2%, וזאת בהמשך למגמת ההתמתנות מתחילת 2011. ההאטה בצמיחה במדד המשולב ברביע השני נבעה, בין היתר, מירידה בפעילות בחודשים האחרונים ביצוא הסחורות, בייצור התעשייתי ובפדיון בענפי המסחר והשירותים (ראה\י הרחבה בהמשך לגבי חלק מהאינדיקאטורים המרכיבים את המדד המשולב). יש לציין כי קיימים מספר אינדיקאטורים אשר תמכו בעליית המדד בעת האחרונה, והם יבוא מוצרי צריכה וייצוא השירותים.

לאור המתאם החיובי הגבוה בין נתוני המדד המשולב ובין התוצר המקומי הגולמי בסקטור העסקי (ראה\י תרשים), קיימת סבירות גבוהה כי נתוני החשבונאות הלאומית לרביע השני, אשר יפורסמו באמצע חודש אוגוסט, יצביעו על המשך מגמת האטה בצמיחה של הסקטור העסקי. להערכתנו, מגמה זו עלולה להימשך גם ברביע השלישי, בין היתר, עקב הירידה בייצוא שירותי תיירות, בסנטימנט הצרכנים ובפעילות בענפי משק רבים על רקע מבצע "צוק איתן". לכשתשוב הרגיעה הביטחונית, צפוי לחול שיפור בפעילות במשק כתוצאה מפיצוי חלקי בגין פעילות כלכלית אותה ניתן היה לדחות מתקופת המבצע למועד מאוחר יותר. עם זאת, ישנם רכיבים שונים בפעילות העסקית שבהם "אפקט פיצוי" כזה לא מתאפשר, זאת בעיקר עקב השפעה משמעותית של גורמים עונתיים (חקלאות ותיירות לדוגמא) וכן כתוצאה ממשך הזמן שאורך עד לבנייה מחודשת של האמון והביטחון. במבט ל-2015, צפוי גידול במכירת דירות עם כניסתם הצפויה של חוקי הדיור החדשים לתוקף, תרומה של השיפור בפעילות בקרב חלק משותפות הסחר חוץ של ישראל ליצוא וכן גידול בהשקעות בענפי המשק.

לאור ההתפתחויות ברביע השני ובתחילת הרביע השלישי של השנה, וכפי שציינו בסקירתנו מה-16.07.2014, תחזית הצמיחה של המשק הישראלי לשנת 2014 עודכנה על ידינו לאחרונה כלפי מטה ל-2.7% לעומת 2.9% בתחזית הקודמת. חולשה זו בפעילות הכלכלית, צפויה להילקח בחשבון בקרוב על ידי קובעי המדיניות הכלכלית בבואם להחליט כיצד להתמודד עם ההאטה במשק, בפרט לאור העובדה שהמשק מצוי כבר כיום במסגרת של מדיניות מוניטרית מרחיבה. לא מן הנמנע שבמציאות הנוכחית, ובתמהיל המדיניות הכלכלית הנוכחי, יש מקום לשקול צעדי מדיניות תקציבית מרחיבים על מנת להתמודד עם ההשפעות הכלכליות השליליות של הרעת המצב הביטחוני על הפעילות בסקטור העסקי.

מגמת האטה בפדיון בענפי המסחר הקמעונאי והסיטונאי מעידה על המשך מגמת האטה בצריכה הפרטית

הפדיון בענפי המסחר וענפי השירותים נמצא במגמת ירידה מתחילת השנה, ובחודשים מרץ-מאי חלה ירידה בשיעור של 1.2% ו-1.6%, בהתאמה, בהשוואה לשלושת החודשים הקודמים. בחינת נתוני הפדיון בענפי הכלכלה מעידה כי מגמה זו הושפעה בעיקר מירידה בפעילות בענפי הבינוי, בשירותים מקצועיים וטכניים, בשירותי ניהול ותמיכה, בשירותי אירוח ואוכל, ובשירותי פנאי ותרבות. בנוסף, ניכרת גם ירידה בפדיון בענפי המסחר הקמעונאי והסיטונאי מתחילת השנה, כאשר בחודשים מרץ-מאי חלה ירידה בשיעור של 1.2% לעומת שלושת החודשים הקודמים.

הירידה במסחר הקמעונאי והסיטונאי משקפת את החולשה בביקושים המקומיים בעת האחרונה אשר נובעת, בין היתר, מהעלאות המסים הישירים והעקיפים ב-2013, הכבדה של ההוצאה לדיור על תקציב משקי הבית, העליה המתונה מאד בשכר הריאלי, ובמידה מסוימת משקפת גם שינוי בדפוסי הצריכה של משקי הבית (לדוגמא, רכישות מוצרי צריכה "זולים" יותר מחו"ל דרך אתרי האינטרנט).

להערכתנו, הירידה בנתוני הפדיון עשויה לקבל ביטוי בנתוני הצריכה הפרטית ברביע השני של השנה. באשר לרביע השלישי, אנו מעריכים כי ההשפעה של מבצע "צוק איתן" איננה מעודדת צריכה, אך יתכן ויהיה פיצוי חלקי לאחר גמר המבצע. בסך הכל הצריכה הפרטית לנפש צפויה לצמוח בקצב מתון ב-2014 (בין 0.5%-1%) ולהתרחב במהלך 2015 על רקע ציפיותינו להתרחבות הפעילות במשק. ציפיות אלה תואמות את הערכות בנק ישראל וגופים בינלאומיים, ביניהם קרן המטבע הבינלאומית וה-OECD.

נמשכת מגמת ההאטה בתעשיה עקב ירידה בפעילות ההייטק, אך האופק חיובי יותר

בחודשים מרץ-מאי חלה ירידה של 4.7% בייצור התעשייתי לעומת שלושת החודשים הקודמים (על פי נתונים מנוכי עונתיות), וזאת בהמשך למגמת האטה אשר החלה בתחילת השנה. מגמה זו הושפעה בעיקר מירידה בייצור של מוצרי טכנולוגיה עלית (הייטק) אשר נבעה מירידה בביקושים מחו"ל (בין היתר עקב תיסוף השקל והחולשה בביקושים מאירופה) ומהשוק המקומי. לעומת זאת, הייצור בתעשיות המסורתיות נמצא במגמת עלייה בחצי השנה האחרונה, אך משקלו בסך היצוא אינו גדול.

המגמה בייצור התעשייתי במגזר ההייטק תושפע בהמשך השנה בעיקר מההתפתחויות בפעילות הכלכלית בקרב שותפות הסחר העיקריות של ישראל (בדגש על ארה"ב ומדינות האיחוד האירופי) והמגמות בשער החליפין של השקל מול סל המטבעות. יש לציין כי על פי סקר הערכות המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש יוני, חל גידול במספר החברות בענפי התעשיה אשר צופות כי בשלושת החודשים הבאים יחול גידול בפעילות היצור ובהזמנות ליצוא.

ניכר כי בחודשים האחרונים חל גידול מתון בפעילות הייצור ובביקושים בתעשיית ההייטק בארה"ב. במידה ומגמה זו תימשך עשויה להיות לכך השפעה חיובית על הביקושים למוצרים ושירותי טכנולוגיה ישראליים בהמשך השנה. לעומת זאת, הפעילות באירופה ממשיכה לצמוח בקצב איטי והשקל ממשיך להתחזק מול היורו (היורו נמצא בשפל היסטורי מול השקל), דבר אשר עשוי להכביד על הביקושים ממדינות האיחוד האירופי למוצרי תעשיה ישראלים.