עו"ד דני הרינג: "תכנית מע"מ אפס גורמת לבועת ביקושים מבעבעת ועצבנית"

עו"ד מני גורמן: "לא ברור כמה זמן תמשיך מכונת החמצן של ארה"ב; ברגע שהזרמות הכספים ייפסקו - נדע האם השוק אכן הבריא"

"הממשלה חייבת לטפל בהגדלה משמעותית של היצע הקרקעות, בזרימה חופשית ומהירה יותר של תכניות ורישוי, בקביעת מדיניות אשראי ומשכנתאות ברורה ולא מטולאת, בזמינות של כוח אדם זר הדרוש לענף הבנייה ובשיפור תשתיות חינוך, בריאות, תרבות ותחבורה. כיום נראה כי כל רשות שלטונית פועלת בתחומה לבדה, ללא הכוונה שלטונית כוללת, ללא מדיניות גג אחת. בנק ישראל דואג בעיקר ליציבות הבנקים ומקשה עליהם בהעמדת משכנתאות לצרכנים או בהעמדת אשראי ליזמים ולקבלנים. רשות מקרקעי ישראל ורשויות התכנון והרישוי טעונות צנתור עמוק וטלטלה רצינית. רק לאחרונה נכפו על רשויות אלה רפורמות ניהוליות שנראה כי אינן משפיעות". כך אמר היום עו"ד דני הרינג, שותף ומנהל מחלקת הנדל"ן במשרד שטיינמץ הרינג גורמן, בכנס הנדל"ן השנתי של משרד עורכי הדין שטיינמץ הרינג גורמן בשיתוף ארנסט אנד יאנג, שהתקיים הבוקר בתל אביב.
לדברי הרינג, "שר האוצר, יו"ר קבינט הדיור, קרא לפני מספר חודשים לציבור להתאפק ולא לקנות דירה כי כך אולי ירדו המחירים, ואח"כ יצא במסיבת עיתונאים עם "תכנית מע"מ אפס" שבינתיים רק גורמת לבועת ביקושים מבעבעת ועצבנית. כבר שבועות שתכנית זו מתגלגלת ונחבטת בצינורות החקיקה וכל יום מורטים ממנה נוצה או תוקעים בה מקל נוסף. התבשרנו השבוע שבעוד כחודשיים וחצי תאושר התכנית בכנסת. כשהממשלה ונציגיה בכנסת רוצים להעביר חוקים כגון גיוס חרדים או העלאת אחוז חסימה, הם יודעים לעשות זאת ביום אחד. מצוקת הדיור לעומת זאת יכולה מבחינתם לחכות".
"למישהו זכור צעד אופרטיבי אחד שהוחלט שכבר השפיע לטובה על שוק הנדל"ן המקומי?", הוסיף הרינג. "תפקידה של המדינה לענות על צרכי הציבור ובעיקר, כבעלת המקרקעין הגדולה וכבעלת יכולת המשילות בגופי התכנון והרישוי, חובה עליה לטפל בהיצע המקרקעין ובהנגשתו לבנייה".
לדברי עו"ד מני גורמן, שותף במשרד שטיינמץ הרינג גורמן "מאז משבר 2008 אנחנו נמצאים בתהליך החלמה ארוך מאוד. בתהליך הזה אנחנו מזהים כי המדינות שנפגעו קשה ביותר אבל שהיו בעלות מנגנוני ניקוי אורוות, הכרה בנזק וחיתוכו, הראו את יכולת ההחלמה המהירה ביותר. ארה"ב מהבחינה הזו עברה תהליך החלמה קשה ואכזרי - אלפי אנשים איבדו משרות, בתי מגורים וכספי השקעות", לדברי גורמן, "ארה"ב היתה הראשונה שבה הבנקים החלו במהירות לנקות את המאזנים ולהפריד את הנכסים הרעילים. חיתוך חד - ובאופן יחסי לכמות - מהיר ואכזרי. קשה מאוד לרפא חולה בלי לעבור תהליך כואב מחויב המציאות. כמובן שהתהליך הזה בארה"ב נתמך בהזרמות ענק שמטרתן הייתה להזרים חמצן למערכות ולאלץ אותן לפעול, לממן, להלוות, לקנות, להשקיע, למכור. במצב שבו הריבית קרובה לאפס, חייבים לעשות זאת. לזוז".
גורמן אמר כי "כעת הגענו לצומת, לא ברור כמה זמן מכונת החמצן הזו תמשיך לעבוד. ברגע שהזרמות הכספים האלה תיפסקנה, הריבית תשוב לעלות לאיטה. תהליך ניתוק החולה ממכונת ההנשמה המלאכותית, הוא רגיש. ניתקת מהר מדי - החולה יכול למות ואתה בחזרה בהתרסקות. במשבר. ניתקת לאט מדי - החולה מתמכר".

גורמן התייחס גם לאירופה, וציין כי שם "תהליך קבלת ההחלטות מבוזר בין המדינות החברות באיחוד. באירופה מכונת ההנשמה עובדת במלוא המרץ ופעילותה אף הוגברה באמצעות רמת הריבית השלילית של הבנק המרכזי. בכל זאת ובאיטיות, משהו גם קורה באירופה. כאשר הנגיד הבריטי מאותת על העלאת ריבית קרובה, העלאה ראשונה של בנק מרכזי ושל מדינה מערבית חשובה בעולם מאז שנת 2008, אפשר רק להבין לאן פניה של אנגליה מועדות".
צלם: אייל פרידמן